בשבוע בו קיבלנו כולנו שיעור לחיים מהראשון בבידור, יוזם משרד החינוך פרויקט חדשני. סלבריטאים מתחומים שונים יעבירו שיעור עם פתיחת שנת הלימודים, ביישובי הפריפריה, כדי לחזק ערכים.
הסלבס המתנדבים הם אמנים, אנשי אקדמיה ורוח, אנשי עסקים, סופרים, מנהלי בתי חולים, אנשי תקשורת, אנשי צבא, ספורטאים ומדענים. הערכים המוצהרים שמשרד החינוך מבקש לחזקת באמצעותם הם: השקעת מאמץ, התמדה, הצלחה, אחריות ותרומה לחברה.
על הניייר זה נראה כמו פרוייקט ראוי לכל שבח. אנשי רוח, תקשורת, ספורט, משפטנים ורופאים, אנשי עסקים ובדרנים, ירביצו תורה בתלמידי ישראל המאותגרים חינוכית ולימודית. אמנם רק בפריפריה, אבל יש מצב שמהפריפריה תצא תורה, ככתוב "היזהרו בבני הפריפריה שמהן תצא תורה" (נדרים פא ע"א). נראה כמו הפרוייקט שיציל את מערכת החינוך הממלכתית החילונית הקורסת. אבל לא על הנייר, במציאות שחוזר המנכ"ל טרם השכיל להפנים, מה שמשרד החינוך יזם הוא פרוייקט שבו מצליחנים מפורסמים יעברו בכתות ויעבירו לתלמידים שיעור חד פעמי ב"להצליח זה להיות מפורסם".
המשותף לכל השמות שפורסמו (א.ב יהושע, מאיר שלו, יעל אבקסיס. פרופ' ישראל אומן, והאלופים במיל' משה קפלינסקי, דורון אלמוג ואליעזר שקדי, יוסי שריד, דב נבון, נאוה סמל, נירה רבינוביץ', סמדר שיר, יהודית רותם, הפרופסור צבי אבני מהאקדמיה למוסיקה, שמואל הספרי וגל אוחובסקי. נשיא הטכניון בחיפה, מנהל בית החולים הדסה, איתן ורטהיימר, עופרה שטראוס, יאיר לפיד, רזי ברקאי, אילנה דיין, עימנואל הלפרין, והמדליסטים האולימפיים אריק זאבי ויעל ארד) הוא שהם מאוד מצליחים וידועים. כולם מצליחנים מובהקים בתחומם.
ואת השיעור הזה, שלהצליח זה להיות מצליחן ומפורסם, כבר קיבלנו, כאמור, בסוף החופש הגדול,
אז אולי כדאי לחשוב על פרוייקט אלטרנטיבי.
היעדרותם של אנשי רוח דתיים מן הרשימה לא מקרי. לא שחסרים מצליחנים ידוענים גם בתחום זה, אבל במשרד החינוך חושבים, כנראה, שלא כדאי להעמיד את הרב לאו מול גל אוחובסקי. אולי הם צודקים. מי בחינוך הממלכתי חילוני יכול להעלות על דעתו כמיהה פנימית נסתרת שכשיהיה גדול הוא רוצה להיות הרב לאו... אבל היעדרותם של אנשי רוח דתיים (אורתודוכסים או רפורמים) מדאיג הרבה פחות מהיעדרם של ערכים יהודיים מרשימת יעדי הערכים המוצהרים.
למשל, הערך הראוי להעביר לתלמידי ישראל לגבי הצלחה אמיתית, דומה מאד למה שניסה שר החינוך לנסח, אך שונה מהותית, הוא "יגעת ומצאת - תאמין". לא תחרותי, לא יחסי לזולת, לא ידוען בשקל.
לא רחוק מהנ"ל סט ערכים רלוונטי ואקטואלי מנוסח ומנומק היטב: אבות ד: א. בן זומא אומר, איזהו חכם, הלומד מכל אדם, שנאמר (תהילים קיט), מכל מלמדי השכלתי. איזהו גבור, הכובש את יצרו, שנאמר (משלי טז) טוב ארך אפים מגיבור ומשל ברוחו מלכד עיר. איזהו עשיר, השמח בחלקו, שנאמר (תהילים קכח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך, בעולם הזה. וטוב לך, לעולם הבא. איזהו מכובד, המכבד את הבריות, שנאמר (שא ב) כי מכבדי ובזי יקלו: ואידך זיל גמור. אם במשרד החינוך ובחינוך הממלכתי היו יודעים ומבינים את הסט הזה בלבד, דיינו.
בשנים האחרונות רווח הנוהג גם בישיבות ובאולפנות להתהדר באלול באירוח ידוענים מזן "חילונים צדיקים נסתרים" אוהבי המגזר ומקורביו. למה? מה זה נותן? מה המסר שעובר לתלמידי הישיבה או האולפנא באירוחו של (נגיד) אברי גלעד או אראל סג"ל? תעזבו, לא צריך. רוצים לשמוע שיעור מחילוני? יש מספיק שאינם סלבריטי שיכולים לעשות את העבודה.
