שבוע הספר? ספרו לי על זה

שבוע הספר הגיע. בואו ונוריד את מחיר הספרים לשקל. למה לא בעצם? נוכל לחסוך לכם המון כסף. תוכלו לקנות ספר ראשון ב-90 שקל וספר שני בשקל. רגע, זה עדיין יותר מדי. הגיע הזמן שנוריד את המחיר עוד יותר. אז בואו וקנו גם את הספר השלישי בשקל. אל תפחדו. זה אמיתי. אמיתי. ספרים באמת ברמה גבוהה. תוכלו לקנות גם את הסופר הזה שכולם מדברים עליו, נו איך קוראים לו, סמי עוז. וגם את רודף העפיפונים של ברגותי שתורגם רק אתמול לעברית (מי צריך עריכה, בחייאת).

אך הציבור חייב לדעת כי יש מפסידים למבצע "זול" שכזה. המפסידים הם הסופרים והחנויות הקטנות, שלא שייכות לרשתות הגדולות. ועל המפסידים יש להסתכל בהיבט ציבורי ותרבותי רחב יותר. הפגיעה הגדולה מביאה אותם לקבל פחות תמלוגים. ובעצם המבצע קורא לסופרים להתקיים במשכורות רעב. הם לא זוכים לתשלום ממכירות שכאלה. ולא רק הסופרים נפגעים, אלא כל שרשרת ייצור הספר.

על פי הצעת "חוק הספר" של שדולת התרבות בכנסת, מחירו של ספר חדש יהיה קבוע בשנתיים הראשונות להוצאתו. החנויות יוכלו להפחית ממחיר זה עד כעשרה אחוזים. לפחות שמונה אחוזים יועברו לסופר ו-50 אחוז להוצאות עצמן. ההצעה תאסור לתת תמריצים במטרה לעודד מכירות, וכן תיאסר בעלות צולבת של רשת חנויות ספרים על הוצאות הספרים. כך הרעיון שבו רשת הספרים תקנה את הוצאת הספרים ותתן לה בלעדיות בתוך החנות - לא יהיה חוקי.

שבוע הספר, איזה חג לעם תרבותי. אני הולך עם חברה שלי לשמוע את הצהלה הספרותית הנוהמת, כמו קהל מהמרים במירוצי כלבים, הרצים אחרי נקניקייה מדומיינת. אני אוהב להקשיב לסופרים המקריאים את סיפוריהם. למרות שהם נראים לאחרונה פחות טוב. אני מודה. זה בטח חלק מהלוק של הסופרים, כי הם מרוויחים טונות של כסף מאותו תאגיד של הוצאות. ספריהם הרי נמכרים בכמויות אינסופיות, במיוחד במבצע החדש.