סקר: האיחול המנצח לשנה החדשה – גשמי ברכה
מה אזרחי ישראל מאחלים לעצמם לשנה החדשה (מלבד השלום ושיחרור גלעד שליט)? מה אנחנו צריכים לתקן בעצמנו? מי צריך להנהיג את העם היהודי ואת מי היינו רוצים לארח לסעודת החג? ynet-יסודות עם הסקר השנתי
ראש השנה במסורת היהודית הוא יום של חשבון נפש על העבר ואיחולים לקראת העתיד, והפעם – חרטה על גל האלימות ותפילות לסיום משבר המים. סקר ynet יהדות ועמותת יסודות שנערך ערב השנה החדשה מגלה כי רוב הציבור מאחל למדינה גשמי ברכה רבים לקראת חורף תש"ע, ומצטער יותר מכל על גל האלימות שפקד אותה בשבועות האחרונים של תשס"ט. עוד בממצאים: ביום המלכת הקדוש ברוך הוא למלך העולם היינו ממליכים גם מנהיג לעם ישראל – הנשיא שמעון פרס, והאורח המועדף סביב שולחן החג – משפחה נזקקת. סקר ynet-יסודות נערך על ידי מכון פאנלס בקרב 500 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית: 4.3%±
השאלה הראשונה הייתה: "בראש השנה נוהגים לאחל ברכות לשנה החדשה. מלבד השלום המיוחל ושחרור גלעד שליט, איזו ברכה מבין הבאות היית מאחל לאזרחי המדינה יותר מכל?". 68% בחרו ב"ירידת גשמי ברכה רבים", 16% מעדיפים ירידה באבטלה, 9% מייחלים יותר למציאת תרופה לשפעת החזירים, 3% מבקשים בעיקר פיתרון הגון לבעיית העובדים הזרים, 1% אמרו: "שנת לימודים ללא שביתות", והיתר (3%) לא השיבו. פילוח להגדרות דתיות מלמד כי בכל הקבוצות מוטרדים בעיקר ממשבר המים, וגשמי הברכה עדיפים מבחינתם משמעותית על כל האיחולים האחרים.
בחלק השני נשאל כל מרואיין מה לדעתו המגזר שלו צריך לתקן לקראת השנה הבאה. אצל החילונים "ניצחה" בעיית האלימות עם 33% ואחריה הסובלנות לאחר והמעורבות החברתית (19% לכל אחת מהן), ההזדהות עם מצוקות חברתיות (13%) והקשר לשורשים ולמורשת היהודית (9%).
שאר הקבוצות ביכרו דווקא את היעדר הסובלנות לאחר כבעיה החמורה ביותר. בקרב המסורתיים השיבו כך 26%, כשאחרים מבקשים לתקן קודם את הקשר למורשת היהודית (21%), האלימות (17%), המעורבות החברתית (16%) וההזדהות עם המצוקות החברתיות (13%).
אצל הדתיים הודו 33% כי הסובלנות לאחר טעונה שיפור לפני כל השאר, אחריה בסדרי העדיפויות - המעורבות החברתית וההזדהות עם מצוקות החברה (16% לכל אחת מהן), ולבסוף האלימות והקשר לשורשים וליהדות (8% לכל אחת). גם 46% מהחרדים אמרו שהסובלנות לאחר היא הדבר הראשון שעליהם לתקן, ואחר כך את ההזדהות עם המצוקות החברתיות (17%) והמעורבות החברתית (13%), וכן את האלימות והקשר למורשת היהודית (8% לכל אחד).
לו הדבר היה תלוי בנו, את מי מהאישים הבאים היינו בוחרים להנהיג את העם היהודי? 33% בחרו בנשיא המדינה שמעון פרס, 11% בראש הממשלה בנימין נתניהו, ו-10% ברמטכ"ל גבי אשכנזי. אחריהם ברשימה: הרב הראשי לישראל שלמה עמאר (8%), חתן פרס נובל בכלכלה פרופ' ישראל אומן (6%), נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית ביניש (4%) או אדם אחר (28%).
מניתוח התוצאות עולה כי בין אלה שבחרו את אחד האישים שהוזכרו - החילונים העדיפו את הנשיא שמעון פרס כמנהיג העם היהודי (46%), המסורתיים מתלבטים בין פרס (16%) לבין ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל אשכנזי (15% לכל אחד), ואילו הדתיים והחרדים רואים ברב עמאר כאדם הראוי ביותר להנהגה (39% ו-46% בהתאמה).
ולסיום, כמה שעות לפני כניסת החג – את מי היינו רוצים לארח סביב השולחן לסעודה החגיגית? 52% בחרו במשפחה נזקקת, 22% בניצול שואה, 5% ברב חשוב ועוד 5% בכוכב טלוויזיה, ו-1% היו שמחים לסעוד דווקא עם שר בממשלה. היתר - 15% - השיבו: אף אחד מהדמויות שהוזכרו. בפילוח להגדרות דתיות נמצא כי כל המגזרים ציינו כעדיפות ראשונה את המשפחה הנזקקת כאורחת סביב שולחן החג. במקום השני: ניצול שואה (אצל החילונים, המסורתיים והדתיים) או רב חשוב (אצל החרדים).
"טיפוח סובלנות - נגד אלימות"
שושי בקר, המנהלת החינוכית של יסודות, הגיבה לסקר ואמרה: "שאלנו כל אחד איזו בעיה הוא מזהה בציבור שלו כחמורה ביותר. החילוניים מזהים את נקודת התורפה שלהם באלימות - בעיה שזכתה השנה
לכותרות רבות וזיעזעה רבים מאיתנו בהצטברות של כמה אירועים קשים. לעומת זאת הציבור הדתי והחרדי אינו רואה את הבעיה הזו בנושא המרכזי עמו הוא אמור להתמודד, למרות שחלק מגל האלימות כלל את הפגנות החרדים בירושלים וחיכוכים בין מתנחלים לשוטרים. אולי הסיבה לנתון זה היא העובדה שרוב החרדים והדתיים מתנגדים לגילויי אלימות אלה וסוברים שהם רק מזיקים למאבק".
"הבעיה הגדולה ביותר שלהם – וזהו לדעתי הנתון הבולט בסקר - היא הסובלנות", ציינה בקר, "וכחצי מהחרדים בחרו באפשרות הזו. הדבר מצביע על כך שציבורים אלה מודעים לכך שיחסם לאחר דורש שיפור". היא קראה לטפח את הסובלנות והסבלנות בחברה הישראלית באופן שוודאי יתרום לפתרון בעיית האלימות. "יש כאן קריאה למנהיגות, למערכת החינוך ולכל אחד מאיתנו לגלות אחראיות לפיתוח מידת הסובלנות של ילדינו ושלנו עצמנו", אמרה, "גם אם אתה צודק ואחרים טועים, אין לזלזל באחר וודאי שאין לנהוג כלפיו באלימות".
