המבקר: בתי המכס - גן עדן למבריחים
דו"ח מבקר המדינה על תפקוד משרד האוצר קובע, כי ליקויים בעבודת בתי המכס מסייעים לפעילות המבריחים בנמלי הים: בתי המכס פועלים רק 8.5 שעות ביום ומאפשרים ליבואנים לחמוק מבדיקה, מידע מחשיד אינו מתעדכן בין הנמלים השונים
נמלי ישראל נהפכו לגן עדן למבריחים בגלל ליקויים ומחדלים בעבודת אגף המכס ברשות המסים. תמונה זו עולה מדו"ח הביקורת השנתי של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, על תפקוד משרד האוצר. דוגמא אופיינית: בתי המכס פועלים רק 8 שעות וחצי ביום במשך 5 ימים בשבוע, לעומת נמלי הים שפועלים מסביב לשעון בכל ימי השבוע והמטענים יוצאים משעריהם בכל שעות היממה.
עוד בדו"ח המבקר
- שני מיליארד שקלים - ואף בית ציבורי אחד
- נתב"ג: "הנחות" במיליוני שקלים לג'יימס ריצ'רדסון
- המבקר: הרפורמה בנמלי הים נכשלה
בשעות שבהן בית המכס איננו פועל, אמנם נשארים בכל נמל צוותים תורנים לטיפול בפעולות דחופות. אבל הם לא מבצעים בדיקות יזומות או אקראיות, כאלה אשר חושפות בדרך כלל 7%-10% מההברחות החמורות שמתגלות במטענים שנבדקים בשעות העבודה הרגילות.
"בנסיבות אלה לא מן הנמנע שיבואנים מתכננים את פעילותם כך שהמטענים ישוחררו מחוץ לשעות הפעילות של בית המכס, ולכן לא ייבדקו", קובע המבקר. תגובת אגף המכס: "חוסר כיסוי מבצעי של 24 שעות בהתאם לפעילות הנמל הוא אילוץ שנובע מהעדר תקנים של כוח אדם".
בדיקת המבקר נערכה בחודשים פברואר-יולי 2008. הביקורת התמקדה בטיפול אגף המכס במניעת ההברחות בכלל והברחות סמים אסורים בפרט. נבדקה הפעילות בהנהלת רשות המסים, ובבתי המכס בנמלי הים בחיפה, אשדוד ואילת ובנתב"ג. התברר כי בדיקות המכס מקיפות רק 5% מכלל המכולות והמטענים שמגיעים לארץ ביבוא מסחרי. זה לא אמור להיות מדגם מקרי אלא נקודתי לאיתור הברחות.
מבריחים שנתפסו בנמל אחד, משחררים מטענים בנמל אחר
בפועל, תהליך איתור החשודים בהברחה לקוי. משנת 2002 מפעיל אגף המכס מערכת ממוחשבת לבחירת המטענים שייבדקו, אשר לגביהם יש סבירות גבוהה שהם מכילים סחורות מוברחות, על סמך ניסיון העבר. המבקר מצא כי המערכת מתעדכנת רק באופן חלקי במאפיינים מחשידים של יבואנים שנתפסו בהברחות ובפרטי הסחורות המוברחות.עדכון מלא היה מגלה בבדיקה יזומה הברחה של 104 קילו קוקאין שנתפסה בנמל חיפה במקרה במכולות של קפה שהגיעו מקולומביה. בנוסף מצא המבקר כי בתי המכס מנהלים מערכות נפרדות של מידע מחשיד על הברחות חמורות ולא מחליפים ביניהם את המידע, אלא אם מדובר בהברחת סמים. המחדל הזה מאפשר ליבואנים שנתפסו בהברחה בנמל אחד לנצל את הפרצה ולשחרר את מטעניו בנמל אחר.
בבית המכס בנמל אשדוד הופעל ב-2003 מתקן בדיקה רדיוגרפי המאפשר לשקף תוכן של מכולות באופן שמפענחים מיומנים של הרישומים יוכלו לאתר הברחות. אלא שמחסור במומחים אלה מנע גילוי הברחות של סמים. יחידת מטה מיוחדת למניעת הברחות סמים, שהוקמה באגף המכס על פי החלטת ממשלה, לא תפקדה במלוא כוחה לאחר שאנשיה נדרשו למלא תפקידים נוספים בכפיפות לגובי המכס.
