שתף קטע נבחר

אדיר רן

"יש לי שיר באלבום החדש שנקרא 'צב', והוא די מסכם את ההתנהלות שלי", מסביר עדי רן את הסיבה לכך שעברו חמש שנים מאז אלבום האולפן הקודם שלו. ומה יצא לו? "אלבום של הטפה עצמית - לזכור להיות מבסוט, לדעת שיש תכלית"

בחמש השנים שחלפו מאז הוציא עדי רן את אלבום האולפן האחרון שלו, הוא השיק כמה וכמה פרויקטים מוזיקליים, אבל ברקע תמיד היו העבודות על הדיסק הבא. היום (ב') סוף-סוף יוצא השיר "נקודות של כיסופים" - סינגל הראשון מתוך האלבום "התבוננות".

 

בראיון שהעניק ל-ynet מספר רן כי כבר לפני כשנתיים החל בהקלטות של האלבום, אך כל ההתנהלות היתה איטית למדי: "יש לי שיר באלבום החדש שנקרא 'צב' והוא די מסכם את הדרך שבה אני פועל. הכל לאט, הרבה מנוחות, בעיקר מטעמים של אי-יכולת להוציא מהכוח אל הפועל את מה שאני עושה. מבחינה מוזיקלית אין לי בעיה, אני יכול להוציא אלבומים כל הזמן, אבל כשזה מגיע לעולם העסקים, לשיווק ולהפצה, זה מאוד קשה לי. יש לי הרבה צלקות מזה, דברים שברחו לי מבין האצבעות".  

סיבה נוספת להתמהמהות היא העובדה שרן מתקשה לשחרר חבל לאחרים. בשיחה איתו הוא מעיד על עצמו שהוא מאוד ריכוזי בכל הנוגע ליצירה המוזיקלית, כשבאלבום הנוכחי ההפקה המוזיקלית נעשתה על-ידו וכך גם חלק ניכר מהנגינה באלבום.

 

"אני אוהב לעשות את הכל בעצמי, יש לזה חשיבות אמנותית", הוא אומר. "הניסוי והטעייה הם חלק מהתהליך. גם ההברקות והילדותיות שלי לפעמים נותנות פן אישי. אפילו על עיצוב עטיפת האלבום התקשיתי לוותר, על אף שאני אוהב מאוד את מה שיצא. בסופו של דבר מגיעה תודה לכל האנשים שבכל זאת נעזרתי בהם".  

 

בוא נדבר רגע על "נקודות של כיסופים". תן לי לנחש שזה משהו שקשור לרבי נחמן

 

"זה בהחלט קשור לרבי נחמן ולתורות שלו שנכתבו על-ידי רבי נתן. הרי כל העניין של האדם בעולם הזה הוא להתקרב אל האלוקות. אלא שאדם שמסתכל על עצמו רואה שהוא מלא פגמים ועלול להתייאש, לחשוב שהוא מגושם ומבולבל. אבל רבי נחמן מלמד אותנו שצריך לעשות נקודות של כיסופים - להסתכל על הרצונות הטובים שלנו, על הדברים הטובים שעשינו ואז לבנות את עצמנו דרך זה. אם מסתכלים על הטוב ומכוונים לטוב, מצליחים להתקדם. רבי נחמן אמר את זה לפני 200 שנה והיום זה הפך לגישה חינוכית-פסיכולוגית".

 

כמובן שתורותיו של רבי נחמן לא נמצאות רק בשיר הזה באלבום, תוכלו למצוא אותם כמעט בכל רצועה בדיסק - בגלוי או בנסתר. "האלבום הזה בעצם הוא בעצם אלבום של הטפה עצמית", אומר רן. "אני מחזק את עצמי באמצעות השירים הללו. הולך בדרך, נזכר בשירים וזה מחזק אותי בעבודת השם. אני מאמין בליצור עבור עצמך, כי מי שכותב משהו בשביל עצמו - זה אמיתי, ואם זה אמיתי - זה נוגע בעוד נשמות".

 

מה בדיוק אתה מטיף לעצמך?

 

"להיות מבסוט, לזכור שהכל זה אחד, שיש תכלית, שעל הכל צריך תפילה ושכולם צריכים ישועה. צריך להתפלל על כל דבר, וזה יכול להוביל לפיתרון - אם של הבעיה עצמה, או פשוט לראות אותה בדרך אחרת".

 

המוזיקה היהודית, שללא ספק אפשר להגדיר אותך כאחד מחלוציה, הפכה בשנים האחרונות לפופלרית במיוחד. אמנים חילונים רבים מוציאים אלבומים המבוססים על טקסטים מהמקורות, לעומת זאת אתה מתמקד בעיקר בכתיבה אישית

 

"כבר באלבום הראשון שלי כתבתי שירים מקוריים כי אני מאמין שכמו שהצדיקים כתבו מהמיית לבם, זה גם מה שאנחנו צריכים לעשות. לאמן חילוני אולי נוח יותר

לקחת טקסט מהמקורות, אבל אני חי את זה, השפה של התורה קרובה אליי ואני מרגיש שאני יכול להתחבר אליה. לפעמים תהלים נשמע לי כמו סלנג, אקרובטיקה של השפה. החידוש שלי מההתחלה היה הדיבור הישיר. בעבר, במוזיקה היהודית לא עלה על דעת האמנים שאפשר להתפלל בשפה של היום.

 

"אגב, זה בדיוק מה שאמר רבנו נחמן על ההתבודדות. שחוץ משלוש התפילות צריך גם לדבר עם השם בשפת אם. למעשה, השורש של השירים זה התפילות. אני חושב שהדרך הזו עזרה להרבה אנשים להבין שאין ניגוד, ששיר הוא תפילה. באנו לעולם - וזו העבודה שלנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים