"המדינה גוזלת לקשישים סיעודיים שליש מהקצבה"

המדינה גוזלת שליש מהגמלה המיועדת לטיפול בקשישים במצב סיעודי - ומעבירה אותו לחברות כוח אדם. העובדה הזאת, ועובדות מדכאות נוספות הקשורות בטיפול הסיעודי בקשישים ובחוק הסיעוד, עלו מעל לפני השטח במכתב קשה לשר הרווחה יצחק הרצוג ששלחה שושנה נבון, בתו של קשיש ניצול שואה המטפלת בו מזה שש שנים.

אל תעשקני לעת זיקנה:

• גם חברות הביטוח נטפלות לכספי הקשישים
• המטפלת הזרה חולה. מי יממן את הטיפול?
• כיצד מגינים על קשישים סיעודיים מפני קרוביהם?
  

קשישים המקבלים טיפול סיעודי מקבלים מהביטוח הלאומי, בהתאם לחוק הסיעוד, מימון ל-18 שעות עבודה של מטפלת בשבוע. בנוסף, מממנת המדינה תשע שעות נוספות לקשישים ניצולי שואה. אלא שהכסף אינו מועבר ישירות למשפחות הקשישים אלא לחברות האדם, שמשלמות למטפלות רק שני שליש ממנו - ומשלשלות את השליש הנותר לקופתן.

"כבוד השר, האם ידעת שמהכסף שלהן זכאים קשישים ניצולי שואה מהקרן לנפגעי שואה, מנוכה עמלת תיווך לחברות כח האדם?", שואלת נבון את השר, "מבדיקה שערכתי גיליתי שהעמלה מהווה שליש מהכסף שהמדינה מעבירה לקשישים. אבל מה זה שליש", היא מוסיפה בלא מעט ציניות, "הרי זהו סכום פעוט וזעום לעומת השירותים שהקשישים מקבלים". 

נבון תוהה מדוע המדינה לא מעבירה את הקצבה ישירות למשפחת הקשיש. "אם היו מעבירים לנו את הגמלה, היינו שוכרים מטפלת ליותר שעות, במקום לשלם לחברת כוח אדם", היא אומרת. ההסבר המקובל לכך הוא שהמדינה חוששת שמשפחת הקשיש תגזול את הגמלה. "כל שאר הגמלאות והקצבאות מועברות ישירות לחשבון", היא מציינת במכתבה להרצוג, "מדוע לא נטענת טענה מופרכת כזאת לגבי גימלת זיקנה, נכות או כל גמלה אחרת, אלא רק לגבי גימלת הסיעוד?

"לטיעוני האוצר אין אחיזה במציאות"

נבון תוהה מה, בעצם, תורמות חברות כוח האדם לקשישים בתמורה לכסף. "נציגי חברות כח אדם טוענים שהם מכשירים את המטפלים", היא כותבת, "האם מישהו בדק בכמה שעות הכשרה מדובר? מה איכות ההכשרה וכמה מטפלים בפועל אכן קיבלו הכשרה כל שהיא? אני ועוד אלפי משפחות שסועדות את הורים קשישים יודעים שאין לטיעון זה שום אחיזה במציאות".

"חברות כח אדם טוענות שבזכותן יש פיקוח על כך שהקשיש אכן מטופל כראוי, ולשם כך הן מעסיקות עובדות סוציאליות ועבור שירות זה גובות עוד 70 שקלים בחודש. המציאות היא שרק אחת לחודשיים שלושה מגיעה מישהי, שספק רב אם היא אכן עובדת סוציאלית מוסמכת, לבית הקשיש. נכנסת לשתי דקות, מסמנת "וי" ויוצאת. האם לזה יקרא פיקוח?"

בנוסף, שואלת נבון: "האם אתה מודע לעובדה שמקצבאות המועברות לחברות כח אדם מנוכה מע"מ משום שהן גוף עיסקי? האם אתה מכיר עוד גימלה כל שהיא שמנוכה ממנה מע"מ? האם אין זה תרגיל מתוחכם מצד האוצר שנועד להשאיר חלק מכספי הביטוח הלאומי, וחלק מהכספים של הקרן לנפגעי שואה בידי המדינה?"

"עד כמה הושפעה המדינה מאינטרסים זרים?"

"הפיילוט שלכם נמשך שלוש שנים", היא כותבת, "פירושו של דבר הוא עוד שלוש שנים שבהן יכולות חברות כח האדם להמשיך ולהשאיר בקופתן אחוז ניכר מהכספים המועברים דרכם. עיניו של מי היו עצומות לרווחה כשהרימו יד ובכך איפשרו את המשך המצב הנוכחי?

"המדינה מעודדת העסקת מטפלות זרות לא חוקיות"

נבון מעלה במכתבה נושא כאוב נוסף: העסקת העובדים הסיעודיים הזרים. "במצב החוק הקיים היום אין שום אפשרות למצוא ולהעסיק מטפל שהוא עובד/ זר/ה חוקי/ת, לתקופה שבה המטפל הקבוע יוצא לחופשת מולדת, שבד"כ נמשכת כחודש. משפחות רבות מוצאות את עצמן בסיטואציה מייאשת ומתסכלת ונאלצות לעבור על החוק, ולהעסיק עובד/ת סיעודי/ת זר/ה ללא אשרת שהייה בתוקף".

"הפירצה הזאת מהווה תמריץ לעובדים ללא אשרות שהייה בתוקף, להמשיך ולהישאר בארץ, משום שמשפחות הקשישים זקוקות נואשות לשירותים שלהם כמחליפים. אתם טוענים שאפשר וניתן למצוא עובדים ישראליים. בעולם הממשי - לא בעולם שאמור להתנהל על פי חוק מעוות - לא קיימים עובדים ישראלים היכולים, רוצים, מעונינים, ומתאימים לטפל בקשיש בביתו למשך חודש ימים. הייתי בסרט הזה, העסקתי עובדת ישראלית, אזרחית מכובדת, 40 שנה בארץ, וזה היה סיוט".

"כבוד השר, אני מאד מקווה שהארתי כמה נקודות שאולי נעלמו מעינך. משום שהמחשבה שאתה מודע לכל עוולות החוק אך אינך יכול, או רוצה, או מסוגל לעשות דבר כדי לשנותו - היא הרבה יותר קשה לעיכול".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "פנייתה של הגברת נבון לא הגיעה ללשכה. עם קבלתה, נבדוק אותה כמקובל".