בעוד האפיפיור מבקר בארצנו, פורח לו השושן הצחור, אותו אהבו הצלבנים לקטוף (כולל הבצלים) ולייצא לארצות מוצאם, שם הפך לסמל הטוהר.
הצמח העקשן המשיך לפרוח בין זיזים וערוצי סלעים במרומי הר מירון, נחל כזיב ונחל כלח. אנו נשלח אתכם בדרך הקלה והמהירה לשוויצריה הקטנה ונחל כלח ולתצפית על הצניר הגדול (מצוק קעור). שימו לב הפריחה תארך ימים ספורים בלבד- ואז יחזור המקום לשלוותו.
נחל כלח. הצניר הגדול (צילומים: שרה גולד)
השושן הצחור
הוא אחד הצמחים היפים שמקורם במזרח הים התיכון, ואשר נפוצו על ידי האדם ברחבי העולם. צמח נדיר זה מופיע בין סלעים על רכס הכרמל ובגליל העליון. מוקיריו עולים אליו לרגל בכל אביב בזמן הפריחה.
לצמח יש בצל גדול המצמיח בסתיו שושנת עלים ובחורף עמוד תפרחת גבוה (שעשוי להגיע לגובה של יותר מ-2 מטר), הנושא לאורכו עלים סרגליים בצבע ירוק בהיר. בראש עמוד התפרחת מספר פרחים גדולים דמויי משפך המופנים לצדדים. הכותרת לבנה בעלת שש אונות מחודדות. במרכזה 6 אבקנים בעלי זירים ארוכים ומאבקים בולטים המפזרים אבקה כתומה, וביניהם עמוד עלי ארוך. הכותרת סימטרית ושש אונותיה יוצרות צורת מגן-דוד.
הצמח נמצא בסכנת הכחדה. בין הגורמים לכך ניתן למנות את הקטיף והעקירה המסיבית שהתרחשו בעבר ואת סגירת החורשים בעקבות הפסקת הרעייה, אשר גורמת הפחתה בעוצמת האור שמגיעה לצמחים.
הפרח שושן מוזכר במקורות ישראל. החוקרים אינם תמימי דעים לגבי הזיהוי עם השושן הצחור היום. הפרח היפה שימש לעיטורי מטבעות בעולם העתיק ולעיטורים אמנותיים שונים. "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בן הבנות" (שיר השירים ב',א') תואם את התיאור של צמח יפה ובולט בין שיחי החורש הקוצניים. אך השם "שושנת העמקים", המרמז על מקום גידולו של השושן שלא בהר, איננו מתאים לתיאור בית גידולו של מין זה דווקא.
מרהיב ביופיו. שושן צחור
במדרשים מזהים חז"ל את ריחו הטוב של השושן ומשווים אותו לישראל המקיימים את המצוות. מדרש רבה מזכיר פעמים מספר את השושן בהקשרים אלה "מה שושנה זו ניכרת בין העשבים כך הן ישראל ניכרים בין האומות".
פרח השושן הצחור הנחשב לסמל הטוהר והיופי קיבל מקום חשוב באמנות הנוצרית של ימי הביניים וצויר בהקשר קדושה וטוהר. פריחתו הלבנה המופיעה בעונה קצרה באביב היא ככל הנראה המקור לכך שבמסורת הנוצרית מזהים אותו עם מריה, אם ישו, וקוראים לו על שמה Madonna Lily.
זאת הייתה הסיבה לכך שבתקופת הצלבנים הוא נעקר בכמויות גדולות, נשלח לאירופה ונתקבל שם כצמח קישוט.
בנחל כלח ובשוויצריה הקטנה שבכרמל, מטיילים בכל ימות השנה, בחורף בגלל הפריחה, במאי בגלל השושן הצחור ובשאר ימות השנה כי ההר "ירוק תמיד", מוצל, שקט, נקי והנוף מהנה ומוסיף חמצן לנשמה. השושן ראוי שנצא לטיול רק בשבילו, אם נוסיף את המסלול והדרך, הרי ההנאה כפולה ומכופלת.
ישנן מספר דרכים להגיע למקום, אנו בחרנו את המסלול הקצר והברור: מכביש 4 פונים לאחת הדרכים היותר יפות בארץ, דרך נוף לכיוון בית אורן (כביש 721). הדרך מתפתלת וצרה ויש לנהוג בה בזהירות למרות הפיתוי להציץ אל הנוף הנשקף מחלונות המכונית.
