יש לנו גם חיים נפשיים

השאלון של שרי גוטמן

1. האם צריך בכלל את שבוע הספר? 

"שבוע הספר מבליט את מקומה של הספרות בתוך מגוון העיסוקים שלנו, ולכן הוא חשוב. המודל המסחרי שלו בעייתי, אבל שבוע שמדברים וכותבים בו הרבה על ספרים הוא שבוע שמזכיר לנו שאנחנו גם מנהלים חיים נפשיים. גם המפגש עם קהל הקוראים מהנה בדרך כלל, אלא אם כן אני עדת שמיעה לביקורת מרושעת על אחד מספרי האחוזה. לצערי, אין לי שום מעטפת רגשית שמגינה עלי מפני עלבון על הספרים שלי".

2. כמה כתבי יד את קוראת בחודש, כמה מתוכם ממשיכים הלאה?

"כתבי היד שאני מעיינת בהם במהלך חודש הם רבים מאוד, בוודאי עשרות רבות, אלא שהקריאה בכתבי יד שונה מן הקריאה המקובלת; מדובר בקריאה תכליתית מאוד, מחפשת, בודקת וחוקרת. סופה של קריאה כזאת הוא בדרך כלל בנקודת השכנוע – או שלפתע צפה לה הנאה שהיא מעבר לחקירה, או שהטקסט אינו מצליח לעבור את מחסום החקירה. מעטים מאוד מתוך עשרות כתבי היד שאני מקבלת מהנים אותי ועוברים לבדיקה נוספת".

3. איזה ספר פסלת ואת קצת מצטערת על כך?

"המתרגם דורי פרנס הציע לי לא מזמן להוציא לאור את היומנים של ריימונד צ'נדלר, והקטעים שקראתי משם היו חכמים ומעוררי מחשבה. אלא שהיה לי ברור לגמרי שאין לזה קהל בישראל. אלה סוג הפסילות שמשאירות אותי מתוסכלת מאוד".

4. מה הספר שהכי קרוב ללבך בזמן האחרון, שהתחלת איתו את התהליך של בחירה ועד לעריכה וגימור?

"אני מעורבת באופן מוחלט בכל אחד מספרי האחוזה: הבחירה היא בחירה שלי, ההנמקה לבחירה היא שלי, הליווי של כל התהליך הוא שלי ושל שתי העובדות שלי, וכמובן בחירת העטיפה והכיתוב על גב העטיפה, והדרך הנכונה והמתאימה לשווק את הספר. וכמובן שאני גם נמרטת ממתח ומתקווה להדהוד מצד הקוראים בכל פעם שספר רואה אור. אין ספר שאני מוציאה לאור שלא עובר את כל שכבות הנפש שלי".

5. איזה סופר שלא מההוצאה שלך הכי היית רוצה לעבוד איתו?

"כבר אמרתי את זה באלף הזדמנויות, וזה תמיד נכון: אני חולמת להיות המו"לית של יואל הופמן, שהספרים שלו מפעילים אותי ושואבים אותי לתוכם באופן נדיר ומענג. כתיבתו סמיכה ומעוּבה דייה כדי לרתק אותי, להפתיע ולסקרן אותי, אבל גם פתוחה דייה כדי להשאיר לי מקום לערסל את עצמי בתוכה. למרות הדיבור הפנימי שבספריו – הם מובנים לי וקרובים לי להפליא. אני תמיד מרגישה (לא בצדק, אבל זה נעים) שהם כתובים רק בשבילי".

6. מהם רגעי הסיפוק הכי גדולים בעבודה הזאת?

"בעולם ציני כמו שלנו קצת קשה להודות, אבל אני פשוט מאושרת מהעבודה שלי, גם כשיש בעיות. אבל אם בכל זאת, אז אולי הרגע הגדול מכולם הוא הרגע שבו אני יודעת פתאום, תוך כדי קריאה של כתב יד מקורי או של ספר זר, שלפנַי ספרות משובחת. זהו רגע של אושר טהור. כל השיקולים הפרקטיים נעלמים ברגע הזה, או לפחות נדחים וצצים רק אחר כך".

7. כמה פעמים קורה שאת פוסלת כתבי יד מעולים כי הם אינם מסחריים מספיק?

"לצערי, אני מוצאת את עצמי פוסלת הרבה שירה וקבצי סיפורים קצרים, משום שאין היענות של הקהל לז'אנרים האלה. לשמחתי, אני פוסלת הרבה פחות ממו"לים אחרים ומתעקשת להוציא לאור, למרות הקושי, ספרי שירה וגם קבצי סיפורים קצרים".

שבוע הספר. לשנות את המודל המסחרי (צילום: עופר עמרם)

"אני גם הוצאת הספרים היחידה שמממנת כתב עת לשירה ולספרות (הו! בעריכת דורי מנור) שלא באמצעות אף תמיכה כספית חיצונית. אחוזת בית גם נתנה את הפרס הראשון של "שירה על הדרך" - הוצאה לאור של ספר ביכורים למשורר הזוכה - במשך ארבע שנים".

8. איזה סוג של כתבי יד את שואפת לקבל ואת לא מקבלת בכלל?

"אני תמיד מצפה לכתב יד שיש בו סיפור 'גדול'. כלומר, ספר שהולך בגדולות, שמנסה לברוא עולם רחב יריעה, דמויות רבות, קורפוס גדול של דיונים. אחד המאפיינים של התקופה שלנו – לעומת הריאליזם של המאה ה-19 או המודרניזם של המאה ה-20 היא פירוק הסיפור והתמקדות בסובייקטיבי, בשבור, בלא מוחלט. גם זה מעניין ומסקרן, אבל יש בי רצון להיתקל ביצירה שאפתנית וגדולת ממדים".

