משכמם ומעלה
בדיוק כשנדמה היה שלחבר'ה בפיקסאר כבר אין לאן להתקדם, הגיע "למעלה" שהותיר את הצופים והמבקרים פעורי פה. ניר נתן פגש את יוצרי הסרט ושמע מהם מדוע הטכנולוגיה עדיין משנית לסיפור, ולמה ממש לא מעניין אותם לעשות שוברי קופות
אחרי אינספור פרסים ומועמדויות בשנים האחרונות, ביניהם גם פרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר בשנה שעברה (על "וול-E"), בפיקסאר הוכיחו שוב כי הם מסוגלים לשמור על מגמת עלייה - אלא שהפעם, הדרך למעלה כרוכה גם בחזרה למקורות.
"למעלה" ("Up"), שמגיע כעת לבתי הקולנוע בישראל, הוא סרט אנימציה בטעם של פעם: אין כאן מפלצות, חייזרים, חרקים או מכוניות, גם לא קולות של כוכבים הוליוודיים גדולים. רק סיפור פשוט ומופלא על אלמן זקן, קרל פרדריקסון, שמחליט להגשים את החלום שלו ושל אשתו המנוחה ויוצא למסע מופלא ברחבי תבל על גבי בית מרחף, בעזרתם האדיבה של עשרות אלפי בלונים. אל המסע מצטרף בעל כורחו גם ראסל, ילד שמנמן הנחוש בדעתו לעשות מעשה טוב.
כמו עם סרטיהם האחרונים, גם הפעם פיקסאר הצליחו לגרוף שבחים מצד המבקרים וכן למשוך המונים לבתי הקולנוע. אז איך מצליח אולפן קטן ששורשיו בכלל בעמק הסיליקון, לנפק בהתמדה יצירות מופת שמותירות את המבקרים, הצופים והמתחרים פעורי פה? ביקור קצר במשכנה של החברה בפרבר צפוני של סן פרנסיסקו חושף לא מעט מהסיבות לכך.
"המקום הזה מתגמל אנשים על התלהבות ולהט", אומר מפיק הסרט, ג'ונאס ריברה. "מה שמהנה כל כך בעבודה כאן הוא שאין ממש חוקים", מוסיף פיט דוקטר, שביים את הסרט לצד בוב פטרסון. "אתה יכול לעשות בסרט שלך כל מה שאתה רוצה - בתנאי שזה עובד".
דוקטר, שביים גם את הלהיט של פיקסאר מ-2001, "מפלצות בע"מ", מעיד על עצמו שנהג לצייר כבר מגיל שמונה. "פיט למעשה הוא עדיין כמו ילד בן שמונה", אומר עליו ריברה. "הוא חנון אמיתי אבל משעשע. העולם בר מזל שפיט עושה סרטים. הרעיונות שלו הם כל כך מתוקים וביזאריים, במאים כאלה הם מה שמניע את פיקסאר".
לאייר בעקבות הרגש
העבודה על "למעלה" החלה כבר ב-2004, כשדוקטר ופטרסון החלו לפתח את הרעיון שבבסיס העלילה והציגו אותו בפני ג'ון לסיטר, הבמאי והמפיק עטור השבחים והפרסים שהפך את פיקסאר מחברת היי-טק לאחת החברות המובילות בתחום האנימציה, אם לא הבכירה שבהן.
"למעלה", גרסת הסטוריבורד. האיורים והסיפור גרמו ללסיטר לבכות
הגיבור הראשי של "למעלה" הוא כאמור גבר בעשור השמיני לחייו - לא ממש דמות אטרקטיבית במונחים הוליוודיים, בוודאי לא דמות שאפשר לנפק ממנה צעצועים ומוצרי מרצ'נדייזינג כפי שנעשה עם "מפלצות בע"מ" או "צעצוע של סיפור". אבל את הבכירים בפיקסאר, זה לא ממש הטריד.
"כשפיתחנו את הסרט, העניין לא היה סביב המראה של הדמות, אלא האמפתיה שהיא מעוררת", נזכר דוקטר. "האם היא מעניינת? האם אני מבין את המניעים שלה? הייתי צריך להסביר איך הוא הגיע לבית המעופף, לאן הוא הולך וכן הלאה. זו הדרך שבה ג'ון לסיטר עובד. בכל דבר אנחנו מנסים למצוא את נקודת האיזון שבין הומור, אקשן ורגש".
"כשפיט סיפר לי על הרעיון לסרט בפעם הראשונה, התרגשתי כל כך שהרגשתי צורך להתקשר לאשתי", חושף ריברה. "הסיפור היה מאוד ייחודי ומאתגר, ואנחנו האמנו בו מהרגע הראשון. פיט ובוב הציגו את הסיפור בפני ג'ון רק עם רישומים וסיפורים בסיסיים, ובזכות המרכיב הרגשי, ג'ון בכה רק מהתיאור של סצנת הפתיחה".
