חורבן ותקומה: בעקבות רפי בנשלום

בפרק השלישי בסדרה נמשיך במעקב אחר ימיו של רפי בגדוד השישי בסלובקיה - ונעבור במעבר חד לצילומים לאחר סיום המלחמה המתעדים את פועלו של רפי בהצלת שארית הפליטה וההעפלה לארץ

נדב מןפורסם: 24.04.09 , 08:45

בסוף הפרק הקודם הבאנו את צילומיו של רפי המתעדים את ההוויה בסלובקיה תחת המשטר הפרו נאצי, הקמת הגדוד השישי בשנת 1940 והמראות שם.

בפרק זה נביא מספר צילומים נוספים מהנעשה בגדוד השישי. בשנת 1942 חודשו המשלוחים של יהודי סלובקיה למחנות ההשמדה. בתוך הגדוד התארגנו קבוצות חמושות של יהודים חברי תנועות הנוער לסיכול פעולת הגירוש. ראשי תנועת השומר הצעיר, ורפי ביניהם, מתארגנים למחתרת התנגדות. בשנת 1943 פורק הגדוד ואנשיו מועברים למחנות עבודה.

בסוף שנת 1943 מחליטים ראשי המחתרת היהודית ליזום פעולות הצלה של היהודים מסלובקיה ופליטים יהודים שהגיעו לשם. רפי ושאר החברים דוברי ההונגרית נשלחים בחשאי להונגריה לארגן שם את פעולות ההצלה. דרך ההצלה העיקרית של המחתרת הייתה בארגון "טיולים" של קבוצות יהודים לכיוון הגבול הרומני ומשם לנמלי הים השחור לצורך הפלגה לארץ ישראל.

באוגוסט 1944, כאשר היה כבר ברור מי מנצח במלחמה, החליט שליט הונגריה, מיקלוש הורטי, שעליו להתנתק מהתמיכה בגרמניה. בתגובה פלשו הגרמנים להונגריה והפקידו את אדולף אייכמן על ביצוע מהיר של "הפתרון הסופי". בתוך זמן קצר נשלחו ברכבות רבבות יהודי הונגריה למחנות ההשמדה. לקראת סוף שנת 1944 התקשו הגרמנים לקיים את המשלוחים כאשר בנות הברית הפציצו את מסילות הברזל והצבא האדום הגיע לגבולות הונגריה.

בחודש אוקטובר השתלטה על הונגריה בכח הזרוע ובתמיכת גרמניה המפלגה הפשיסטית ההונגרית "צלב החץ" בראשות פרנץ סאלשי. קבוצות חמושות של אנשי מפלגה זו, הוציאו לרחובות את היהודים שנותרו בהונגריה ורצחו אותם שם ועל שפת נהר הדנובה.

הייתה זו שעתה הקריטית של המחתרת היהודית. רפי פרידל וחברתו תמר היו בין לוחמי המחתרת. מתקופה זו אין עדויות מצולמות באלבומיו של רפי, אבל מייד בגמר המלחמה כתב רפי ספר בשם "נאבקנו למען החיים", ובו תיאור מאוד מוחשי על קורות היהודים והמחתרת להצלתם בהונגריה של שנת 1944.

1. חברי "קיבוץ אלמונים" במדי הגדוד השישי (בקבוצה זו נוספו לחברי תנועת השומר הצעיר פליטים יהודים שברחו לסלובקיה מארצות כיבוש שכנות).

2. חברי התנועה בגדוד השישי הקימו תזמורת.

3. ווילו שונפילד מנגן בתזמורת. ווילו הוא אחיו של אלי שדמי, חבר ההנהגה הראשית ומראשוני קיבוץ מענית.

4. נגן קלרינט בתזמורת הגדוד השישי.

5. תפריט על קיר חדר האוכל בגדוד.

6. מסדר בגדוד השישי.