הביקורת בנמל אשדוד העלתה ליקויים נוספים: רוב ההברחות התגלו במטענים המיועדים לרשות הפלסטינית, וגם אז רק בעקבות הבדיקה הביטחונית; סירות דייג שעוגנות בנמל בקרבת אוניות סוחר היו מעורבות בהברחת סחורות מהאוניות ולא נעשה דבר לבודד אותן במעגן נפרד מחוץ לנמל, אלא רק לאחר קבלת ממצאי המבקר.
הביקורת באילת מצאה כי נקודת הביקורת היבשתית ביציאה מאזור הסחר החופשי איננה מאוישת ברוב שעות היממה, למרות שנתפסו שם הברחות מסחריות, כך שניתן לנצל גם את הפרצה הזאת כדי להבריח דרכה מוצרים הפטורים ממע"מ. בנמל נמצא כי באלפי המכוניות המיובאות ומאוחסנות בסביבתו לא מבצעים בדיקות אחר סחורות מוברחות.
מרשות המסים נמסר בתגובה כי כאשר בתי המכס אינם פעילים קיימים אמצעי בקרה נוספים, ובין היתר "מערכת הפרופיילינג עובדת 24 שעות ביממה במשך שבעה ימים בשבוע. לכן, אם הוגש רשימון בשעות הלילה או בסופי שבוע הוא יעבור בחינה ודיאוג במערכת הפרופיילינג... יחידות היס"מ מבצעות פעולות יזומות בשעות ובימים בלתי שגרתיים".
עוד נמסר, כי "כאשר מתגלות עבירות כתוצאה מבדיקות ... בבית מכס מסוים הן נרשמות בפרופיל הייבואן. הממצאים נצברים בפרופיל ומשפיעים על הניתוב הבא של הרשימונים של אותו יבואן, גם אם ינסה לשחרר טובין בבית מכס אחר".
כמה תשלם המדינה עבור הפנסיה לעובדי המדינה? לא ידוע
דו"ח המבקר חושף ליקויים גם בניהול, חישוב וביקורת חובות המדינה לתשלומי הפנסיה התקציבית המיועדים לרבבות עובדים ותיקים במשרדי הממשלה בעת פרישתם. היתרה האקטוארית של החובות עמדה בסוף 2007 על כ-388 מיליארד שקל. היא רובצת כנטל עתידי על תקציב המדינה, ועלולה להשפיע על סדרי העדיפויות בתקציב. אבל היקף הנטל איננו שקוף בהעדר תיעוד של קבלת ההחלטות לגביו.
הממשלה הטילה על שר האוצר בקיץ 2007 להקים ועדה ציבורית לבחינת הנושא ויכולת המשק לעמוד בנטל הכבד. שנה חלפה והשר לא הקים אותה. בינתיים חתמה המדינה על הסכם להצמדת הפנסיה למדד במקום לשינויים בשכר ללא בחינת היכולת של המדינה להתמודד עם המטלה.
המבקר מצא כי לאוצר חסרים נתונים מלאים ומבוקרים גם של חובות הפנסיה התקציבית לעובדי הגופים הציבוריים שמחוץ לממשלה הזכאים לה (רשויות מקומיות וכו'). האוצר לא מציב לגופים אלה דרישות בנוגע לניהול ורישום החובות, ולא מתנה את המשך העברת הכספים לתשלומי הפנסיה מתקציב המדינה במילוי הדרישות.
באגף החשב הכללי נמצאו ליקויים בתהליך החישוב הכולל של חובות הפנסיה, גם לעובדי המדינה, בהעדר תכנית עבודה מגובשת ותיעוד שיטתי של מידע חיוני שנצבר. בבדיקה נקודתית התגלה כי תוצאת החישוב של יתרות החוב לעובדי מערכות הביטחון והחינוך איננה מבוססת על נתונים שנבדקו כראוי. כך נמצא למשל כי יתרת החובות האקטוארית של משרדים אלה היא בפועל כ-70% מהיתרה המוצגת בדו"חות הכספיים.
מהאוצר נמסר בתגובה: "בעשור האחרון יזם משרד האוצר סדרת החלטות לטיפול בסוגיית הפנסיה התקציבית: הפחתת תנאים עודפים לסקטורים מסויימים; מעבר לפנסיה צוברת; העלאת גיל הפרישה; השתתפות העובדים בשיעור של 2%; הצמדת הגמלאות למדד".
עוד נמסר, כי "כתיבת נוהל מגובש לצורך מיסוד תהליך החישוב האקטוארי הינו חלק מתוכנית העבודה של מטה השכר בחשב הכללי לשנת 2009", וכי "מטה השכר קיים פגישות עם משרד הביטחון ומשרד החינוך על מנת לבחון את האפשרויות לטיוב הנתונים".
בנק החקלאות לישראל: ההפסדים תפחו לכ-203 מיליון שקל
תפקודו הלקוי של בנק החקלאות לישראל כחברה ממשלתית עלה כבר בדו"ח המבקר לפני 4 שנים. מצב הבנק, שהוקם לפני כ-60 שנה לספק אשראי לענף החקלאות, הורע בגלל המשברים שפקדו את המגזר החקלאי לפני כ-20 שנה. מאז הצטמצמה פעילותו לגביית חובות העבר. הביקורת חשפה אז הון עצמי שלילי, הפסדים גדלים והולכים בגלל חובות שנשחקים עקב קשיי גביה, ואי יכולתו להחזיר חובות למדינה.
בשנתיים האחרונות ערך המבקר ביקורות מעקב אחר פעולות הממשלה לתיקון הליקויים שנחשפו. התברר כי מאז הוכפלו הפסדי הבנק לכ-203 מיליון שקל - כ-17 מיליון שקל בחודש. רשות החברות הממשלתיות והחשב הכללי פתחו בצעדים להפרטת הבנק ולאחר מכן לפירוקו. הביצוע לקה בסחבת עקב מחלוקת נמשכת בין הגופים, וניהול איטי של אגף החשב הכללי. ממועד ההחלטה על הפסקת פעילות הבנק במאי 2007 חלפו כ-10 חודשים עד לאישורה בוועדת שרים, במרס 2008.
הבנק התמהמה כחצי שנה ביישום ההחלטה. רק בסוף ספטמבר 2008 התקבלו באסיפות הנושים ובעלי המניות ההחלטות לגבי פירוק הבנק מרצון ומינוי מפרק. כעבור חודשיים, בתום ביקורת המעקב, מבקר המדינה מצא כי לרשות החברות ולחשב הכללי אין עדיין עמדה משותפת והן מאשימות זו את זו בעניין האחריות לעיכוב הפירוק. הוא לא מצא אצלם אפילו תכנית עם לוח זמנים להשלמת הליכי הפירוק.
המבקר קובע בסיכום בנימה של צער: "שתי יחידות חשובות ומרכזיות השייכות לאותו משרד ממשלתי (האוצר), לא השכילו לעבוד בשיתוף פעולה מלא כדי לממש ביעילות ובמהירות את ההחלטות בעניין הבנק. המבקר מאיץ בהם לשפר בהקדם את דרכי עבודתם. זאת, כדי למנוע פגיעה גם בקידומם של נושאים כלכליים רבים אחרים, מרכזיים וכבדי משקל, שבתחום אחריותם.
מהאוצר נמסר בתגובה: "ההחלטה על זהות המפרקת של הבנק היתה משותפת לאגף החשב הכללי ורשות החברות. החשב הכללי מייצג את המדינה בתהליך זה כנושה העיקרי לחובות הבנק ולכן לא סביר היה שגוף אחר יוביל תהליך זה".
מרשות החברות הממשלתיות נמסר בתגובה: "לקח מרכזי שהפיקה הרשות מהדו"ח, הוא כי ההחלטה על הפקדת האחריות על הפרטת החברה בידי גוף שאינו אמון על כך, בטעות יסודה. נראה כי בשונה מרשות החברות, שמתוקף אחריותה על החברות הממשלתיות, ההפרטה נמצאת בליבת פעילות... אגפים אחרים אינם ערוכים לעסוק בנושא ההפרטה. לדעת הרשות יש להקפיד כי בתהליכי הפרטה של חברות ממשלתיות יהיו בידי הרשות מלוא הסמכויות להוביל את התהליכים הנדרשים".
