דיור לעולים: עשרות מיליוני שקלים - לחינם
76 מיליון שקלים הוצאו בשנים האחרונות על שכירת דירות לעולים - שנשארו ריקות. במלון בתל-אביב למשל שילם המשרד 2,070 שקלים ללילה עבור חדר. ועוד בדו"ח למה בני-נוער בסיכון מסתובבים ברחובות ואיזו הכשרה צריך דיפלומט במשרד החוץ
כך מבזבז משרד ממשלתי עשרות מיליוני שקלים: העלייה אמנם נמצאת בירידה, אך זה לא מנע ממשרד הקליטה לשכור יחידות דיור, שבפועל עומדות ריקות. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מצא כי 449 יחידות דיור ברחבי הארץ ששכר המשרד היו פנויות בין חצי שנה ל-18 שנים, והעלות המצטברת למשלם המסים הסתכמה ב-46 מיליון שקלים. כך עולה מהדו"ח המתפרסם היום (ד').
המבקר מצא כי משרד הקליטה שכר מקבצי דיור במקומות שבהם היצע פתרונות הדיור גדול מהביקוש בקרב העולים הזכאים לדיור ציבורי, במיוחד בצפון הארץ ובדרומה.
ואיפה לא גרים בין היתר? בביקורת עלה כי 14 דירות שנשכרו במלון בתל-אביב היו פנויות משנת 1992, תשע דירות במקבץ דיור באזור חיפה פנויות משנת 2004, 14 דירות במקבץ בצפון היו פנויות בין 2003 ל-2006.
המצב היה גרוע יותר בשדרות - שם שכר המשרד בשנת 2002 - 169 יחידות דיור אבל בביקורת התברר כי בין יוני 2004 ליוני 2008 אוכלסו רק 47 יחידות, כלומר במקום נותרו 122 יחידות ריקות. לפני כשנה התקבלה החלטה שבדירות הריקות יתגוררו סטודנטים ממכללת ספיר או ממוסדות להשכלה גבוהה באזור. על-פי חישוב המבקר, משרד הקליטה שילם כ-11 מיליון שקלים עבור היחידות הריקות בשדרות.
אבל לא רק בפריפריה משלם משרד הקליטה שכירות עבור דירות ריקות. המשרד שוכר 134 חדרים במלון בתל-אביב, אבל לא כולן אוכלסו. בבדיקת המבקר עלה כי 88 דירות לא היו מאוכלסות ביוני 2008, 46 מתוכן לא היו מאוכלסות יותר משמונה שנים ברציפות, אולם משרד הקליטה פתח את הכיס ושילם את דמי השכירות. לפי חישוב המשרד עלות ממוצעת ללינת יחיד בחדרים אלה היתה כ-2,070 שקלים ללילה - יותר ממלון חמישה כוכבים באילת.
המבקר אומר כי לנוכח הצמצום בהיקף העלייה, על משרד הקליטה לשקול את מדיניותו באשר לשמירת חדרים פנויים באותו מלון ולהביא בחשבון שיקולים של עלולת לעומת תועלת. משרד המבקר מציין כי בפריפריה מחירי השכירות נמוכים יותר, וגם שם יש דירות לא מאוכלסות שמשרד הקליטה שוכר.
גם במלון בבני-ברק מצא המבקר חדרים ששכר משרד הקליטה, אך לא נעשה בהם שימוש במשך שנים. העלות המצטברת של שכירת החדרים הריקים בשני המלונות הסתכמה ב-21 מיליון שקלים. גם במקומות נוספים ברחבי הארץ נשארו דירות ריקות וכמובן משרד הקליטה פתח את הארנק ושילם עבורן.
ממשרד הקליטה נמסר בתגובה: "הרוב המכריע של הדירות במקבצי הדיור מלאים עד אפס מקום כולל רשימות המתנה ארוכות מאוד. בחלק מהמקרים המשרד איננו מאכלס את הדירות במטרה להגיע לחיסכון כספי גדול יותר מעלות שלכאורה המשרד משלם בגין כך". לגבי המלון בתל-אביב נמסר: "המקבץ מיועד למטרה של שמירת חדרים פנויים כרזרבה למקרה הצורך".
