שתף קטע נבחר

גם בסיילים אנחנו מפגרים אחרי אירופה

רוצים מכירות שוות באמת? רויטל מדר ממליצה על המודל האירופאי, שכולל תאריכים קבועים מראש להנחות של ממש, במקום נדנדת מבצעים שנמשכת כל העונה ופוגעת גם בנו וגם במעצבים הקטנים. מוקדש באהבה לחברים במשרד התמ"ת

סייל צריך להיות עניין פשוט: אני מסתכנת בכך שבסוף העונה לא כל המידות והדגמים נמצאים בחנות, ובתמורה משלמת פחות כסף. מי שמציע מבצעי 1+1 או מכריח אותי לרכוש בגדים ב-500 שקל כדי לשלם 300, חוטא למטרה (שלי), שהיא לצאת מהחנות בסכום נמוך מהרגיל, וגורם לכך שאני משאירה אחריי בחנות את אותו סכום שהייתי משאירה גם במהלך העונה. אמנם תמורת המחיר הזה אני מקבלת יותר פריטים, אבל את חשבון הבנק שלי זה לא מנחם. מה גם שכולנו מכירות את ההסתובבות הנואשת בחנות בניסיון למצוא פריט נוסף, כדי להרגיש שבאמת קנינו במבצע. בעיניי, התוצאה של הסייל צריכה להיות קנייה של פריט שאני רוצה במחיר סביר, ולא גרירת חברות לקנות פריט באותה חנות כדי שאני אוכל לשים את ידיי על הנעליים הנחשקות.

 

סיילים במצב מלחמה

שחף סגל, תקציבאית אופנה במשרד רוני ארנון תקשורת, מספרת: "כמי שעוסקת ביחסי ציבור לרשתות ולמעצבי אופנה ב-6 השנים האחרונות, אני יכולה להצביע על מגמה של שינוי בסיילים. אם בעבר לכל רשת או מעצב היתה תכנית מפורטת מראש עם ימי תחילה וסיום של מבצעים, הרי שעכשיו הסיילים משתנים בהתאם למזג האוויר, למצב הפוליטי, למיתון וכמובן להתנהגות המתחרים".

 

מצב מלחמה – כך ניתן לתאר את הסיילים של העונות האחרונות בכלל והעונה האחרונה בפרט, כי אין כמו המיתון כדי לשגע את כולנו. ככה זה עובד: קסטרו נותנת את יריית הפתיחה ומצהירה על הנחה של עד 50 אחוז, ובעקבותיה מגיעים כולם, גם אם הם מעדיפים שלא להודות בכך. אבל מה עושים כשהמדיניות של קסטרו לא מתאימה לכל רשת ומעצב? פשוט מרחיבים את המושג. במקום הנחה גורפת יציעו החנויות הנחות על פריטים מסוימים (שבמקרה הם לא בדיוק הפריטים שרובנו חיכינו להם במשך העונה), ויפיקו ספר תנאים בדרך למימוש ההנחה הנכספת. אנחנו בתגובה ניטרטר בהליכה חוזרת ונשנית, בכל פעם לחנות אחרת, ונצטרך להישאר עירניים לשינויים התכופים במבצעים.

 

לונדון דווקא כן מחכה (לתאריכי הסיילים הקבועים מראש)

מה מניע את השינויים הללו, ומדוע אין מי שיספק לנו מידע ברור ושקוף שיאפשר לנו לדעת שהחל מתאריך מסוים נוכל למצוא הנחות של ממש בחנויות? עופרה שביט-לוין, סמנכ"לית השיווק של קבוצת קרייזי ליין שבבעלותה גם רשת אופנת לוצ'י, מסבירה: "אנחנו יוצאים במבצעי סוף עונה מדי עונה במועדים דומים, אבל לעיתים מקדימים אותם בהתאם למצב השוק. מדיניות הסיילים שלנו שונה מרשת לרשת, בשל מערכת יחסים שונה עם קהל הלקוחות. בקרייזי ליין מותאמת מדיניות הסיילים לציפיות של הלקוחות, בעוד שברשת לוצ'י הטרנדית והצעירה יותר מושפעת מדיניות הסיילים מהמתחרים". לכאורה, התחרות הזו פועלת לטובתנו, הצרכנים. בפועל, דווקא המדיניות האירופית שמכתיבה את תאריכי הסיילים לא רק מייצבת את השוק אלא גם מסייעת ללקוחות לדעת מה לקנות ומתי.

 

בארץ אין עדיין גוף שאמון על קביעת תאריכי הסיילים. במפתיע, דווקא שוק מעצבי העיר מתפקד כסוג של גורם מנחה. משתתפי השוק (שיתקיים השנה בתאריכים 15-13 לאוגוסט) מתחייבים בפני מפיקי האירוע לא להתחיל את המכירות שלהם לפני השוק, ובהמשך להציע לבאי השוק הנחות אמיתיות, של 50 אחוזים ומעלה. מפיק האירוע ים טיראן מסביר: "קודם כל יש לעשות הפרדה בין רשתות למעצבים. אצל הרשתות, שמייצרות בכמויות גדולות, רוב ההכנסות מגיעות מעונות הסיילים, ולכן חשוב להן להקדימן עד כמה שאפשר". אצל המעצבים, לדבריו, התמונה שונה. "מאחר שהמעצבים מייצרים כמות מעטה של פריטים מכל דגם, הם חייבים לנסות ולמכור אותם במחיר מלא. הכרזה על סייל חודש לאחר שנפתחה העונה פוגעת בהם מאוד, ויש לזכור שחייו של מעצב ישראלי קשים גם כך. לכן, שוק המעצבים פועל פועלים כגילדה שדואגת לכלל חבריה ומאפשרת להם להישאר עם הראש מעל המים".

 

אני באופן אישי הפסקתי מזמן לעקוב אחרי רשימות ההנחות השונות ברשתות השונות, ולא רק מתוך סולידריות עם המעצבים הקטנים. זה לא שווה את המאמץ, וממש לא מסייע ליצירת חוויית סייל-שופינג אמיתית, כזו שכוללת סיור של חצי יום וידיים עייפות מרוב שקיות עמוסות בהפתעות.

 

רוצים לדעת אם אתם זכאים למילגה של עד 55 אלף שקל? לחצו כאן


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חוויית השופינג האמיתית מסתיימת בידיים עמוסות משקיות
צילום: Index Open
לאשה בפייסבוק
מומלצים