קטנות בצלחת: גלידה

התחלה מתוקה: ישנם סיפורים מיתולוגים רבים שעוסקים בהמצאתה של הגלידה. חלקם גורסים כי הסינים היו אלה שהמציאו אותה, אחרים משייכים את המצאת הגלידה לקיסר הרומאי נירון, ששלח את אנשיו להרים כדי להביא שלג, אותו ערבב עם דבש ואגוזים ויש כאלה שסבורים שהפרסים היו הראשונים שעלו על הרעיון. בפועל אין שום הוכחות היסטוריות לסיפורים אלה, וסביר להניח שהגלידה התפתחה במהלך השנים במקביל לטכניקות הקירור.

גם נירון אהב ללקק. גלידה (צילום: index open)

שאלה של טעם: לפי ארגון יצרני הגלידה הבינלאומי (כן, יש דבר כזה), טעם הגלידה הנמכר ביותר בעולם הוא וניל, עם 29% מהמכירות. במקום השני, והרחק מאחור, נמצא השוקולד, עם 8.9% בלבד. אחת הסיבות לפער הגדול נעוצה בעובדה שגלידת הווניל נצרכת ביחד עם קינוחים רבים כמו עוגות ומאפים, וגם משמשת להכנת מוצרים נלווים רבים, כמו מילקשייק וכו'.

תנו ללאקי ללקק: הכלב הוא אולי חברו הטוב של האדם, אבל הגלידה היא חברתו הטובה של הכלב, כך לפחות חשבה החברה הספרדית שפיתחה גלידה המיועדת לכלבים. "ויטל אייס קרם" מייצרת גלידה בטעמי וניל, שמנת או חזיר ומבטיחה שהיא לא מזיקה לבריאות חיות המחמד. אריזה של חצי קילו עולה שלושה יורו, ועל זה נאמר: לנו זה עולה יותר.

יותר זול לקנות לו גלידת כלבים (צילום: index open)

הלו סושי?: כמה מאכלים אתם מכירים שהומצאו במיוחד עבורם שיטות מכירה ייחודיות? כדי לספק את הצורך האנושי העצום והבלתי נגמר למתוק-מתוק הזה, הומצאו הגלידרייה, האוטו-גלידה ומוכר הארטיקים, שכולם נועדו לקצר את הדרך בינכם ובין הסיפוק הקריר האהוב עליכם. לא מעט אנשים עדיין מתגעגעים למוזיקה שהיתה בוקעת מהאוטו-גלידה שהיה מגיע לשכונה בילדותם. איכשהו נראה שעם סושי זה לא ממש היה עובד.

געגועים ל"דנובה הכחולה". אוטו-גלידה (צילום: קובי קואנקס)

מי שם נודלס בגלידה שלי: החך האנושי ממשיך לחתור אחר טעמים מיוחדים ומוזרים של גלידה, עד כדי כך שלפעמים קשה לזכור שמדובר במנה שאמורה להיות קינוח מתוק. הנה רשימה חלקית של טעמי גלידה שאפשר להשיג ברחבי העולם: טונה, חסה ותפוחי אדמה, שרימפס ויין, דיאט קולה, שום, האם אנד צ'יז, סלק אדום ושמנת, בירה, קאקא-לאקי (רוטב חריף להמבורגר), תרד, ואסאבי, חצילים מטוגנים, נודלס עם סנפירי כריש וקוויאר.

קיפאון מוחי: אם קרה לכם שחשתם כאב ראש פתאומי כשאכלתם גלידה, יכול להיות שלקיתם בספנופאלטיין גאנגליונאוראלגייה (sphenopalatine ganglioneuralgia). אין צורך להיבהל, זה בסך הכל השם המדעי המתאר "קיפאון מוחי" - התופעה בה מזון קר משדר למוח שהוא נמצא בסביבה קרה. כדי לשמור על החום, המוח מכווץ את כלי הדם באזור, ואלה גורמים לכאב ראש שחולף תוך 20-30 שניות.

הטעם נשאר גם אחרי שכאב הראש חולף (צילום: index open)

טעם של עוד: אם בדרך כלל קשה לכם לבחור מבין הטעמים, נסו שלא להגיע לגלידרייה הלדריה קורומוטו (Heladería Coromoto) שבוונצואלה. בשנת 2006 זכתה קורומוטו בשיא גינס עבור הגלידרייה עם הכי הרבה טעמים בעולם, בזכות 831 הטעמים שהיא מציעה ללקוחותיה. אם אתם בכל זאת מתכוונים לקחת את הסיכון, קחו בחשבון שהיום כבר התווספו לבטח עוד מספר טעמים.

למי יש כוח לקרוא את כל סוגי הטעמים? Coromoto (צילום: mct)

קח אוויר: הגלידה האמריקאית הומצאה בשנת 1938, על ידי ג'ון מקקאולו, הבעלים של רשת המזון המהיר Dairy Queen, שמצא דרך להכפיל את נפח האוויר בגלידה, בזמן הייצור שלה. כמות האוויר הרבה מצמצמת כמובן את עלותה של הגלידה (עבור היצרן), אבל מצד שני גם מצמצמת את אחוז השומן (עבור הצרכן). עכשיו רק נשאלת השאלה למה בגלידה האמריקאית שנמכרת ממכונה יש תמיד רק שלושה טעמים: שוקולד, וניל, או חצי-חצי (שילוב של השניים).

ים של קינוחים: חוץ מלאכול אותה כמו שהיא, הגלידה משמשת כמרכיב מרכזי בקינוחים ומאכלים מתוקים אחרים: כולם מכירים את הארטיק, המילקשייק, הטילון, הקסטה (שבמקומות כמו סציליה ותאילנד משתמשים בלחמניה רכה ומתוקה במקום ביסקוויטים), הגלידה המטוגנת והבננה סאנדיי. אבל מלבד אלה אפשר למצוא מאכלי גלידה נוספים, מוכרים יותר ופחות, כמו ה"גלידת סודה" (Ice cream soda) קינוח-משקה פופולרי בארה"ב, שכולל כדור גלידה בתוך משקה מוגז, או סודה ממותקת, וה"ארקטיק רול" (Arctic roll) הבריטי – גלידת וניל עטופה בריבה ועוגת ספוג.

בגרסת הביסקוויט. קסטה (צילום: index open)

בחזרה לבנצי, מומו ויודל'ה: הגלידרייה הראשונה בעולם, "לה פרוקופ" (Le Procope‏‏‏‏), נפתחה בשנת 1686 בפריס ופועלת מאז ועד היום. גם לישראל יש גלידרייה מיתולוגית משל עצמה, הלא היא "גלידה מונטנה" שנפתחה בנמל תל-אביב בשנת 1960. מונטנה, שמכרה גלידה אמריקאית וגם עוצבה בסנגון דיינר אמריקאי, היתה מקום בילוי פופולרי במיוחד, כפי שאפשר לראות גם בסדרת סרטי "אסקימו לימון" שסצינות רבות מתוכה צולמו במקום. למרות שימי הזוהר חלפו מזמן, "גלדיה מונטנה" ממשיכה לפעול גם היום ופתוחה מדי יום, מהבוקר ועד חצות.

עוד מעט חוגגים יומולדת 50. גלידה מונטנה בימי הזוהר (צילום: ישראל יוסף)

הגביע הקדוש: סביב השאלה מי המציא את גביע הגלידה יש לא מעט ויכוחים. הפעם הראשונה שבה אוזכר גביע גלידה אכיל באופן רשמי, היה בשנת 1888, בספרה של הבריטית אגנס מרשל. בשנת 1903 נרשם בארה"ב פטנט לגביעים אפויים, אולם אלה לא היו גביעים בצורת חרוט. בשנת 1904 התקיים יריד עולמי במיזורי, ושם הוצג לראשונה גביע בצורת חרוט, כאשר מספר בעלי דוכנים שהציגו ביריד טוענים לבעלות על ההמצאה. כיום, יצרנית גביעי הגלידה הגדולה בעולם היא חברת "Joy Cone" מפנסילבניה, והיא מייצרת 1.5 מליארד גביעים מדי שנה.

מה זה חשוב מי המציא, העיקר שהוא טעים (צילום: jupiter)

זרעים של מסטיק: "גלידה מסטיק" היא גלידה ייחודית למזרח התיכון וקיימת בטורקיה כבר 300 שנה. ייחודה של גלידה זו הוא במסטיקא – תערובת המשלבת קורנפלור, מי ורדים וזרעי מסטיקא טחונים, היוצרים בגלידה טקסטורה אלסטית -שלמעשה מעכבת את המסת הגלידה, ולכן היתה נוחה לאכילה בארצות חמות.

לכל הטורים של "קטנות בצלחת" לחצו כאן