מחקר: הכשרה מגבירה השתתפות בשוק העבודה

רוב האנשים ששולבו בתוכניות הכשרה מקצועית חדלו לקבל גמלת הבטחת הכנסה, והשתלבו בשוק העבודה. כך עולה מדו"ח מחקר שפרסם אתמול (ד') המוסד לביטוח לאומי.

• "הפערים החברתיים - תוצאה של אפליית הערבים"
• לראשונה מאז מאי 2008: האבטלה באוגוסט ירדה
• מסע לארץ העוני: מבט מקרוב על ישראל האחרת
  

הדו"ח, אותו חיבר פרופסור אורי ינאי, מסכם שתי תוכניות שיקום, שנועדו לעודד מקבלי הבטחת הכנסה להשתתף בשוק העבודה. התוכניות פעלו במקביל בשנים 2005 עד 2007, באמצעות מרכז שיקומי בעכו של הקרן למפעלי שיקום, ומרכז השיקום שליד בית החולים לוינשטיין ברעננה. בדו"ח מפורטים מאפייני האוכלוסייה, מרכיבי התכניות ותוצאות ההתערבות בטווח הקצר ובטווח הבינוני.

מהמחקר עולה כי כ-60% מהמשתתפים בתוכניות בשני המרכזים, אשר קיבלו הבטחת הכנסה לפני שנכנסו לתוכנית, חדלו לקבל את הגמלה לאחר חצי שנה ויותר. עוד עולה כי 53% מהמשתתפים בעכו ו-68% מהמשתתפים ברעננה השתלבו בשוק העבודה לאחר סיום התוכנית.

אוכלוסיית היעד של התוכנית היא אנשים בני 20 עד 50, עם מוטיבציה לשיקום. מתוך אלפי מועמדים שהפנה שירות התעסוקה לתוכניות, נבחרו 115 מובטלים, שעברו אבחון מקצועי וקורס הכשרה מקצועית. לפי פרופ' ינאי, פרופיל ה"משתקם" הוא אישה יהודיה, רווקה, אם חד הורית בעלת 12 שנות לימוד.

המיזם השיקומי הוא תוצאה של דיונים מקצועיים ממושכים בין מרכזי השיקום, הקרן למפעלים מיוחדים, האגף להבטחת הכנסה, שירות התעסוקה ומשרד התמ"ת. הדיונים נפתחו בתחילת שנות ה-2000, לנוכח הגידול במספר מקבלי הבטחת ההכנסה.

לדברי פרופ' ינאי, "מטרת הדיונים היתה להציע תוכניות ומודלים מעשיים אשר יעודדו את השתתפות האוכלוסייה החלשה בשוק העבודה. מטרת העל של היוזמה היתה לסייע לאוכלוסיה זו לצאת ממעגל העוני. היוזמה לתוכנית התבססה על ההסכמה שהיתה מקובלת על קובעי המדיניות במוסד ובממשלה שקיצוץ בגמלאות ללא פיתוח שירותים לא יביאו ליציאה ממעגל העוני".

לדבריו, "דו"ח זה מצטרף לדו"חות מחקריים נוספים מהארץ ומהעולם, אשר מעריכים מודלים ושירותי שיקום, ומתייחסים לתוכניות "מרווחה לעבודה"".