9. מה חסר לך בזירת הספרות המקומית?

"מה שחסר לי בזירה הספרותית המקומית הוא חלוקה הוגנת של התמורה ממכירת ספרים בין כל המשתתפים ביצירתם. כיום המו"לים הם החוליה החלשה ביותר בעוגת הרווח, דבר שמסכן את המשך הפעילות המו"לית בכל הוצאות הספרים, ולא מאפשר לתגמל את הסופרים כראוי".

"הייתי שמחה לו היה גם מנגנון זמין וענייני של חלוקת תמיכות, שיאפשר לכל הוצאה שרוצה בכך להוציא לאור גם ספרים שהקהל שלהם קטן מטיבו, כדי שז'אנרים שחשובים להתפתחות הכוללת של המערכת הספרותית, כמו שירה, סיפורים קצרים ויומנים, לא ייכחדו".

10. איזו דמות ספרותית מעוררת בך השראה?

"הקורא הנרגש הוא שמעורר בי השראה. הידיעה שיש קורא כזה, שאיתו אני יכולה לחלוק את אהבותיי הספרותיות, הוא מי שמדרבן אותי לעוד יום של עשייה מו"לית שפירושה לטרוח ולהתאמץ להביא לשולחן הקריאה שלו ספרים ראויים באמת".

• שרי גוטמן היא הבעלים והעורכת הראשית של הוצאת "אחוזת בית", שנוסדה על ידה לפני חמש שנים. לפני כן היתה העורכת הראשית של כנרת-זמורה-ביתן בזמן האיחוד בין הוצאות הספרים האלה, ועורכת מן השורה בזמורה ביתן
  

השאלון של שירה חדד

1. האם צריך בכלל את שבוע הספר?

"באקלים המסחרי של השנים האחרונות שבוע הספר נעשה פחות ופחות רלבנטי כארוע שבאים אליו כדי לקנות ספרים בהנחה. אבל כקוראת, אין תחליף לשוטטות בין הדוכנים, לחיטוט בערמות של ספרים שאינם בהכרח רבי המכר שיצאו לאור בשבוע שעבר. בעצם אני מדברת גם על חוויה שיש בה איזה קסם נוסטלגי, וגם על האפשרות למצוא ספרים שלא זוכים לתצוגה בחנויות".

2. כמה כתבי יד את קוראת בחודש, כמה מתוכם ממשיכים הלאה?

"כעשרים בחודש. אם אחד מהם ייצא לאור יום אחד – זה חודש טוב".

3. איזה ספר פסלת ואת קצת מצטערת עליו?

"כרגע אני קצת מצטערת שדחיתי כתב יד של דודו טופז".

4. מה הספר שהכי קרוב ללבך בזמן האחרון, שהתחלת איתו את התהליך של בחירה ועד לעריכה וגימור?

"ספרו של עודד כרמלי 'כלכלת בית'. גם 'זה שמחכה' מאת יותם טולוב קרוב לליבי, אבל לא אני איתרתי את כתב היד הזה, אלא רונית ויס ברקוביץ".

5. איזה סופר שלא מההוצאה שלך הכי היית רוצה לעבוד איתו?

"יהושע קנז".

6. מהם רגעי הסיפוק הכי גדולים בעבודה הזאת?

"רגעים זעירים שמתרחשים במרחב הטעון והאינטימי שבין סופר לעורך, וקשורים באמון עמוק ובשיתוף אמיתי. אלה רגעים שבירים מכדי לדבר עליהם בקול רם, אף על פי שזה מה שעשיתי כרגע".

7. כמה פעמים קורה שאת פוסלת כתבי יד מעולים כי הם אינם מסחריים מספיק?

"אף פעם לא. בניגוד לתפיסה המקובלת, עורכים בכל ההוצאות מחכים יום יום לכתב יד מעולה שינחת על שולחנם, גם אם הוא לא מסחרי. חוץ מזה, לא תמיד אפשר לנבא איזה ספר יזכה להצלחה מסחרית, וזה נפלא: הספרים לא מפסיקים להפתיע אותנו".

8. איזה סוג של כתבי יד את שואפת לקבל ואת לא מקבלת בכלל?

"הייתי שמחה לקבל יותר כתבי יד בעלי איכות שנקרא לה לצורך העניין 'נטליה גינצבורגית': כתיבה חסכונית

וצנועה שמקפלת בתוכה אינסוף חכמה, רגש והומור".

9. מה חסר לך בזירת הספרות המקומית?

"חסרה לי ההכרה בעובדה הברורה שספר ערוך היטב, מעוצב היטב, מודפס היטב, בקיצור ספר שטיפלו בו היטב משרת את 'טובת הצרכן' לא פחות מספר שנמכר בעשרים שקלים".

10. מי הדמות הספרותית שמעוררת בך השראה?

"בלומה נאכט מ'סיפור פשוט' של עגנון, אשר למדה מאביה ש'בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר ורואה עולם אחר'".

• שירה חדד משמשת בשנה וחצי האחרונות כעורכת ספרות מקור בהוצאת כתר. היא דוקטורנטית לספרות באוניברסיטת קולומביה. בעבר הקימה יחד עם בן זוגה את הוצאת הספרים "גורדון"
  

לכל השאלונים, הדעות והכותרים החדשים של שבוע הספר לחצו כאן