שתף קטע נבחר

הפכו שולחן

מפה לבנה, סרוויס בהיר, סכו"ם בוהק, פמוטים מאירים ושתי חלות גדולות המכוסות בבד חגיגי. כך אתם מדמיינים שולחן שבת או חג? כמה אמנים תיארו את זה אחרת

מי אוהב את השבת? אמא ואבא. מי אוהב את השבת? סבתא וסבא. מי אוהב את השבת? כל אמני היהדות, כמעט:  מרכז ליבר לתערוכת באוניברסיטת בר-אילן, המציג באופן קבוע אמנות עכשווית בהקשר היהודי, פותח כעת תערוכת רפרודוקציות לרגל יציאתה לאור של חוברת האמנות "אותות" העוסקת במעגל השנה, מעגל החיים, והפולחן היהודי. על כתיבת החוברת הופקד חוקר האמנות דוד שפרבר.

 

אחד הנושאים העולים בתערוכה החדשה הוא שולחן השבת, שבתפישה היהודית מצליח לקדש את החול. השבתות והמועדים כולם נחוגים בארוחה משפחתית, שנפתחת בקידוש על היין ומסתיימת בתפילה ארוכה (ברכת המזון), המעניקה למעמד כולו מימד ריטואלי. כך הופך החומרי לרוחני, ומעשה האכילה הגשמי לאקט פולחני.

 

יוצרת : דבורה מורג

 

תחת הכותרת "אות היא לעולם - שבת" מופיע בפתח קטלוג התערוכה מאמר ביקורתי נוקב, העוסק בנתק שבין שיח

האמנות בישראל לבין עולם היהדות המסורתית.

 

התערוכה הנוכחית היא חלק מסדרת תערוכו שמדגימות אמנים שדווקא כן הצליחו לגעת בתפר שבין האמנות והיהדות, וכיצד הם עשו זאת. החוברת המלווה את התערוכה עוסקת בסקירה רוחבית של היצירות המוצגות ושל אחרות, העוסקות בנושאים דומים.

 

מרכז ליבר לתערוכות מכוון לשיח תאורטי וביקורתי של אמנות העוסקת ביהדות. הגלריה של המרכז ממוקמת בבניין למדעי היהדות בקומת הכניסה, על-יד החוג המשולב למדעי היהדות. 

 

  • כל הטקסטים לתמונות לקוחים מתוך הסבריו של דוד שפרבר בחוברת "אותות"

פורסם לראשונה 19/05/2009 23:37

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים