ויכוחים שהתעוררו ברגע האחרון בין ההסתדרות והמעסיקים לבין האוצר מעכבים את החתימה על עסקת החבילה,
עליה מתבסס התקציב הדו-שנתי שאמור
להיות מוגש היום (ג') לאישור הכנסת ולעלות לקריאה ראשונה עד מחר בחצות. באוצר מתקיימים דיונים קדחתניים בין הצדדים, בניסיון למנוע עיכוב
| יו"ר ההסתדרות מאיים |
|
| עיני: "אשבית את המשק אם רק העובדים ישלמו" / צבי לביא |
|
אישור ההפחתה בדמי ההבראה במגזר הציבורי אושרה בוועדת הכספים - על אף שיו"ר ההסתדרות ניסה לדחות את מועד ההחלטה. זאת, משום שארגוני המעסיקים והאוצר עדיין חלוקים בנושא החשבוניות המקוונות. לטענת התאחדות התעשיינים, העסקה תקועה בגלל שהאוצר חזר בו מסיכומים קודמים בנוגע למיסוי רכב וביטוח לאומי |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בהגשת התקציב לכנסת. הצדדים מוסרים הודעות סותרות באשר לסיבת העיכובים. הדיונים נפסקו אתמול בערב ויתחדשו היום
סלע המחלוקת המרכזי שטרם נפתר מתקופת המשא ומתן על העסקה נוגע להתנגדותו של שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, לדרישת האוצר לחייב את כל העוסקים החייבים בתשלומי מע"מ לשלוח חשבוניות מקוונות לרשויות
המס.
בנוסף עלו שלשום במפתיע טענות חדשות מצד ההסתדרות. לדברי ההסתדרות, האוצר ניסה לכלול בעסקה מספר נושאים שעלו בחוק ההסדרים בניגוד להסכמתה - בעיקר את ביטול הפטור ממע"מ על
ירקות ופירות, ואת הפיצוי לאמהות עובדות על הוצאות טיפול בילדים במקום הכרה בהוצאות לצורכי מס.
באוצר מכחישים את הטענות, וטוענים כי אם יש בכלל מחלוקת, היא לכל היותר על ניסוחים משפטיים, ואולי קשורה לניסיון לסחוט ויתורים של הרגע האחרון. באוצר טוענים בתוקף כי הסעיפים בחוקי התקציב וההסדרים נכללו בהם בהסכמת ההסתדרות והמעסיקים במסגרת עסקת החבילה, למעט עניין החשבוניות, וכי מהצעת חוק ההסדרים הוצאו כל הגזירות שהצדדים התנגדו להן.
מההסתדרות נמסר בתגובה כי ההסכמה אכן היתה על הגזירות שייצאו מהחוק, אך לא על מה שמכניסים אליו. לחיזוק הטענה מציינים בהסתדרות כי במו"מ, שהתנהל לפני אישור התקציב בממשלה, לא ניתן היה להסכים על הוספת "חוק המטפלות", שגרסתו האחרונה עברה בממשלה רק אתמול.
החשש שעסקת החבילה עלולה להתפוצץ הדריך אתמול את יו"ר ההסתדרות עופר עיני בהופעתו בוועדת הכספים במחלוקת נוספת שפרצה סביב החוק הממשלתי להפחית 50% מדמי ההבראה של העובדים בשנים 2009/10 עליה הוסכם בעסקת החבילה.
עיני גילה שם כי בעצם "אין עדיין עסקת חבילה". הוא ביקש להוסיף לחוק "סעיף מילוט", שימנע את ביצועו במקרה שהעסקה לא תצא לפועל - שכן הפחתת דמי ההבראה היא תרומת העובדים לעסקה במקום הקפאת השכר לפי דרישת האוצר.
המחלוקת פרצה אתמול כשההסתדרות התנגדה לחלופה שהוצעה בוועדה בשבוע שעבר בתמיכת האוצר להמיר את ההפחתה האחידה בהפחתה יחסית לגובה השכר לפי 3 רמות - 40% למקבלי שכר מינימום (עד 4,000 שקל), 70% למקבלי שכר בינוני (עד 16 אלף שקל), ו-90% למקבלי שכר גבוה מעל האחרון. עיני טען שחלוקה זו מקפחת את מקבלי השכר נמוך והבינוני.
עיני היה מוכן להסכים להפחתה יחסית אחרת - 25% לבעלי שכר עד 7,000 שקל; 50% למקבלים כפליים מהשכר הממוצע (כ-16 אלף שקל) ו-75% לבעלי השכר הגבוה מהנ"ל. האוצר התנגד בטענה שהחלוקה הזאת תיצור "חור בתקציב" כי לא תניב את ההכנסה המתוכננת של 1.2 מיליארד שקל למימון תכנית הסיוע למפעלים במצוקה לפי הצעת ברוש.
לפי ההצעה המתגבשת בשיחות בין האוצר להסתדרות, עולה כי במקום הפחתת דמי ההבראה, יוותרו העובדים על המענק החד-פעמי שהיו אמורים לקבל, בסך 3% משכרם החודשי למשך שנה, שהיה אמור להיות תחליף להעלאת שכרם.
בשל כל המחלוקות, נדחתה ברגע האחרון למחר ההצבעה על צמצום דמי ההבראה בקריאה שניה ושלישית, שהייתה אמורה להתקיים אתמול.
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני נאלץ להסיר אתמול מסדר היום את החלופה היחסית לדמי ההבראה ולהצביע על הצעת החוק המקורית, והיא אושרה לקריאה שניה ושלישית ברוב
קולות. לדברי גפני, הוא נאלץ לתמוך בחוק רע ולא צודק, כצעד אחראי שיקדם את העברת התקציב.
לאחר מכן טען האוצר כי לא נסוג מהחלופה שלו ולא הוא התקפל - אלא הכנסת. בהקשר זה הטיחו שני הצדדים האשמות הדדיות. כל צד טען לזכות היוצרים על ההפחתה היחסית אותה העלה במשא ומתן על עסקת החבילה, וטען כי הצד השני הוא שטרפד אותה.
עם זאת, נודע אחר הצהריים כי יתכן שגם בעניין דמי ההבראה טרם נאמרה המלה האחרונה. מחוגי ההסתדרות נודע כי עיני בודק את האפשרות להמיר את הפחתת דמי ההבראה בוויתור על המענק שהעובדים היו אמורים לקבל בראשית השנה על חשבון תוספת השכר של 3% שמגיעה להם. זאת, בדומה להסדר שהאוצר הגיע אליו בסוף השבוע שעבר עם הסתדרות המורים, ובהתאם לקו המקורי שלו להקפאת תשלומי תוספות השכר.
בהכנת הידיעה השתתף תני גולדשטיין
