תושב הדרום איבד את דירתו - אך ניצח את הבנק
תושב קרית גת שמכר דירתו בשל קשיים בתשלום המשכנתא, תבע את בנק טפחות למשכנתאות שהזדרז לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. השופטת: הבנק נהג ברשלנות ובחוסר תום לב
תושב קרית גת שנאלץ למכור את דירתו בשל קשיים לעמוד בנטל המשכנתא, תבע את בנק טפחות למשכנתאות שפתח בהליכי הוצאה לפועל נגדו - וניצח. בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בקרית גת קבעה סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ, כי "בנק טפחות למשכנתאות הפר את חובותיו על פי דין, ונהג ברשלנות ובחוסר תום לב ובגין כך נגרמו לתובע נזקים".
הבנק חויב לשלם לתובע את רוב ההוצאות שנגרמו לו בגין התנהלות הבנק מולו, בסכום של 32,696 שקלים. סכום הפיצוי כלל נזקים שנגרמו לו בגין עוגמת נפש, ריבית, הוצאות שכר טרחת עורכי דין ואגרות הוצאה לפועל.
בשנת 1999 נטל התובע ביחד עם רעייתו הלוואה מובטחת מהבנק לצורך רכישת דירה. בני הזוג נקלעו לקשיים כלכליים, החלו לפגר בתשלומי המשכנתא ולכן החליטו למכור את הדירה.
באפריל 2001 חתמו בני הזוג על הסכם למכירת הדירה. לטענת התובע, החל במקביל הבנק בהליך מימוש המשכנתא על אף שיתרת הפיגורים הייתה של 3 חודשים בלבד. לדבריו, בפעולות אלה גרם לו הבנק נזקים כספיים הכרוכים בהליכים שננקטו נגדו ונגד רעייתו.
לטענת התובע, ההליכים החלו 3 ימים לאחר שהדירה כבר נמכרה, מבלי שנשלחה שום התראה בטרם פתיחת הליך כינוס. התובע טען, כי אופן מסירת ההתראה לא היה תקין, וכי מכתב ההתראה נשלח 8 ימים לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל.
לאחר שהתברר לזוג כי תיק הכינוס נפתח, הם באו בדברים עם בא כוח הבנק אולם לטענתם לא ניתנה להם שהות מספקת להסדיר את החוב.
עוד טען התובע כי הכונס היה בעצם בעלה של עובדת בבנק, ולפיכך התקיים ניגוד עניינים במסגרתו העדיף הבנק את רווחת הכונס מטעמו על פני רווחת התובע. בשל התנהלות הבנק, נאלץ התובע להחזיר על חשבון ההלוואה סכומים גבוהים בהבה לעומת הסכומים שהיה חייב בפועל.
"הבנק הזדרז לנקוט בהליך קיצוני"
הבנק טען באמצעות בא כוחו כי הליך הכינוס היה תקין, וכי פעולות הכונס נעשו בתום לב, כיון שלא קיבל הודעה מהתובע בדבר מכירת הדירה, ועל כן החל בפעולות המימוש. עוד טען הבנק כי התובע מכר את הדירה בניגוד להסכם ההלוואה, לפיו חל איסור למכור את הדירה ללא הסכמת הבנק.
עוד נטען בתגובת הבנק, כי לאחר פתיחת הליכי ההוצאה לפועל, הצדדים הגיעו להסכמות והליכי המימוש הוקפאו, ולכן ברור היה כי התובע מושתק מלהעלות את טענותיו נגד הבנק.
השופטת לא קיבלה את טענת הבנק, וציינה כי לא נכתב שההסכמה מסיימת את הסכסוך בין הצדדים ואין ללמוד מכך כי בזאת נסתיימו טענות התובע על נזקים שנגרמו לו.
השופטת קבעה, כי אילו צירף הבנק לבקשה למימוש משכון נסח רישום של הדירה כנדרש בחוק, היה יודע שהדירה כבר נמכרה. בשל כך, טענה השופטת, אילו הבנק היה מקיים חובה זו עוד בטרם פתיחת תיק הכינוס היה בודאי נמנע מהליך זה.
בבחינת התנהגות הבנק בחוסר תום לב או רשלנות ציינה השופטת: "לא ניתן כל הסבר מדוע בזו הפעם הזדרז הבנק לנקוט בהליך קיצוני כצעד ראשון, כאשר עומק הפיגור היה שלושה חודשים בלבד, ולאחריה פתיחתו המהירה של תיק המימוש ימים ספורים אחרי משלוח ההודעה".