7. אנו עוברים במעבר חד לתצלומים מהימים שלאחר סיום המלחמה. רפי חוזר לצ'כיה ומקים בפראג את המשרד הארץ ישראלי העוסק בהצלת שארית הפליטה, איסוף יתומי המלחמה, ארגון פעילות העפלה לא"י, השגת נשק ותחמושת להגנה. בתצלום: נציגי תנועת השומר הצעיר בוועידה הציונית הראשונה המתקיימת לאחר מלחמת העולם השנייה ביוני 1945 בלונדון. מימין: מאיר יערי, רפי בנשלום, יעקב חזן, ארטור בן ישראל.

8. בשנת 1947 מצטרפים רפי, אשתו תמר ובנם דני לחבריו מהתנועה שעלו ארצה והקימו את קיבוץ העוגן. הצילומים הבאים שצילם רפי מתעדים את הימים הראשונים להקמת קיבוץ העוגן בשנת 1947.

10.

11. עם הקמת המדינה רפי "נקרא לדגל" - בקיאותו בשפות רבות, היכרותו את צ'כוסלובקיה, מסירותו לעניין הציוני ולהצלת יהודי סלובקיה והונגריה וההערכה הרבה לה זכה מראשי המדינה הצעירה עת פעל במוסד לעלייה ב' הביאו את משרד החוץ הישראלי לבקש ממנו להתמנות לקונסול ישראל בצ'כוסלובקיה עם השגריר אהוד אבריאל. בתצלום: טקס הגשת כתב האמנה בצ'כוסלובקיה.

12. המשך הטקס.

13. רפי מגיש שי לנשיא צ'כוסלובקיה, קלמנט גוטוולד - הספר "הקפיטל" מאת קרל מרקס, 4 כרכים, בתרגום לעברית.

14. אחת הפעולות הראשונות שעשה רפי בצ'כוסלובקיה הייתה לבקר במקום שבו ניצב בעבר הכפר לידיצה, ולהיפגש עם האלמנות שנותרו מתושבי הכפר. לידיצה (Lidice) היה כפר בצ'כוסלובקיה, 22 ק"מ צפונית-מערבית לפראג, אשר נחרב עד היסוד על ידי הנאצים ב-1942 כנקמה ראוותנית על חיסולו של ריינהרד היידריך. היידריך היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) וזכה בכינוי "מגן בוהמיה", על שום חלקו בהשתלטות הגרמנית והסיפוח הגרמני של החבל הצ'כי בוהמיה בשנת 1939. בתאריך 29 במאי 1942 ארבו לוחמי המחתרת הצ'כית למכוניתו של היידריך בעת שהיה בדרכו לפראג. הם זרקו רימון יד על מכוניתו ופצעו אותו קשות. כעבור מספר ימים מת מפצעיו. ב-10 ביוני 1942 הגיעו עשר משאיות עם חיילים גרמנים לכפר לידיצה, אשר היה ידוע בהתנגדות תושביו לכיבוש הנאצי ונחשד כמקום מסתור לפרטיזנים מקומיים. החיילים כיתרו את הכפר והטילו עליו סגר מוחלט. לאחר מכן הוליכו את כל הגברים, 160 במספר, אל מאחורי אסם וירו בהם. הנשים, 190 במספר, נשלחו אל מחנה הריכוז וההשמדה רבנסברוק. חלקן נרצחו בגזים וחלקן נספו בשל תנאי המחנה הקשים. רק בודדות שרדו. 100 ילדים נשלחו לתוכנית טיהור הגזע (לבנסבורן), שנועדה להפוך אותם לגרמנים ארים לכל דבר. לאחר שהכפר רוקן מבני אדם, כל בתיו פוצצו, ואדמתו יושרה ונזרעה. שם הכפר נמחק מכל המפות הגרמניות. התצלומים הבאים מתעדים את ביקורו של רפי במקום, ליד המצבה לזכר הכפר ויושביו שהוקמה במקום בו ניצב עד להשמדתו.