שתף קטע נבחר

צילום: אבי מועלם, אלי אלגרט

היסטוריוני: היום הגדול של אפי ודרייגור ביד אליהו

רגע לפני פתיחת אליפות אירופה, חזרנו 18 שנים במנהרת הזמן, לניצחון הראשון והאחרון של ישראל בטורניר הגמר. הערב בו בירנבוים חייך בהיכל וכדורסל הנשים קפץ מדרגה

בשבוע הבא ימלאו 18 שנים לאותו 12 ביוני, היום ההיסטורי בו השיגה נבחרת הנשים של ישראל את נצחונה הראשון באליפות אירופה, שנערכה ב-1991 ביד אליהו. זה היה גם נצחונה האחרון, לפחות עד יום א' (15:45, ספורט 5), אז ינסו שי דורון, לירון כהן ושות' לפתוח את יורובאסקט 2009 עם ניצחון על בלארוס.

 

בינתיים, לנו נותר להתענג על הערב החמים ההוא בתל אביב. העובדה שישראל אירחה את הטורניר (אז בהשתתפות שמונה נבחרות בלבד), לא אומרת שהדרך אליו היתה קלה. הנבחרת של אפי בירנבוים ואריק שיבק לא עלתה אוטומטית ונלחמה בשני בתים מוקדמים בדרכה להיכל.

 

בבית אחד עם אלופת אירופה

שמונה הגדולות חולקו לשני בתים. בבית ב' שיחקו ברית המועצות (זוכרים?), יוגוסלביה (עוד אחת לפני פירוק), איטליה ופולין. הנבחרת שלנו הוגרלה לבית א', בו נכללו גם הונגריה, בולגריה ואלופת אירופה המכהנת מצ'כוסלובקיה (כנ"ל), שפגשה את ישראל בסיפתח.


בירנבוים, דרייגור וקסטן מככבים בבוקר למחרת (מתוך ידיעות אחרונות)

 

החבורה של בירנבוים שלטה לאורך רוב דקות המשחק בנעשה על הפרקט. בתום 20 דקות (הרבעים יגיעו לאירופה רק מאוחר יותר), הובילה ישראל 43:50, כש-2,500 איש מנסים לעכל את המתרחש. מעט מאוחר יותר עלו הצ'כיות ל-57:61, והיתה תחושה ש'הנה, הכל הלך לפח'. לא אם זה תלוי בענת דרייגור.

 

דרייגור הריצה את הנבחרת

לא עברו חמש דקות (עברו שלוש) וישראל רצה ל-4:18 וברחה בחזרה ל-65:75. כאן כבר הוחלפה תחושת החשש בביטחון, בעיקר בזכות העובדה שהסנטרית האורחת והכוכבת הגדולה של האלופה, בוריאנובה, הסתבכה בעבירות. מהצד השני, קיבלנו הצגה גדולה של הישראלית בעמדה מספר 5, דרייגור, באחד הערבים הגדולים בקריירה שלה.


אריק שיבק. רץ על הקווים לצידו של אפי (צילום: צפריר אביוב)

 

עד לשניות האחרונות נלחמו הישראליות בשיניים על מנת לשמור על היתרון, כששתי דקות לבאזר יצאו דרייגור ואיריס דינרמן בחמש עבירות. דקה לסיום, ביתרון 90:91 מקומי, יצאו הצ'כיות להתקפה החשובה במשחק. השופטים שרקו לעבירת תוקף קריטית של קריזובה והחגיגות של אפי והבנות החלו.

 

אסיסטים של NBA

דרייגור סיימה עם דאבל-דאבל ענק של 33 נקודות ו-11 ריבאונדים, כשחמש שחקניות נוספות קלעו בדאבל פיגרס. אלומה גורן תרמה 13 ו-6 אסיסטים - "חלקם ברמה של NBA", כמתואר בעיתוני הבוקר דאז. לימור מזרחי, שהגיעה לאחר שנת הסגר וללא משחק פעיל, תפרה גם היא 13 ו-6. רחל גיזסטר הפתיעה עם 12 נקודות, כשאורלי גרוסמן ואיריס דינרמן הוסיפו 10 כל אחת.


 

LM לייט שואפת גבוה יותר

עם השריקה לסיום, השמחה לא ידעה גבולות. גם האופטימיות. "שאפנו למקום שביעי, עכשיו אנחנו רוצות להגיע גבוה יותר", הצהירה מזרחי (LM לייט

בשבילכם). אך דיבורים לחוד ומציאות לחוד, כשלמחרת הגיעה הונגריה ויודית באלוג היהודייה כדי להוריד את ישראל לקרקע עם ניצחון 62:74, הפעם לעיני 4,000 צופים.

 

המפולת נמשכה. יתרון בן שבע נקודות במחצית לא הספיק לדרייגור ושות' מול בולגריה, שניצחה 56:65. בניסיון להיכנס לקרב על המקום החמישי הפסידה ישראל 80:69 לפולין וגם המשחק על המקום השביעי הסתיים ללא בשורה: הכחולות-לבנות שוב היו בתמונה במחצית הראשונה, אך נכנעו 78:65 לאיטליה וסיימו במקום השמיני והאחרון. נבחרת ברית המועצות, בהופעתה האחרונה, זכתה באליפות.

 

ההפסדים נמשכו גם בטורניר ב-2003, אז נוצחה הנבחרת של משה ויינקרנץ בכל שמונת משחקיה ושוב חזרה הביתה מהמקום האחרון (הפעם השתתפו 12 נבחרות באליפות). לפני שנתיים באיטליה, האופטימיות לניצחון ראשון מאז 1991 היתה גדולה. בטורניר ההזדמנות האחרונה, העיפה הנבחרת של אלי רבי את סלובקיה החזקה, אבל הכוח כנראה לא נותר ביורובאסקט עצמו (מאזן 3:0 והדחה בבית המוקדם). אולי הפעם, סוף סוף, תיכתב ההיסטוריה מחדש.

 

  • סייע בהכנת הידיעה: רענן וייס

פורסם לראשונה 05/06/2009 22:09

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים