שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה שלא תעשו אהבה בטבע?
    הנה מתכון קצר לסוף שבוע שכולו אהבה וכרם במשעולי הגליל: פינה רומנטית, כוסית לחיים, טיול קצר לנשמה וכמה סודות מן הטבע שירפדו יצועכם לעת ליל, בתשוקת אין קץ

    הנה באים ימי היין, ואיתם יפרחו ימי האהבה, ובנות ישראל תרדנה אל הכרמים לבושות לבן ותפייסנה במחול את שאינם מוצאים אהבתם ברחובות העיר הגדולה, ושורות הגפן הצפופות אולי תסתרנה שומות, חרדות ושאר פגעי גוף ונפש, שהטבע בטובו חנן אותנו ובחינו, יכסה לנו.

     

    היום החמישה עשר לחודש אב, שעליו אמר רבן גמליאל "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב...", שבהם בנות ירושלים יוצאות אל הכרמים, מחוללות ומשתבחות במעלותיהן ובייחוסן ובני הארץ בעקבותיהן, עיניהם כלות וזהירותם רבה, מיראת הפסוק האלמותי "שקר החן והבל היופי", המתנופף על צווארם כחרב דמוקלס.


     

    דמיינו את בנות ישראל מחוללות בלבן בין הגפנים (צילומים: אמנון גופר)

     

    "בקיץ הזה תלבשי לבן..", כתבה נעמי שמר. "תחשבי מחשבות בהירות, אולי תקבלי מכתב אהבה, אולי נעשה בחירות. אני אבחר בך, ואת בי תבחרי..."

     

    והימים האלה, ימי בציר הם. ובכרם נשמע קול המזמרה. והלבנה ממעל מלאה באורה. וכאילו נכרכים להם יחדיו, הלילה הארוך וירחו המלא, עסיס הענבים הנבצרים עם שחר, וטללי לילה שנותרו על גפן והופכים יחדיו לכל אשר ממנו, עשויה האהבה.

     

    כתב יהודה עמיחי:

    בֹּקֶר עַכְשָׁו וְהִנֵּה אַתְּ לֵאָה, אֶמֶשׁ הָיִית רָחֵל.

    לֹא לָבָן רִמָּה אוֹתִי בְּחֹשֶׁךְ הַלֵּיל.

    זֶה תָּמִיד כָּךְ יִהְיֶה.

    זוֹ דֶּרֶךְ תֵּבֵל: עַכְשָׁו אַתְּ לֵאָה וְאֶמֶשׁ הָיִית רָחֵל

     

    צדיק בלב הכרם

    הדרך אל ציון רבי טרפון חוצה את כרמי הענבים של היישוב קדיתא. שביל העפר הנוח בא אלי עמק קטן הכלוא בין הגבעות, נשען בצדו האחד על יער אורנים ובצדו האחר נושק לשורות כרם עבות, שיד אוהבת סידרה זמורות ועלוות לכדי שטיח ירוק מלוא העין.


    שטיח ירוק מלוא העין 

     

    רצה בורא עולם, וסידר לרבי טרפון מקום מנוחה שראוי להתקנא בו. גבעה רמה הנקראת הר כותר ומעליו מטיל צל במלוא נופו, עץ אלה גדל מידות.

     

    איש אמיד היה רבי טרפון, אך עניו היה ונדיב. מספרים שבשעה שישב ושנה לתלמידיו, עברה כלה לפניו. ציווה עליה והכניסה בתוך ביתו, ואמר לאמו ולאשתו: "רחצוהּ וסכוהּ וקשטוהּ וריקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה". מומלץ לחסות בצילו של העץ הענק, לפתוח בקבוק יין קר, להשקיף אל העמק ולשכוח משאון החיים.


    איש עניו ונדיב. ציון רבי טרפון 

     

    איך מגיעים: בכביש 89, בין מירון לצפת, שלט מכוון צפונה לדרך אספלט, ונוסעים בה כ-1.5 ק"מ.

     

    גת בלב העיר

    עיריית כרמיאל משקיעה רבות בטיפוח, עיצוב ושימור ערכי הנוף והטבע שבמרחב העירוני. לכן אין תמה בעיני שבעיבורה של העיר, בלב גן ציבורי מטופח, מסתתרת גת לדריכת ענבים, שלמה כמעט לחלוטין, ולידה שרידי כנסיה ביזנטית שרצפתה מעוטרת פסיפס. העיריה משמרת אותם באופן ראוי להערכה.

