"הדו"ח של קן צריך להדאיג גם את חברות הסלולר"
הממונה על הגבלים עסקיים רונית קן העדיפה שלא להסתבך במערכה פלילית עם הבנקים ושלחה את הציבור לעשות את העבודה בתביעות אזרחיות. ד"ר עדי איל, מומחה להגבלים עסקיים, מעריך שהדו"ח שלה צריך להדאיג כל חברה מסחרית
החלטתה של הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, להתמודד עם ההסדרים הכובלים בנוגע לעמלות הבנקים במישור האזרחי בלבד במקום במישור הפלילי, זוכה בימים האחרונים לתגובות מעורבות: יש המצדדים במהלך וטוענים שטוב עשתה הרשות שלא הסתבכה במערכה פלילית וממושכת עם הבנקים, שאולי אף היתה מסתיימת בזיכוי, בעוד אחרים טוענים שהממונה על הגבלים עסקיים העבירה את הכדור ללקוחות הבנקים, כדי שהם יעשו את העבודה במקומה.
- רונית קן: הבנקים בישראל תיאמו עמלות
כך או כך, ד"ר עדי איל, מומחה להגבלים עסקיים מאוניברסיטת בר־אילן, טוען שמשמעות הקביעה האזרחית שלפיה הבנקים היו חלק מהסדר כובל היא בעלת משמעות אדירה כמעט לכל החברות המסחריות במשק, בעיקר אלו הפועלות בטווח תחרות מצומצם. איל ממליץ להן להיערך מבעוד מועד לגל של עורכי דין שאפתניים, שיחפשו בשבע עיניים עילה שתוכל לבסס תביעות ייצוגיות נגד אותן חברות.
חשוב לציין שבשונה למשל מדו"חות שמפרסם מבקר המדינה, אשר אין להם מעמד ראייתי בבית המשפט, הרי שקביעותיה של הממונה מהוות ראיה-לכאורה בהליכים אזרחיים. קביעתה על הסדרים כובלים בין הבנקים תסייע לכן להעביר כל תביעה נגד הבנקים שזו תהיה עילתה.
"במשך שנים רבות לא היתה כלל אכיפה, כך שפעולת רשות ההגבלים העסקיים (שהוקמה ב-1994) נפתחה במצב של היסטוריית עבירות. החלה אכיפה ומודעות, אבל התרבות הארגונית היא עדיין בעייתית", אומר איל. "אותי לא מפתיע שהרשות בחרה במישור האזרחי בלבד ואני חושב שמדובר בצעד נכון. הרשות צריכה לראות את תפקידה ככזו שמשנה קצת את מהלך המשק, גורמת לתזוזה קלה של השחקנים בשוק, כדי שילכו לכיוון הנכון. היא לא צריכה לשנות את כל כללי המשחק".
הולכים לחנויות, מתאמים עמלות
איל אומר שיש מודעות נמוכה בציבור לעובדה שרוב עבירות ההגבלים מתחילות באנשי המכירות והשיווק של הארגון. "הם האינטראקציה החיצונית והפחות רשמית של התאגיד. הדרג הלא רשמי שהולך לחנויות ומתאם עמלות. אז למשל יכול מנכ"ל להגיד 'מעולם לא ידעתי על כך'. אולי זה נכון אבל זה לא עוזר לו, כי האחריות תחול עליו".
עד כמה תשפיע הקביעה האזרחית של הממונה על מספר התביעות שיהיו בתחום?
"בעוד בארצות הברית המישור האזרחי קיים כבר שנים, בישראל התביעות האזרחיות שהוגשו היו כמעט תמיד תביעות לא של צרכנים אלא של מתחרים עסקיים, והייצוגיות נגד הבנקים הן סנונית שתוביל לעוד תביעות רבות.
"מבחינת הבנקים אין בעצם משמעות מיידית להכרזת הממונה. הכדור עבר למגרש של מגישי התביעות, כשהם מסתמכים על הקביעה של קן והם צריכים להוכיח רק את הנזק. התביעות הקיימות ואלו שעוד יוגשו קיבלו את מתנת החינם הגדולה ביותר בהיסטוריה".
בחודשים האחרונים החל איל בשיתוף פעולה עם עו"ד שלומי תורג'מן ממשרד אפיק־תורג'מן, שהיה סטודנט שלו לפני 12 שנה ושכיום מתמחה בתחום. השניים מציעים לחברות הליך הדרכה מקיף, שיצמצם את חשיפתם לתביעות אזרחיות שעילתן היא עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. "אני מתעניין בצד האקדמי של הנושא, שכמעט לא זוכה לטיפול", אומר איל, "מורכבות הפרקטיקה משפיעה על הכתיבה האקדמית, ולכן רציתי ללכת ולראות את המקום שבו המודלים התיאורטיים מתרחשים בפרקטיקה".
מנגנון בעייתי
"הבעיה העיקרית של חברות איננה אכיפה של הרשות אלא תביעות אזרחיות. רבות מהחברות מינו אדם בארגון שאחראי לנושא ההגבלים העסקיים, אלא שכמעט תמיד מדובר באחד המנהלים או בחבר בדירקטוריון שנושא בעוד תפקידים ושמדובר בתפקיד נספח לתפקידו העיקרי", אומר איל.
"הרשות יצרה מנגנון שלפיו הממונה על הנושא בחברות יכול לצלצל אליה ולהתייעץ תוך התחייבות שמידע שימסור לא ישמש בהליך פלילי. אבל המנגנון הזה בעייתי, כי החברות חוששות שהרשות תוכל תמיד למצוא הוכחות אחרות, גם אם לא תעשה שימוש בראיה ספציפית שהארגון יספק לה. נוסף על כך, הממונה אמנם מקבל הכשרה מסוימת אבל הוא לא איש הגבלים, ומבחינתו, הפילו עליו עוד תיק.
"מה שצריך לעשות הוא לארגן מפגשים עם העובדים ולהסביר להם בשפה שלהם מה מותר ומה אסור, כשהרוב נמצא ממילא בתחום האפור. למשל הנחת כמות: אני נותן ללקוח הנחת כמות כדי שיקנה אצלי יותר ומביא לכך שנוצר הסכם בלעדיות בלי שזה נכתב באופן מפורש. יש סיטואציות שזה אסור, אף על פי שהנחת כמות נתפסת כלגיטימית לגמרי".
איזה תחום להערכתך חשוף היום לתביעות?
"אני מתעניין מאוד בענף הסלולר, ורואה בו תחומים בעייתיים שצפויים לקשיים בעתיד. החברות בתחום צריכות להיות מודאגות. יש לא מעט תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד חברות הסלולר, וישנם מהלכים ברורים של הקטנת הלחץ התחרותי, שנוצר דווקא בגלל המורכבות התמחירית, כיוון שיש כל כך הרבה מסלולים ואפשרויות עד שהצרכן לא תמיד יכול לעשות השוואה מושכלת ולהחליט מי הכי טובה עבורו. זה דומה למצב עמלות הבנקים, שישנם כל כך הרבה סוגי עמלות, מוכרות ולא מוכרות, עד שלקוח כמעט לא יכול להחליט איזה בנק ייתן לו את סל העמלות שהכי משתלם עבורו".
חקירת פרשת עמלות הבנקים החלה מתלונה שהגיש בזמנו עו"ד יאיר אולמרט, אחיינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. התלונה הוגשה לממונה לשעבר על הגבלים עסקיים, דרור שטרום.
לפנייה לכתב/ת 