יש מקום - רשימת ההמתנה ארוכה
כמו בדירות ששוכר משרד הקליטה, גם במעונות הממשלתיים לבני נוער בסיכון יש מקום - אך למרות זאת רשימת ההמתנה ארוכה, אפילו ארוכה מאוד. בעשרת המעונות הממשלתיים 351 מקומות, אך רק 253 תפוסים. מספר הממתינים למקום באותם מעונות הוא 567. ולמה זה קורה? מחסור בכוח אדם מקצועי הנדרש לטיפול בנערים ובנערות.
ולמי אין מקום? ברשות חסות הנוער אומרים כי בין הממתינים: ילד בן 12 וחצי שנפלט מהלימודים ושרף את ביתו. נער בן 13 שמסניף דבק מגע מגיל מאוד צעיר, שמשוטט ברחובות ומבצע עבירות. נער בן 15 שגדל ללא השגחה כיוון שאביו רצח את אמו. נערה בת 13 שניסתה להתאבד בקפיצה מקומה חמישית. בת 15 שהוכתה על-ידי אמה ועברה התעללות מינית בידי אביה החורג ועוד מקרים קשים של בני-נוער המחייבים לשים אותם במסגרת.
מבקר המדינה מצא כי הפניות של רשות הנוער להנהלת משרד הרווחה לצורך פתרון ההשמה במעונות לא טופלו כנדרש, וכי הנהלת המשרד לא פעלה בשיתוף הנהלת הרשות לגיבוש תוכנית רב שנתית שתאפשר מתן פתרון כולל לבעיה קשה ומתמשכת ותשמש לדיונים עם האוצר.
בנוסף כתב המבקר כי הוא סבור שתופעת ההמתנה הממושכת של בני-נוער הנתונים במצוקה כה קשה ובסיכון כה גדול להשמה במעונות, תופעה שכבר תוארה בדו"ח מבקר המדינה לפני כעשור, היא חמורה ביותר ודורשת פתרון מקיף ויסודי. המבקר ממליץ למשרד הרווחה לתת את הדעת, במסגרת סדר העדיפויות שלו, לפתרונה של הבעיה.
ממשרד הרווחה נמסר: החל מספטמבר 2008 נמצא פתרון להפעלת המעונות הנעולים והפתוחים ברשות חסות הנוער. העמותה שנבחרה עסקה בגיוס עובדים ועתה ניתנים מענים רבים יותר המשפיעים על קיצור תור ההמתנה".
משרד החוץ - נהג יכול להיות דיפלומט
ועוד בדו"ח המבקר – איך אפשר בלי מינויים בניגוד לתקנון. המבקר כבר התריע בעבר על ניגוד עניינים בשל קרבת משפחה בין עובדים במשרד ממשלתי אחד לעובדים במשרד אחר. בנוסף הוא מצא כי יש מקרים בהם עובדים בכירים יכולים להשפיע על תנאי עבודתם של קרוביהם. המבקר ביקר - בנציבות שירות המדינה לא תקנו את הליקוי ולא הוציאו נוהל חדש.
מבקר המדינה התייחס גם למינויים במשרד החוץ. הוא מצא שיש מחסור בעובדים בשירות המדיני ובשירות החוץ המינהלי בארץ ובחו"ל. המבקר מצא כי במקום שהמשרד יכשיר עובדים למלא משרות אלה באמצעות קורס צוערים, מונו למשרות רבות עובדים בשירות המינהלי שלא הוכשרו לשמש דיפלומטים.
בביקורת על משרד הביטחון התמקד המבקר ביחידות התשלומים בצה"ל. הוא מצא כי חלק מאותן יחידות נמצאות בגרעון, בחלקן התגלה הגרעון לאחר זמן רב. הגרעון המצטבר של כל הקופות הגיע ל-1.2 מיליון שקלים, כלומר 2.5% מכלל המחזור הכספי שלהן.
המבקר מציין כי טיפול בכסף מזומן, שהוא עניין רגיש, מחייב קביעת כללים ברורים לניהולו, הקפדת העוסקים בדבר על קיום כללים אלה ומערכת בקרה על תקינות הפעילות הכספית. "קל וחומר הדברים תקפים כאשר הכסף מנוהל על-יד גוף ממלכתי כמו צה"ל, שאינו עוסק לרוב בניהול כסף מזומן, וכאשר כסף זה מיועד לשימושם ולרווחתם של החיילים".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
