מצלצל לכם מוכר?
אם מתעלמים מכמה בעיות ומניחים לתהיות שעולות בזמן הצפייה, "הטלפון" היא סדרת ריאליטי לא מזיקה. היא היתה יכולה להיות יותר מזה, אבל כרגיל - הגורם האנושי מקלקל הכל
לפני עשרים ומשהו שנה, וכנראה גם קודם וגם אחר כך, המשחק שנכנס כל שבוע לעשיריה הראשונה בטבלת רייטינג הרחוב במושב היה "סימני דרך". מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצה אחת מחכה בזמן שהשניה יוצאת לדרך, ומפזרת אחריה חיצים
ומשימות שחייבים למלא אותן כדי להתקדם, ומתמקדות בעיקר בתחום איסוף העלים. הקבוצה המאספת צריכה למצוא את הקבוצה הראשונה לפי הרמזים, ולהביא איתה כהוכחה לקיום המשימות את עשרת סוגי העלים שליקטו בדרך. לא זוכרת אם
היו פרסים בסוף, אבל היה הרבה סיפוק ורוח קבוצתית, ואלה המרכיבים של ריאליטי טוב ונקי, לא ככה?
"הטלפון". ג'ק באואר התקשר (צילום: ערוץ 2)
כנראה שככה חשבו גם ב"רשת". עובדה שאחרי שנפרדו מה"מירוץ למיליון" שתפסה את הכיס הקולקטיבי של הזכיינית, הפכה וניערה טוב טוב, הוציאו מהמגירה שליד את "הטלפון", שמבוססת על פורמט הולנדי במקור, שקיבל גם גרסה אמריקנית ב-MTV, שם – איך לא – הפכו אותה למפגן של פיצוצים, אקשן ובעיקר בימוי עצבני, שלא משאיר שום דבר ליד המקרה.
אז מה היה לנו שם? שני אנשים עונים לסלולרי שהם מוצאים במקום ציבורי, שם הם מקבלים את הרפליקה הבלתי אפשרית, שאומרת הכל על תרבות הטלוויזיה שלנו – "מדברים מערוץ 2", והצעה להשתתף מעכשיו לעכשיו במשחק "סימני דרך" רק עם
סלולרי, ופרס כספי נאה בסוף. על הנייר – רעיון לא רע שעם עריכה מתאימה יכול להפוך לריאליטי מותח, אקשניסטי ואפילו עם דילמה מוסרית קטנה בסוף. בין הנייר למסך צצים גורמים שלא תלויים בהפקה, שהופכים את הביצוע למנומנם משהו.
תכלס הכל נכון – עריכה סבירה, שימוש במצלמות אבטחה, הליהוק המעולה של עודד ליאופולד, שחקן תיאטרון שמצליח לצקת למשחק אלמנט של מתח וקריטיות בתפקיד האח הגדול, הגרפיקה (ג'ק באואר התקשר, הוא אמר שאתם יכולים לשמור
אותה כי הוא די מיצה) והמשימות. אפילו האופי הישראלי מתאים לסיפור – מצד אחד אנחנו חושבים שעובדים עלינו, מצד שני אנחנו הרבה יותר גמישים מחשבתית, ומוכנים לעזוב הכל עכשיו ולציית להוראות של קול סמכותי בטלפון, שהבטיח לנו מזוודה מלאה בהרצלים.
איזה מתח, יבלות
אבל כאן נכנס, כמו תמיד, הגורם האנושי. זה שעושה תאונות דרכים אבל גם ריאליטי טוב. בהנחה שהתוכנית פה מנותחת קצת פחות מהאמריקנית, והמתמודדים לא עוברים אודישנים, מי מבטיח לי שהאנשים שיענו לשיחה יהיו מעניינים? נכון, זה ריאליטי קצר טווח, תוכנית אחת וגמרנו, אבל גם זמן מסך של 45 דקות צריך מבוגר אחראי. שתי המתמודדות בתוכנית הראשונה – ליאת וסהר – התחילו לקצ'קץ' בשיא המתח על פתולוגיה ולימודי רפואה, והמצוקה הכי גדולה שליוותה את הפרק היתה היבלות של ליאת מנעלי העקב. מסעיר זה לא.ואי אפשר שלא לתהות – אם התוכנית לא מבוימת, איך ידעו המפיקים את השם של ליאת שניה אחרי שענתה לסלולרי? איך אף אחד לא דיווח על חפץ חשוד כשציוד ההקלטה בשקית שחורה הונח בפח? מה היה קורה בשלב הג'יפ אם לאחת המתמודדות
לא היה רישיון? ומה עצר מהמתמודדות לקבוע להתחלק בכסף לפני הכניסה לג'יפ, לא משנה מה?
אם מתעלמים מכל אלה (ובריאליטי מותר ואפשר להתעלם אם לא דוחפים לכם את הבימוי לאישונים ואם הבידור שווה את זה), "הטלפון" היא סדרת ריאליטי לא מזיקה ומותחת לפרקים, שתלויה בהימור על זהות האנשים שיענו לסלולרי, ועל הדרך תעשה קצת יחסי ציבור לערים בארץ (אני מקווה בשביל "רשת" שעיריית באר
שבע פתחה קצת את הכיס תמורת הקמפיין). ואם זה מה שיגרום ולו לבנאדם אחד לענות לנייד אבוד ולהחזיר אותו לבעליו החוקיים, גם אם לא "מדברים מערוץ 2", דיינו.