מגיעים עד לכניסה ליישוב בית אורן, חונים ליד אורוות הסוסים, ליד השלט הקטן המורה "חניון פיתולים" ועליו סימון שביל אדום. מכאן לא שוכחים להצטייד במצלמה, מים, כובע ומעט צידה לנשנוש. משך המסלול בהליכה נינוחה הוא בין שעתיים לשלוש, הלוך וחזור באותה דרך. המסלול נח וקל, מתאים לכולם (לא לעגלות ילדים).
צועדים בשביל רחב ונוח בתוך חורש ים-תיכוני מוצל בין עצי אלון מצוי, אלה, ער אציל , קטלב, כליל החורש, שיחים, בני-שיח ושרכים. המסלול קל ומשלב נוף אופייני לאזור, ותצפית לוואדי היפהפה ול"שוויצריה הקטנה" המאופיינת במצוקים מרהיבים ובצנירים, שהם שקעים אורכיים בסלע בצורת חצי צינור הנוצר עקב פעילות מים.
אמנם רוב פרחי החורף סיימו לפרוח, ורובם בשלב חנטת הפירות, אבל ישנה פריחה של צמחים פחות מוכרים, בעלי שמות "ייחודיים ומוזרים". מיד בתחילת המסלול בצידי השביל תבחינו ב: חרחבינה מכחילה,
צלע שור חרוזה,
אשבל מופסק
וכנפה חרוקה.
צלע שור חרוזה
לא נסבך אתכם יותר עם השמות הללו, הרי אנו בדרך לראות את פריחת השושן הצחור. ממשיכים בשביל המסומן אדום, כאשר העיניים מכוונות לרום המצוק. הראשון שיזהה, לאחר כחצי שעת הליכה איטית, את פריחת הקבוצה הראשונה של השושן,בגובה של כ-6 מטרים מעל השביל, יוכל להכריז מצאתי. עלו בזהירות והנציחו במצלמותיכם.
| יש משמעות לשם? |
|
| נחל כלח/ שלומית ברנע |
|
נחל כלח קרוי על שם ואדי כליח, מסעיפיו של נחל גלים היורד אל הים התיכון בגבול כפר גלים. אין קשר לַכֶּלֶךְ המצוי, שעמודי התפרחת שלו מיתמרים לגובה רב.
אם חיפשתם קשר בין שמו של הנחל לביטוי "אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח" -
אין קשר. המילה כֶּלַח נזכרת פעמיים בספר איוב, ומשמעותה סתומה (אגב, מילים סתומות כאלה נקראות מילות כלח).
הבלשן ד"ר ניסן נצר מציע: אבד עליו כָּל לַח, דהיינו נֵס לֵיחוֹ.
אבד עליו הכלח – התיישן מאוד ואינו רלוונטי עוד.
אך לא אבד הכלח על הנחל היפהפה ועל השושן הצחור.
חבורות-חבורות, בסדקים על קירות הסלע, ובין הסלעים: פרטים מקסימים, רעננים, במלוא פריחתם. |
|
|
|
|
ממשיכים בדרך הנוף, בשביל שיורד לצומת ואל גשר הנמצא מעל הערוץ, ומתחברת לנחל גלים (שביל כחול).
לאורך המסלול פורחים בין השאר יערה איטלקית,
פיגם מצוי,
געדה כריתית, געדה מפוסקת, ספלול מטפס
וחבלבל סורי.
בצדי הגשר המוצל, מעקות נוחים לישיבה, המזמינים לנוח לשתות ולנשנש.
ממשיכים בשביל האדום-כחול שמאלה לכיוון מערב, כ-200 מטר, שם מתגלה תצפית נוף נפלאה על ערוץ הנחל והצניר הגדול.
מי שירים עיניו לראש ההר הגבוה מאחור וראייתו טובה (דרום-מזרח) יבחין בפריחה של פרחי שושן רבים. מכאן חוזרים חזרה בדרך היפה בה באנו, אל המכונית המצפה במגרש החניה.
המקום נקי. סייעו גם אתם לשמירת הניקיון במסלול המקסים הזה.
- להיכרות נוספת עם צמחי הבר של ישראל, ולעידכון בפריחות שנצפו, היכנסו לאתר צמח השדה
