שתף קטע נבחר

זירת הקניות

למה ויתרה המדינה על 250 בארות מים בשרון?

בגירעון המים העמוק של ישראל כל טיפה חשובה - בכך מודה גם רשות המים. לכן לא ברור מדוע ויתרה על עשרות בארות באזור השרון שזוהמו בדשנים חקלאיים, והיא אינה פועלת בעצמה כדי לשקמן אלא משאירה זאת בידי יזם פרטי שמוכר את המים בחזרה למדינה. גורמים ברשות המים: בבארות בבעלות פרטית נכון וכלכלי יותר להציל כך את המים

צריך להתקלח בזריזות, אומרים לנו ברשות המים, וכדאי גם להמעיט בהשקיית הגינות כי כל טיפה חשובה. אם כך, מדוע ויתרה המדינה על 250 בארות מים באזור השרון, והשאירה את הזירה ליזם פרטי?

 

מדובר בבארות שהן חלק מאקוויפר החוף - כלומר מי תהום שנמצאים בבעלות המדינה - אך אינם מנוצלות לשתייה משום שזוהמו בחנקות שמקורם ככל הנראה בדשנים חקלאיים. הבארות, הנמצאות בבעלות מושבים וקיבוצים באזור השרון, יכולות היו להפיק כמות מים משמעותית ולתרום למשק המים הכללי של ישראל. אך במקום לטהר את המים ולנצלם, השאירה אותן המדינה ללא שימוש.

 

את המשימה לקח על עצמו היזם מכבי קרסו, שיחנוך מחר (ג') את הבאר הראשונה שטיהר במושב צור משה. בכוונת קרסו להמשיך ולטהר את כל הבארות באזור, ולמכור את המים בחזרה למדינה באמצעות מקורות.

   

מיזם טיהור הבארות יתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון ידאג קרסו לחידוש פעילות הבאר, יערוך את כל הבדיקות והדגימות הנדרשות ויקבל את האישורים להפיק מים מהבאר. בשלב השני, לאחר קבלת האישורים, הוא יתקין את ציוד השאיבה ובאמצעות שותפות עסקית עם בעלי הבאר ישאב את המים ויטהר אותם, כדי למוכרם למדינה.

 

היזם: זיהיתי צורך במענה ייחודי, מיידי ומשתלם

הבאר הראשונה שטוהרה במסגרת המיזם הייתה מזוהמת ב-95 מ"ג ניטראט לליטר. לאחר הטיהור יופקו ממנה כ-400 אלף מ"ק מי שתייה לשנה שבהם 60 מ"ג ניטראט לליטר - העומדים בתקן משרד הבריאות.

 

"מדינת ישראל סובלת מזה שנים רבות ממחסור במי שתייה, והפתרון של התפלת מי ים איטי ועולה למדינה כסף רב", אומר קרסו. "נוכח עובדה זו, זיהיתי צורך במענה ייחודי שהוא מיידי ומשתלם כלכלית: עלות הטיהור של באר אחת היא עד מיליון שקל, והתקנת מתקן הטיהור מהירה – הבאר מתחילה לפעול תוך שישה חודשים מרגע ההזמנה".

 

לדברי קרסו, המדינה מפסידה כיום עד כ-80 מיליון מ"ק מים בשנה כתוצאה מאי ניצול מי בארות מים שכאלה. אקוויפר החוף, בו נמצאות הבארות שבשרון, סובל מזיהומי מים רבים הנגרמים מדישון חקלאי, זיהומי קרקע, המלחה, זיהום תעשייתי ועוד. הפיתרון הוא חידוש פעילות בארות המים באמצעות מערכת התפלה וטיהור ואספקתם לצרכנים באיכות מי שתייה.

 

קרסו ציין כי עלות מטר קוב מי ים מותפלים היא כארבעה שקלים (כולל ההולכה), בעוד שעלות הפקת מי תהום שנפסלו לשתייה, כולל טיוב המים לאיכות מי שתייה, קטנה בחצי. בעלי הבארות יכולים להפיק מים בכוחות עצמם, בעלות זולה וגם ליהנות מהטבות ומענקים מרשות המים, שיאפשרו להם להחזיר את ההשקעה תוך מספר שנים. בנוסף, טיוב הבארות חוסך מים למשק המים הכללי של ישראל, וגם מונע התפשטות או התרחבות של הזיהום במי התהום.

 

גורמים ברשות המים: כלכלי ונכון יותר לפעול באפיק הפרטי

גורמים ברשות המים אמרו ל-ynet כי גם אם המים שבתחתית הבאר שייכים למדינה, הבאר עצמה בבעלות פרטית ואין המדינה יכולה לקבוע עבור הבעלים כיצד להשתמש בה. לדברי הגורמים, בעל הבאר יכול להחליט לסתום אותה אם ירצה. המדינה אמנם יכולה לבצע קידוח מקביל ולשאוב את המים, אך הדבר מורכב וכרוך בעלויות גבוהות מאוד, והדבר אינו משתלם כלכלית כי זול יותר להפיק מים מבאר קיימת - גם אם היא מזוהמת - מאשר לבצע קידוח נוסף.

 

יתרה מזאת: לדברי הגורמים קידוח מקביל ישאיר בשטח באר בבעלות פרטית, שעלולה לגרום להמשך זיהום של המים. הגורמים הסבירו שעדיף למדינה לשקם בארות קיימות ולא לחפור חדשות, ולכן האינטרס שלה הוא לתגמל בעלי בארות קיימים כדי שישקמו אותן ויטייבו את המים שבתוכן, ולא לקדוח ולשאוב את המים בעצמה. התיגמול בא לידי ביטוי בתמריצים שונים ובראשם ויתור על היטל הפקה של המים (התשלום שבעל באר פרטית צריך לשלם למדינה) - שהוא חיסכון משמעותי לבעלי הבאר - וכן מענקים שונים נוספים שהופכים את שיקום הבאר למשתלמת עבורו, וגם עבור המדינה.

 

אורי שור, דובר רשות המים, מסר בתגובה: רשות המים מברכת את מר קרסו ואת מושב צור משה אשר השלימו את הפרוייקט שרשות המים עוסקת בקידומו זה זמן רב. ישנה חשיבות רבה ביותר בטיפול וטיוב בארות אשר הוצאו משימוש עקב אי עמידה בתקנות, בעיקר בשל הצורך להוציא את המזהמים אשר גרמו לפסילת הקידוח ולמנוע את התפשטותם לעבר בארות נוספים.

 

"בארות המטופלות ומתוחזקות על ידי המדינה מטוייבות ומוחזרות לשימוש. כדי לקדם טיוב של בארות המטופלות ומתוחזקות על ידי גורמים פרטיים, משקיעה המדינה כספים רבים, פוטרת את בעלי הבאר מהיטלי ההפקה (ברמות שונות) ומעניקה מענקי סיוע נדיבים. כיום מטופלים כ-150 בארות, ברמה כזו או אחרת (מעבר לבארות שבתיפעול המדינה).

 

"מר קרסו מטפל במושב צור משה בשתי בארות, לאחר שקיבל מרשות המים התחייבויות לסיוע. בבאר אחת הוא קיבל פטור של 50 אחוז מהיטל ההפקה (עבור 400 קוב) לשלוש שנים; עבור הבאר הנוספת, המיועדת לשימוש ביתי, קיבל פטור מלא מהיטל ההפקה וכן מענק של 600 אלף שקל, בתוספת מע"מ. לא ידוע לנו על טיפול של מר קרסו בבארות נוספות".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קידוח מים. ארכיון
צילום: אביהו שפירא
מומלצים