הבסיס הרגשי קודם לכל
"אתה חייב למצוא בסיס רגשי שעליו יישען הסיפור", מסביר דוקטר. "בלי זה, גם אם הכל עובד והסרט משעשע, הוא לא יהפוך לחוויה שתחרת בזכרונם של הצופים. ב'צעצוע של סיפור' למשל, עסקנו בקנאה שמתעוררת אצל וודי כשמגיע מישהו חדש. ב'למעלה', החלק המרכזי היה החלום של קרל והחשש שלו שהוא נכשל כבעל בכך שלא לקח את אשתו לטיול בדרום אמריקה, כפי שהבטיח לה".
חוסכים בבלונים
במהלך העבודה על הסרט, דוקטר נדרש להתעמקות בכמה שאלות מפתח - כמו למשל, איך להפריח בית בעזרת בלונים. ממחקר שערך, הוא גילה שבמציאות יידרשו לא פחות מ-26.5 מיליון בלונים בכדי להניף בית אמיתי לאוויר, וגם אז הוא יסתחרר יותר מאשר ישייט לו בשמיים. "בסרט יש לנו בערך 20 אלף בלונים, וזה נראה אמין רק כי זה שומר על המבנה של כדור פורח. אבל בפועל, רימינו לכל אורך הדרך", מתוודה דוקטר.הפן הטכנולוגי אמנם סייע בבניית היסודות לפנטזיה שמופיעה על המסך, אך דוקטר נאמן לתפיסה שהטכנולוגיה מנגנת כינור שני לסיפור עצמו. "בסרטים קודמים כמו 'וול-E', 'רטטוי' או 'מכוניות', המטרה היתה לחקות את הסגנון והמראה של סרטי האקשן הרגילים ולטשטש את הגבול שבין אנימציה לאקשן חי", הוא מסביר. "זה ממש לא מה שרצינו לעשות ב'למעלה'. רצינו לחזור לשורשים, לעשות סרט כמו סרטי דיסני הישנים. רצינו שבסרט הזה הדמויות ייראו פשוטות, אבל גם מעין קריקטורות, כדי שיבטאו את האופי של הדמויות".
טכנולוגיית התלת-מימד ככלי, לא כגימיק
סוגיה טכנולוגית נוספת היתה השימוש בתלת-מימד. כיוון ש"למעלה" הוא הסרט העשירי באורך מלא של פיקסאר, החליט לסיטר שזו הזדמנות מצוינת להשיק סרט תלת-מימדי ראשון של האולפן. דוקטר לא היה נלהב במיוחד, אך הפקיד את המשימה בידי צוות נפרד בעוד הוא שקד על מלאכת הבימוי.
"לא רצינו שזה יהפוך לגימיק ודברים יקפצו לך מול העיניים", אומר דוקטר. "אני לא רוצה שיזכירו לי שאני יושב בבית קולנוע ומרכיב משקפיים משונים. החלטנו שהמסך יהיה כמו חלון שאנו מביטים דרכו, ושהשימוש בטכנולוגיית התלת-מימד יהיה עוד כלי שיעזור לספר את הסיפור".
התוצאה ללא ספק הוכיחה את עצמה: הסרט נבחר לפתוח את פסטיבל קאן היוקרתי, המבקרים התמוגגו ומאז צאתו של הסרט לאקרנים בארצות הברית, "למעלה" הכניס שם למעלה מ-280 מיליון דולר - הסכום השני הגבוה ביותר
לשנת 2009 עד כה. אבל מבחינתם של היוצרים, העובדה שהסרט הפך לשובר קופות אולי מחמיאה - אבל ממש לא עמדה לנגד עיניהם כמטרה העיקרית.
"מובן שאני רוצה שהסרט יצליח, אבל רק כדי שנוכל להמשיך לעשות סרטים כאלו", אומר דוקטר. "כמו שוולט דיסני אמר פעם: 'אנחנו לא עושים סרטים כדי לעשות כסף. אנחנו עושים כסף כדי שנוכל לעשות עוד סרטים'". ריברה מסכים עם עמיתו: "אנחנו באמת לא חושבים רק על הכסף. לסיטר פשוט מבקש מאיתנו לעשות סרטים שנתגאה להראות למשפחה שלנו. בימים של מצב כלכלי לא פשוט, אנחנו מייצרים משהו שאנשים לא ממש צריכים, לפחות למראית עין. אבל אני מקווה שבכל זאת יש להם צורך ב-90 דקות של בריחה מהכל והזדמנות להישאב למקום אחר. זה התפקיד שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
