עבדים חדשים בחלוקים לבנים

במדינת ישראל הולך וגובר זה מספר שנים המחסור ברופאים, במיוחד במקצועות ההרדמה והכירורגיה הכללית. במהלך השנים בהן הלך המחסור וגבר, נקטה המדינה את הצעד החביב עליה בהתמודדות עם משברים עתידיים: היא לא עשתה דבר. כעת, מציע משרד הבריאות לייבא לישראל רופאים מגיאורגיה, כדי להשלים את החוסרים הקיימים במערכת, ובא לציון גואל.

אך בשעה שהמדינה פותחת את השמיים כדי להשלים בעובדים-עבדים זרים את המחסור, עולה השאלה עד כמה נכון הצעד הנוכחי. האם הוא מספק את המענה הטוב ביותר לצרכים הקיימים, והאם הוא נותן מענה לבעיות שמתפתחות כיום? כמעט כמו תמיד, ניתן להסיק מראש כי בישראל בוחרים בפתרון זול בטווח הקצר, ויקר ומזיק בטווח הארוך.

מספר המקומות הפנויים בפקולטות ללימודי רפואה בישראל, נמוך באופן משמעותי ממספר המבקשים ללמוד בהן - כבר במשך שנים ארוכות. אפשר היה לתת מענה לבעיית המחסור, באמצעות הקמת פקולטות נוספות ללימודי רפואה. אלא שהדבר כרוך בהוצאה גדולה. רופא צריך מעבדות, חדרי ניתוח, חומרי עבודה, לא רק ספרייה ושולחן. המדינה מעדיפה באופן מסורתי שלא להשקיע את התקציבים הנדרשים למערכת ההשכלה הגבוהה, וכך חל פיחות ביכולתה להעמיד את מספר הרופאים הנדרש.

גם את הבעייה הנקודתית במקצועות כהרדמה ניתן היה לפתור באמצעות תמרוץ סטודנטים להתמחות דווקא במקצוע זה, בעזרת מלגות והנחה בשכר הלימוד. אלא שהמדינה מעדיפה לא להשקיע את הכסף הדרוש לכך. וכי למה להשקיע בסטודנט מקומי, כאשר ניתן לייבא רופא זר?

משרד הבריאות יכול היה גם למשוך סטודנטים ללימודים במקצועות המדוברים, באמצעות קיצור שעות המשמרות של רופאים צעירים והעלאת שכרם במקצועות הנדרשים. אך נראה כי יותר פשוט לייבא רופאים ממדינות עניות, מאשר לשפר את תנאי העובדים במקצוע בארץ.

בסופו של דבר, פתיחת מקצוע הרפואה לעובדים זרים תאפשר בטווח הארוך את חיסול כוח המיקוח של הרופאים מול המדינה. היא תוכל תמיד להחליף רופאים שמסרבים לעבוד שעות מטורפות בשכר מגוחך, ברופאים ממדינות עניות בעולם השלישי.

פתיחת מערכת הבריאות הישראלית לרופאים זרים, תגביר את הקושי הקיים של הרופאים לקבל את זכויותיהם מהמדינה, שהיא המעסיק. כל מעסיק רוצה לקצץ עלויות כדי לחסוך בהוצאות, ולא תמיד מעניין אותו שהקטנת ההוצאות התפעוליות

בהווה עלולה לגרום לגידול בהוצאות בעתיד, לירידה ברמת השירות או למשבר בשוק העבודה. למדינת ישראל, מעסיקתם של הרופאים במערכת הבריאות הציבורית, נוח לייבא רופאים מחו"ל שלא יתאגדו כאן או ילחמו על זכויותיהם.

כמו כן, המהלך יערים קשיים על רופאים עולים ורופאים ישראלים שלמדו בחו"ל, למרות שדווקא עליהם ראוי היה להקל. כך, ייבוא רופאים זרים עלול לגרום לדחיקת רופאים ישראלים ממערכת הבריאות.

האפשרויות הכרוכות בעידוד ישראלים לעסוק ברפואה, עולות כסף או מצריכות מאמץ ביורוקרטי של הממשלה. לא פלא שהמדינה בוחרת כרגיל בפתרון הזול היום, על חשבון העתיד.

גלעד נתן, דוקטורנט במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית