השגרירים הם אנחנו
רוצים להבין למה שונאים אותנו באירופה? תעזבו את הסיבות הפוליטיות והמדיניות. התשובה טמונה באופן שבו אנחנו, האזרחים הפשוטים, מתנהגים כשאנחנו נופשים בחו"ל. זה הזמן לקחת את ההסברה בידיים שלנו
בביקורי האחרון בפראג שבצ'כיה (הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי), נוכחתי לדאבוני לדעת כמה שלילית התדמית שלנו באירופה כתיירים ישראלים. יתרה מכך הבנתי שלתדמית שלילית זאת יש השפעה ישירה על היחס של אירופה כלפי ישראל, כשאף אחד במערך ההסברה לא נתן את הדעת על כך.
בגלל ההתנהגות, לא הפוליטיקה
לתדמית השלילית של ישראל נחשפתי באופן אישי, כשישבתי בבר ונכנסו במקרה קבוצה של צ'כים, אזרחים מקומיים, שהתחילו במפתיע לשוחח איתי. החבורה, שהיו ברובם אקדמאים שסיימו את לימודיהם לאחרונה, היו מאוד חברותיים והזמינו אותי להצטרף אליהם לחגיגה המסורתית - שתיית בירה. כמובן שקיבלתי את ההצעה (קשה לסרב לבירה צ'כית טובה) והתיישבתי.
כעבור מספר דקות של שיחת נימוסים התחילו הצ'כים לדבר על התיירים שמבקרים בארצם, כשהם מסבירים לי שהם שונאים את התיירים האמריקאים בגלל שהם מתנשאים וחושבים שהם אבירי העולם החופשי (וזאת למרות שנטשו אותם לאחר מלחמת העולם השנייה). באותה נשימה ציינו הצ'כים בגיחוך כי היחידים שגרועים יותר מהתיירים האמריקאים הם התיירים הישראלים - וזה בלי שהם יודעים שאני ישראלי.
רציתי מאוד לדעת מה מקור השנאה הגדולה לישראלים, כשבראשי ציפיתי לביקורת פוליטית על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. שאלתי את הצעירים מדוע הם חושבים שהתיירים הישראלים הם כל כך רעים. הופתעתי מהתשובה שקיבלתי. החבורה כולה התמקדה בהתנהגותו של התייר הישראלי שהוא לטענתם חסר נימוס (לוקח אוכל בלי לשאול, צועק, מתלהם) קמצן (אינו משאיר טיפים כמו שנדרש) ואינו מפסיק להתלונן. רשימת התלונות לא כללה אף אלמנט פוליטי.
כדי להיות בטוח שאני מבין נכון מהיכן נובע מקור הכעס על הישראלים ניסיתי להעלות נושאים פוליטיים שקשורים לישראל, אך גיליתי שאין להם שום מושג לגבי עניינים אלה. כל השנאה שהייתה להם כלפי ישראל הייתה מבוססת על טעם רע שהשאירו המפגשים שלהם עם תיירים ישראלים. הצעירים הצ'כים הפגינו חוסר ידע לגבי מצבה הפוליטי חברתי של ישראל ואפילו לא ידעו לבטא כראוי את שמה של ישראל, אבל בכל דיון פוליטי או דיון בנושא כלשהו היה להם משהו רע לומר על ישראל וישראלים.
כך הבנתי שבעוד שמערך ההסברה שלנו תוקף חזיתית את העניין הפוליטי, הרי שברמה האישית - גם לנו, האזרחים הפשוטים, יש את הכוח לשנות את תדמית ישראל בעולם. המידע שיש לאזרחים על הפוליטיקה של המזרח התיכון הוא מאוד מועט. מה שקובע יותר מכך את דעותיהם לגבי ישראל ומדיניותה הוא האינטראקציה שלהם עם התיירים הישראלים המגיעים לביקור בארצם.
תעזבו את המדינות, תסבירו לאנשים
בצ'כיה, כמו באירופה כולה, ניתן לראות מגמה של חוסר התעניינות בפוליטיקה הפנימית והבינלאומית. בבחירות לפרלמנט האירופי, למשל, ניתן לראות ירידה באחוזי ההצבעה, כאשר בבחירות האחרונות שהתקיימו בתחילת חודש יוני 2009 הצביעו רק 43 אחוז מאזרחי אירופה. דבר זה מעיד יותר מכל על אדישות האזרחים, בעיקר בכל הנוגע לנושאים בינלאומיים.
בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי במחקר האקדמי בתחום היחסים הבינלאומיים, כאשר המדינה היא כבר לא השחקן היחיד. לטענת חוקרים ישנה היווצרות של חברה בינלאומית, בה השחקנים החשובים הם אנשים פרטיים ולא רק מדינות. תהליכי הגלובליזציה גרמו להגדלת האינטראקציות בין אנשים ממדינות שונות ולכן יצרו "חברה בינלאומית של אנשים", בה לכל פרט ישנה השפעה על היחסים הבינלאומיים. בחברה הבינלאומית קיומם של ערכים ונורמות מוסכמים משפיע על אופי היחסים הבינלאומיים בין המדינות (האסכולה האנגלית).
הדיפלומטיה הישראלית מבוססת על אסכולת המחקר הישנה. ישראל משקיעה מאמץ דיפלומטי והסברתי גדול שמתמקד לרוב במערכת היחסים המדינית והפוליטית עם מדינות אירופה, ומתמקד פחות באזרחים עצמם. מאמץ זה אכן נשא פרי בשנים האחרונות וניתן לראות שיפור משמעותי ביחסים עם מדינות אירופה. לצערי, לא ניתן לומר זאת על האזרחים במדינות אירופה, שמתנגדים לתמיכה בישראל ולוחצים באופן מתמיד על ממשלותיהם לנקוט עמדות אנטי ישראליות. האזרחים הללו מעצבים את התפיסה שלהם כלפי ישראל בעיקר על בסיס אינטראקציות עם ישראלים. בכדי להשפיע על תפיסות אלה צריכה ישראל לבחון דרכים חדשות שבאמצעותן אפשר לשפר את האינטראקציה בין התייר הישראלי לאזרחי המדינה המארחת.
תהליכי הגלובליזציה גרמו גם לירידה משמעותית במחירי הטיסות. הורדת המחירים הובילה לכך שליותר ישראלים יש את היכולת לצאת לחופשה מחוץ לגבולות המדינה. למעלה ממיליון ישראלים יוצאים לנופש מחוץ למדינה בכל שנה. צריך להבין שישראלים שנופשים בחו"ל הם לא פחות משגרירים של מדינת ישראל, ועליהם לקחת חלק פעיל במאבק ההסברתי על דעת הקהל באירופה. לא, לא צריך לדבר על פוליטיקה עם כל אדם זר שפוגשים. זה הרבה יותר פשוט.
הישראלי הלא מנומס
כמו בכל חברה כך גם בחברה הבינלאומית, שאותה בהחלט ניתן לזהות באירופה, ישנם כללי התנהגות בסיסיים. כללים אלה הם כללי נימוס, אדיבות והתנהגות שמייצגים את ערכי החברה, ואנשים שלא מקיימים את כללים אלה נדחים על ידי החברה האירופית. מתן טיפ למלצר ויחס הולם כלפי נותני השירותים לא נתונים לשיקול דעת אישי באירופה והם מייצגים ערך עמוק יותר של יחס שוויוני כלפי אותם מספקי שירות. פגיעה בערכים אלה מהווה פגיעה בחברה האירופית ולכן תגרום לדחייה ולתדמית רעה על האנשים הפוגעים.חוסר ידיעה, חוסר אכפתיות, וסתם בורות גורמים ל"שגרירים" שלנו באירופה לפגוע בתדמיתה של המדינה ומציגים אותנו כברוטאליים, לא מנומסים, חסרי ערכים ובעיקר לא אדיבים. החדשות הטובות בסיפור הזה הן, שבניגוד לקושי הדיפלומטי להסביר את מדיניות ישראל ברמה הפוליטית הבינלאומית, בתהליך ההסברה בחברה הבינלאומית ניתן להשיג תוצאות מהירות יותר.
מערך ההסברה הישראלי צריך לבחון מחדש כיצד ניתן להכשיר את האזרחים הישראלים שמבקרים באירופה לתפקיד של "שגרירים". במסגרת הכשרה זו השגרירים צריכים לקבל הדרכה לגבי כללי ההתנהגות בחברה הבינלאומית וכן מידע על כללי התנהגות ספציפיים הנהוגים במדינה שבה הם מבקרים. ההשפעה של מעל מיליון "שגרירים בחופשה" חשובה מזו של מספר מאות מצומצמים של שגרירים הנשלחים מטעם המדינה. חשוב להשקיע בשגרירים של הדיל-ברגע-האחרון לא פחות ממה שמשקיעים בשגרירים הרשמיים ששולחת המדינה.
דניאל גיגי הוא בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים ועסק בהסברה דרך ארגון מדיה-סנטרל
לפנייה לכתב/ת 
