פתח לתקווה: קבוצה מישראל בגרמניה הנאצית
"לצאת לאירופה? השתגעתם?", תהה בוודאי יו"ר מכבי פ"ת דאז, מרדכי בן דרור. מסעה של קבוצת הכדוריד לברלין, ערב מלחמת העולם השניה, הסתיים בניצחון לא צפוי. אבל ההישג האמיתי היה הצלתם של 11 נשים יהודיות
ימים ספורים לפני טקס חגיגות ה-100 של מכבי פתח תקווה, התגלה בפנינו הסיפור שלא סופר - מעלליה של משלחת הכדוריד של מכבי פ"ת, שבשנת 1937 יצאה למסע משחקים מסוכן באירופה וחזרה לארץ הקודש עם 11 יהודים, ערב לפני מסע ההשמדה של הנאצים.
הסיפור עליו הרחיב שמעון היבש, שכתב את ספר ה-100 של המועדון, התחיל בפלשתינה של 1937. לפני שנתחיל, יש לציין כי באותה תקופה ביקשה משלחת דומה של מכבי תל אביב לצאת במסלול דומה, אך זו ביטלה ברגע האחרון את הנסיעה בשל בעיות של ויזה.
הסיפור שלנו, אם כן, מתחיל אצל דב רז'ינסקי, בחור בן 24 וכדורידן חובב במכבי פ"ת, החליט לארגן משלחת של כדוריד וכדורסל לאירופה, למשחקים נגד קבוצות מהקהילות היהודיות בפולין, רומניה, לטביה, ליטא וצרפת.
מתכוננים לנסיעה
"השתגעת?" שאל בוודאי מרדכי בן דרור, יו"ר מכבי פ"ת דאז, שהתנגד לרעיון ותהה האם זה אחראי להוציא משלחת לאירופה בתקופה שכזו, כשהנאציזם צובר כח והחשש מפני מלחמה עולמית גובר. רז'ינסקי התעקש, אך נתקל בבעיה קשה של מימון.
רז'ינסקי מצא פתרון: לחלק מהשחקנים שנסעו במשלחת היו דרכונים זרים, דבר שאיפשר לנשים יהודיות ששהו באירופה, באם אלה יתחתנו עימם, לעלות לארץ הקודש. בכך הוחלט על מימון הנסיעה, כש-11 מתוך 18 חברי המשלחת נישאו בצורה פיקטיבית ליהודיות בחו"ל, שמשפחותיהן מימנו את הנסיעה תמורת ההזדמנות לברוח מאירופה לטובת פלשתינה.
התעקשותו של רז'ינסקי השתלמה. בן דרור נתן את האור הירוק ואפילו אישורים מיוחדים של הגסטאפו הוצאו, כשאלה מנסים לשדר לעולם 'עסקים כרגיל'. ב-13
| ליפסקי יחיאל | רז'ינסקי דב |
| שפירא אברהם | לוין יוסף |
| שפייזר צבי | גולד מרדכי |
| וילנסקי יוסף חיים | סנדלר יצחק |
| בלקין ישראל | גרף נחמיה |
| מזרחי ברוך | זלצר אפרים |
| איצקוביץ' אהרון | וילנסקי חיים |
| גרינברג אשר | רוזנברג חנניה |
| טרונסקי יהושע | ארקין יצחק |
התחנה הראשונה היתה מצרים, משם עברה המשלחת לצ'רנוביץ', לבוב (אוקראינה), לודז' ו-ורשה (פולין). מרבית המשחקים הסתיימו בניצחון המשלחת מארץ הקודש ולאחר המסע נערכו טקסי החתונה של 11 מתוך חברי המשלחת. הזוגות הגיעו לקונסול הבריטי שאישר את הנישואין.
רז'ינסקי מספר כי "התחתן" בהיותו בן 24 עם יהודיה בת 35 בעלת ילד בן 14 וכי הרב שהשיא אותם ביקש ממנו לומר, 'הרי את לא מקודשת לי'. המעניין הוא כי הגסטאפו פיקח על המשחקים מבחינת האבטחה ואף איפשר למשלחת לשחק בברלין.
מנצחים בברלין
לקראת סוף המסע, ביוני 1937, שיחקה מכבי פ"ת, כנציגת פלשתינה שבאותם ימים נחשבה לחלק מהאימפריה הבריטית, נגד נבחרת מכבי ברלין - הקבוצה היהודית הטובה בעולם. למרות החשש מתבוסה על המגרש, החליטה החבורה מאם המושבות לשחק, ולעיני 5,000 צופים ניצחו במשחק צמוד ומעורר השראה. האגדה מספרת כי בסיום המשחק אף ניגשו אנשי הגסטאפו לאחד מאנשי מכבי פ"ת ובירכו אותו על הניצחון.
התמונה המפורסמת מגטו ורשה (רפרודוקציה: AP)
לאחר המסע הספורטיבי, נסעה המשלחת לביקור בפריז, בו קיבלו השחקנים מכתב מיו"ר האגודה, מרדכי בן דרור, על כך שהוא מתנצל על שניסה להניא אותם
מהנסיעה וברך אותם על הצלחתם. המשלחת חזרה לארץ על האניה 'פטריה' שהוטבעה בתקופת המעפילים על ידי הבריטים. המסע הסתיים ב-1 ביולי 1937.
כשחזרו לפלשתינה ביקשו השחקנים להתגרש, אך חלק מהנשים סרבו לתת גט בקלות, בשל חיבתם לבעליהם החדשים. עניין זה 'הוסדר' בסופו של דבר. עם תום מלחמת העולם השנייה, כשנודעה האמת על זוועות השואה, הבינו חברי המשלחת את המשמעויות, הן מבחינת המפגש עם הגולה והן מבחינת הנשים היהודיות שעלו לארץ. "המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם שלם".
- הדברים שהובאו הם מתוך יומן שכתב אברהם שפירא, כדורידן וכדורסלן, שכתב גם עבור עיתון 'הבוקר ספורט' המיתולוגי. אותם קטעים נערכו על ידי יורם רז, בנו של דב רז'ינסקי
- השתתף בהכנת הכתבה: איזי עין דור
לפנייה לכתב/ת 
