התשובה הצבאית לנוער הפלסטיני ש"רוצה מעצר"

במערכת הביטחון פועלים להקמת בית משפט צבאי לנוער פלסטיני, על-מנת ליצור הפרדה בין קטינים לבגירים בהליך השיפוטי. עד שהמהלך יעוגן בחקיקה, החלו לאחרונה ביחידת בתי המשפט הצבאיים בשטחים בהליך ראשון מסוגו וקבעו ימי דיון לקטינים בלבד, דיונים בדלתיים סגורות ואף מתן אפשרות להורי הקטינים להביע דעתם.

מנתוני מערכת הביטחון עולה כי בשנה האחרונה נעצרו קרוב ל-400 נערים פלסטינים, כמה עשרות מהם עוד לא בני 16. נגד מחציתם הוגשו כתבי אישום. לרוב, מדובר במקרים של יידוי אבנים לעבר כלי רכב צבאיים. בחלק לא מבוטל מהמקרים נעצרים קטינים עם סכין, בדרכם לדקור חייל או שוטר.

רוב הנערים הודו בחקירתם כי עשו את המעשה על-מנת להיעצר. מחקירותיהם עולה כי מאסו באורח חייהם הקשה, וכי הם מבקשים באופן הזה לשפר את מצבם, כולל ביצוע מבחני בגרות מאחורי סורג ובריח בכלא ישראלי.

כך למשל, בינואר השנה הגיע למחסום קלנדיה נער 15 שהיה מצויד בסכין קטנה. כשניסה להתפרץ דרך המחסום, עוכב ובכיסיו נמצאה הסכין. התביעה הצבאית הציעה עונש של 18 חודשי מאסר. עיון מעמיק בחומר הראיות, חשף צד אחר לגמרי.

הנער, שסובל מבעיה בריאותית, היה מושא ללעג לחבריו בבית הספר, לא התקבל תנועת הצופים והשתתפותו באירועים חברתיים נמנעה. מצבו הנפשי גרם לו לשינוי דרסטי בהתנהגות והוא בחר להגיע למחסום למטרה אחת: להיעצר על-ידי כוחות הביטחון. לא לחינם הוא לא שלף כלל את הסכין. בית המשפט הצבאי הסתפק בעונש של עשרה חודשי מאסר בפועל בשל הנסיבות החריגות של התיק.

לסגור את "אוניברסיטת הטרור"

מקרה זה ורבים אחרים חושפים את הבעיתיות שניצבת בפני ישראל כאשר היא מעמידה לדין קטינים פלסטינים. שופטים שעוסקים בנושא התבטאו לא פעם כי מחסור במנגון דוגמת תסקיר שירות מבחן לגבי קטינים וחלופת מעצר - מונע מהם לפסוק בעניין באופן שונה מבגירים שידם עמוק בטרור. במספר החלטות קבעו שופטים שהכנסת קטינים לבית הסוהר היא בגדר שליחתם ל"לאוניברסיטה למדעי הטרור", כפי שציינו במספר החלטות.

מצב זה, יחד עם הרצון להציע נורמות שיפוט מתקדמות יותר, הביא את נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, אלוף-משנה אהרון משניות, המשמש כראש יחידת בתי המשפטים הצבאיים בשטחים, לפעול לקידום בית משפט לנוער פלסטיני.

עוד לפני שנקבעה חקיקה מתאימה בעניין, הוחלט במסגרת פיילוט להפריד את כל הדיונים של נערים עד גיל 18 מיתר החשודים והנאשמים, נקבעו יומיים בכל שבוע בהם מתקיימים דיוני נוער, חלקם בדלתיים סגורות ובמתן אפשרות להורים לקחת חלק בדיון. בבית המשפט הצבאי ביהודה אף מונתה שופטת, רס"ן שרון ריבלין-אחאי, לרכז את הפרוייקט. לאחרונה גם נערך יום עיון בנושא לכלל השופטים הצבאיים, בו לקחה חלק נשיאת בית המשפט הארצי לנוער.

בשבועות הקרובים צפויים להתקיים מספר דיונים נוספים בנושא, כאשר המטרה המרכזית בעניין היא להבחין בין קטינים ובגירים בהליך השיפוטי כפי שמתבצע בישראל, ואף לבחון מסגרת שיקומית במקרים מסויימים, כמו גם מענה הולם יותר בכל הקשור לעמידה בזכויות אדם. משרד המשפטים נמצא אף הוא בסוד העניין ואמור לסייע בתקנים לקציני שירות מבחן, ובסופו של תהליך בשינוי חקיקה מתאימים.