אלוהים ישמור אותך, בינתי
רגע לפני שהן עולות על במת חצי גמר האירוויזיון במוסקבה עם השיר "There must be another way", נציגות ישראל לתחרות מבקשות שתחזיקו להן אצבעות, שרות וכותבות ל-ynet: "עכשיו אנחנו כבר יודעות שאין נוסחה אחת לניצחון"
אחינועם ניני / רק לקוות לטוב
זהו, אחרי שעות ארוכות של חזרות והכנות הגיע יום התחרות, ואיתו גם הלחץ שהולך וגובר. אי אפשר להגדיר את זה אחרת, אנחנו מאוד לחוצות, אבל יהיה בסדר. בינתיים, אם אפשר להתחיל לסכם, יחסי הציבור שלנו והעבודה עם התקשורת הבינלאומית כאן היו הצלחה גדולה.
כמו שכתבתי בפעם שעברה, יש המון התעניינות בנו, יותר מבכל משלחת אחרת. בימים האחרונים התראיינו ל-CNN, BBC, NBC, מי שלא תרצו. אנחנו מאוד גאות בעבודה ובהסברה שלנו גם בעניין קידום האלבום המשותף אבל לא רק, גם המסר שלנו חשוב.
ועכשיו? עכשיו נשאר רק לעבור את חצי הגמר. תרשו לי להגיד שעכשיו אני כבר מבינה: אני ממש לא מבינה.
אין לי מושג מה הקריטריונים לשירים שיעלו או לא יעלו לגמר. אלה לא הקריטריונים שאני רגילה, שהם מוזיקליים נטו. אבל אני כן יכולה כבר לראות ולהבין משהו קצת מפתיע - לאו דווקא השואו המטורף ביותר והגדול ביותר הוא שעובר לשלב הבא.
גם השיר צריך לעשות את העבודה, ובמקרה שלנו זה חשוב. אנחנו לא מביאות שואו מרהיב, אבל שיר מלהיב, ואולי זה יעבוד. המשלחת הישראלית כולה וכמובן גם שתינו מקוות לטוב.
ניני ועוואד בחזרות על הבמה. Can they work it out? (צילום: AP)
בינתיים, אתמול היתה לנו כאן את המסיבה הישראלית השנתית של המשלחת, וביצענו ארבעה שירים (רק ארבעה, בכל זאת - יש לנו תחרות הערב).
זה היה כיף ענק פתאום להשתחרר מהחזרות על במת הענק הזו ולעלות עם הופעה אקוסטית, רק גילי דור, מירה, הפרקשניסטים ואני, בלי כל השמלות והווג'ראס שמסביב.
השיא אבל היה שהגיע לשם הזמר הסרבי עם אפרו בלונדיני, וביצע את השיר שלו בעברית. זה להיט ענק וחייבים לייבא אותו לישראל. בנוסף הספקתי גם להסתובב בעיר עם אמא שלי, היה מאוד כיף. היא כל הזמן חוזרת ואומרת לי "אלוהים ישמור אותך, בינתי", היא מתרגשת כאן לפחות כמוני, ואני שמחה שהיה לנו זמן איכות של אמא-בת. שנים לא היה לנו את זה.
ניני, עוואד והסרבים. להיט בעברית (צילום: אלון אמיר)
רגע לפני ההכנות האחרונות, השיער, האיפור והשמלות, אני רוצה להודות לכל האנשים שתומכים בנו. אנחנו מקבלים כמות שיא של הודעות תמיכה - בטלפונים, הודעות sms, מיילים וברשת. המון אהבה ותודה גדולה.
אני, עם האופי שלי, אוהבת להנמיך ציפיות ועדיף להיות מופתעים לטובה מאשר מאוכזבים בסוף הלילה. הרבה דברים לא בשליטתנו, גם אם נהיה הכי מקסימות וכריזמטיות. אי אפשר לדעת מה יהיה, ואנשים נוטים לחשוב תמיד "אם הייתן עושות ככה או אחרת". ישראל, וכל משלחת, ניסתה ותנסה כל מניפולציה אפשרית. אנחנו יודעות שאין שום נוסחה להצלחה, אז פשוט נעשה את מה שאנחנו מתכננות, הופעה שכבר זכתה להדים נהדרים מכל העולם.
מירה עואד / לשכנע את העולם
אני מוכרחה לפתוח את הדברים בכך שבאופן מפתיע הכל בסדר. בשתי החזרות הגנרליות של אתמול הבנתי למה חשוב כל כך הרבה פעמים לבצע את השיר לפני ההופעה, על הבמה. כל העסק הזה כאן כל כך מורכב ומסובך, אי אפשר להאמין.
הנציגות הישראליות. מחכות לספירה לאחור (צילום: AFP)
צריך לדעת מי נותן לך את המיקרופון, ומתי, איך מובילים אותך לבמה, מתי אתה עולה ומתי יורד ואיך מבצעים חילופי במה ב-20 שניות בלבד, בהן הרכבים שלמים של נגנים וזמרים צריכים לרדת ולעלות. החזרה שתהיה לנו היום תצולם ותוקלט, אתם יודעים, אם משהו ישתבש בערב, בשידור החי.
אצלי בינתיים ההתרגשות סבירה. אני מניחה שברגע שנעמוד על הבמה בערב ויתחילו את הספירה לאחור עד השיר שלנו אני גם אתרגש. בכל זאת, יש לנו טייק אחד בלבד לעשות את מה שאנחנו יודעות, וזה מלחיץ.
בשבת חגגו כאן את 9 במאי, שזה "חג הניצחון" הלאומי של רוסיה. היה כאן מצעד ומי שרצה הלך וצעד. אני ראיתי את האירועים מהטלוויזיה. זה חג שנמשך יומיים או שלושה, וניצלנו את הזמן שהיה לנו לעוד קצת טיולים.
הבמה המפוארת במוסקבה. שיר מספר 10 (צילום: רויטרס)
אם נחזור לרגע לבמה, כל הזמן יש עוד ועוד דברים קטנים שאנחנו משנים, אפילו עכשיו - רגע לפני. כל חזרה מביאה עוד שאלה ועוד דברים, בקולות, בהרמוניות ובתנועות, אולי לעמוד שם ולא פה, אם לעשות תסרוקת כזו ולא אחרת. הכל כדי שנגיע לבמה בסופו של דבר בתחושה נוחה ובלי שום חשש.
רגע לפני שזה קורה, אני מאחלת לעצמנו תוצאה מצוינת, או במילים אחרות פשוט שנעלה לגמר. הכי חשוב שנרביץ הופעה מצוינת. זה הזמן לשחרר לעולם את מה שעבדנו עליו כל כך קשה, וגם לחשוב שוב ושוב שאנחנו שם. אני כל הזמן חוזרת ואומרת את זה ואתם יודעים, בסוף זה יקרה.
טורים קודמים ביומן מוסקבה של ניני ועוואד:
לפנייה לכתב/ת 