     

    לא לחינם נקראת בקעת בית הכרם בשמה. עצי הזית יצרו בה את נוף הכרמים המרהיב. ואולם בעבר, במאות ה-6-3 לספירה, השתרעו כאן כרמי הענבים מלוא רוחב העין ותעשיית היין שיגשגה והותירה אחריה גתות רבות ומתקני ייצור שנותרו עד ימינו אלה.


    הגת מסתתרת בלב הגן המטופח

     

    המקום נקרא חורבת קב, ונראה בו משטח דריכה גדול (4X4 מ'), שבמרכזו בסיס בורג, ובהמשכו בור סינון המחובר לבריכת איגום מטוייחת וגרם מדרגות יורד לתחתיתה. ליד הגת שרידיה של כנסייה מהתקופה הביזנטית.


    בסיס הבורג שבחורבת קב

     

    רצפת הפסיפס בכנסייה, מעשה אומן ששוחזרה בחלקה ומשובצת באבנים צבעוניות. כמו כן נראים בבירור נרתקס (חדר מבוא) גדול, חלל תפילה מרכזי שרצפתו פסיפס והוא חצוי לאורכו בשורות עמודים ובחזיתו קשת האפסיס.


    מעשה אומן. הרצפה המשובצת 

     

    איך מגיעים: מכביש 85 נכנסים ממערב לשכונת רמת רבין; שילוט מכוון במקום.

     

    זלוע, אפרסמון וצלף - שלושה פירות, תשוקה אחת

    זלוע - בפסגת החרמון, תחת עיניהם הצופות של חיילי צה"ל ומשקפותיהם של חיילים סורים, צומח ה"פרולה הרמוניס" (כלח חרמוני), הקרוי בפי המקומיים 'זלוע'. סגולותיו בתחום הפוריות ידועים היו לרופאי יוון העתיקה שהיללו תכונותיו לשיפור כוח הגברא, והפכו אותו מבוקש בצבא הסורי. מבוקש עד כדי כך שהחיילים עשו הון ואון מאיסוף שורשיו בחרמון ומכירתם בשווקי לבנון, שם מכונה הצמח הוויאגרה לבנונית.

     

    את הזלוע ניתן להשיג גם בשווקים בגליל, אצל 'סאפדי תבלינים' ברחוב פאולוס בנצרת וב'מרפא הבושם' בקיבוץ כברי.


    כמה פירות מועילים, גביעי יין ומבחר גבינות - ואתם בעניינים

     

    אפרסמון - האפרסמון הגדל כיום בארץ אינו זהה במקורותיו לאפרסמון מימי בית שני שגידלו בנאות ים המלח והפיקו ממנו שמן ובושם יוקרתי, שאפילו קליאופטרה היתה סכה בו את גופה. ואולם השימוש הנוסף באפרסמון בעת העתיקה נעשה בידי נשים לפיתוי מאהבים.

     

    "ר' יוסי אומר .... שהיתה מביאה זפק של תרנגול וממלאת אותו אפרסמון ונותנת אותו בין עקיבה למנעלה וכשהייתה רואה כת של בחורים היתה דופקת עליו והיה אותו הריח מפעפע בהן כארס הזה של עכנא (איכה רבה פ"ד ,י"ח).

     

    צלף - שיח קוצני זה, שבימים אלה פורח בכל פינה בגליל ופרחיו גדולים וקוציו חודרניים, נחשב על ידי אבותינו כמעורר תאווה מינית, מכיוון שראו בפריו דמות איבר מין. לכן פריו נקרא אביונה ומנהג הפלחים להשתמש בפרי כנגד עקרות ולהגברת כוח הגברא.

     

    צלף איכותי ניתן למצוא בשוק עכו בתבליני מדין (על יד חומוס סעיד) ובמטחנת הגליל בנצרת.

     

    ולסיום, כמה מילים רוחניות

    "על הכל אפשר לו לאדם שיכוף את עצמו וישעבד את עצמו לקיימו, אבל על אהבה, אינם מועילים שום שעבוד וכפייה שבעולם" (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות)

     

    • אמנון גופר , מדריך טיולים המתמחה בתרבות הגלילית, מדריך טיולי יין ומחבר הספר "סודות גליליים" בהוצאת עם עובד

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "למה שלא תעשו אהבה בטבע?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שרידי הכנסייה מהתקופה הביזנטית
    צילום: אמנון גופר
    זוֹ דֶּרֶךְ תֵּבֵל. עמיחי
    טובים השניים מן האחד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים