"היעל עם הברזל" ניצל בתום שבוע מרדף בערבה
יעל בוגר הסתבך בחבלים בבסיס צבאי, ומוט ברזל - בזנ"ט - נצמד לגופו. במשך שבוע ימים, מהקרקע ובסיוע מסוק, רדפו פקח רשות הטבע והגנים ראובן הפנר וצוות של פקחים ורופאים אחר היונק, עד שהצליחו לירות בו חץ הרדמה ולשחרר אותו מה'עונש'. "כשראיתי אותו קם לאט על רגליו, נתתי חיוך גדול. לראות אותו שוב חיית בר בלי מגבלות - זה היה נהדר", סיכם הפנר
"החבל נכרך סביב הקרניים הגדולות שלו. החיילים רצו לעזור לו, אך פחדו ממנו כי הוא השתולל ונשכב על האדמה. במקום לקרוא לאנשי הרשות, הם ניסו לסייע לחיה והצליחו לחתוך את החבל", סיפר הפנר ל-ynet. "לדאבוני הרב, היעל נשאר עם הבזנ"ט שנצמד אליו כמו רובה, וחבלים כרוכים על ראשו".
"נצבט לי הלב כשראיתי אותו. חיכיתי שהוא ירד מהמצוק למטה, כדי שאוכל לירות בו חץ הרדמה, אך הזמן חלף והוא החליט להישאר על המצוקים הגבוהים", הסביר הפנר. "אי אפשר לרוץ ברגל אחרי חיה כה זריזה, שמזהה בני אדם מרחוק. אם היעל ירגיש שהוא במצוקה ורודפים אחריו, הוא יברח ואז לא יהיה לנו סיכוי לעזור לו. מצד שני, גם אי אפשר לירות בו בכל שטח, כי ישנה סכנה שהוא יפול למטה ויפצע קשה".
למחרת הוזעק מצפון הארץ הווטרינר ד"ר רוני קינג, כדי לנסות ולהרדים את היעל. ברשות גייסו גם מסוק לטובת המרדף אחרי היונק הגדול, אך ביום הראשון לא הצליחו לאתרו.
היעל המסובך, בן 13, היה המנהיג של להקה מקומית המונה כ-30 פרטים. אך מצבו גרם לרוב הלהקה לברוח מפניו. הפנר סיפר שהיעל נשמע כמו טרקטור בעת ההליכה על הקרקע הסלעית. "הוא לא יכול ללכת בשקט ובמהירות. בזנ"ט המתכת נגרר על הקרקע, נחבט בסלעים והשמיע קולות חזקים, שהבריחו את כל היעלים מסביב. מצד שני, גם אם היה בא טורף, הוא היה פוחד מהרעש".
אך היעל התקשה בהליכה, ובמיוחד בטיפוס על הסלעים. כל תנועה קטנה נעשתה במאמץ רב. היחיד שלא נטש אותו היה אחד מחברי הלהקה המקומית. זכר צעיר בן חמש שהפנר נתן לו את הכינוי "גשש".
"בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה. היעל הצעיר ליווה את הבוגר לכל מקום ווידא שלא ימעד. "הגשש הלך קדימה, הבוגר צעד אחריו, ובאזורים בהם היו מכשולים כמו חוטי תיל, הצעיר היה עובר ומראה לבוגר את הדרך", סיפר הפנר. "אם הבוגר הסתבך בסלעים הוא קרא לצעיר וזה עזר לו להיחלץ. זה היה מחזה נדיר ומיוחד במינו. פעם ראשונה שאני רואה יעל זכר נרתם לעזרתו של אחר".
ביום השני שוב נעזרו במסוק, והצליחו למצוא את היעל הפצוע, אך למרות מספר נסיונות לא הצליחו לפגוע בו עם חצי ההרדמה. הוא גילה יכולת התחמקות מרשימה. הפנר הקפיד לעקוב אחר תנועותיו גם בימים שלאחר מכן, כדי למצוא את ההזדמנות המתאימה לפעול.
בסוף השבוע הבחין הפנר שהיעל החל לעשות את דרכו מהמצוק אל נקודת ההאכלה שהקימו ברשות כדי לסייע ליעלים לשרוד. מצבם של היעלים בערבה נמצא בסימן ירידה בעשור האחרון. כיום נותרו עשרות בלבד והם נתונים בסכנת הכחדה. הצמצום בשטחי המחיה שלהם והתמעטות בכמות הגשמים באזור הערבה, משפיעים באופן ישיר על הישרדותם ויכולתם למצוא מזון בצמחייה..
היעל עם הברזל היה רעב וצמא. כבר כמעט שבוע שמצבו לא איפשר לו לאכול והוא ירד במשקל ונראה תשוש. הפנר ציין שפרט צעיר לא היה מצליח לשרוד את תלאות הבנז"ט והחבלים במשך שבוע. הרעב ניצח והיעל הגיע לאכול ממלאי החציר והמים בנקודת האכלה.
הפנר ארב ליעל והצליח לירות בו חץ הרדמה אחד, אך היונק הגדול סירב להיכנע. ד"ר אילן זבירין, וטרינר מאילת, הוזעק למקום וירה בו חץ שני. רק אז החל היעל לגלות סימני הירדמות. כשנרדם לגמרי התקרב הפנר, חתך את החבלים והסיר את המוט. אז הוזרק החומר המעורר והיעל קיבל בדיקה רפואית. הוא שרד את שבוע הסבל עם מספר שפשופים וחבלות, ושוחרר בחזרה לטבע .
"כשראיתי את היעל קם לאט לאט על רגליו, מתאושש מההרדמה. הוא הספיק להסתכל עלי והחל לעלות במצוק. אני נתתי את החיוך הגדול שיכולתי להעלות על פניי. לראות אותו שוב חיית בר בלי מגבלות, זה היה נהדר", מסכם הפנר. "אתמול בבוקר, כבר צפיתי בו יחד עם שאר הלהקה, אוכלים ושותים בנקודת האכלה".
