4 ימים אחרי הרעש: האינדונזים חופרים בידיים

ארבעה ימים אחרי הרעש האדיר שגרם להרס ומפולות קטלניות באינדונזיה, תושבי כפרים שהתייאשו מההמתנה לכוחות סיוע, החלו היום (א') לחפור בידיהם החשופות בין ההריסות כדי לחלץ גופות מרקיבות. על-פי הערכות הרשויות, אלפי בני אדם נקברו חיים מתחת להריסות באזור האסון במערב המדינה הענייה שבמזרח הרחוק.

ההערכות הן שלפחות 644 בני אדם נקברו חיים בכפרים שבגבעות ליד עיר החוף פדאנג, במערב האי סומטרה. אם יתברר שכל אותם נעדרים אכן נהרגו, יעלה מניין ההרוגים ברעש בעוצמה 7.6 ריכטר ביום רביעי ליותר מ-1,300 בני אדם. 3,000 בני אדם עדיין ייחשבו כנעדרים באזור, והסיכויים לכך שנותרו בחיים הולכים ופוחתים עם כל רגע שעובר.

ממדי ההרס בכפרים הנידחים באזור מתבררים רק כעת. עד עתה, מאמצי הסיוע והחילוץ התרכזו בבירת האזור, העיר פדאנג בת 900 אלף התושבים, שמספר בניינים גבוהים בה קרסו. אך הרס גדול נזרע גם בגבעות פריאמאן, בהן מפולות של בוץ, סלעים ועצים שקרסו פגעו בלפחות ארבעה כפרים.

סגן הנשיא יוסוף קאלה אמר כי התקווה למצוא נעדרים בחיים קטנה. "אנו יכולים להיות בטוחים שהם מתו. לכן, כל שנותר הוא לחכות לקבורתם", אמר לעיתונאים. במרכז החירום של משרד הבריאות המקומי אמרי כי כפרים באזור "נשאבו 30 מטר אל תוך האדמה". "אפילו צריח מסגד, בגובה של יותר מ-20 מטרים, נעלם כלא היה", אמר איש המשרד, רוסטם פקאיה.

בכפר ג'ומנאק, בין 200 ל-300 אורחי חתונה שחגגו במסעדה נקברו חיים, בהם הכלה. אחיה בן ה-15, עיסא, סיפר כי הוא ואחותו בת ה-19 היו בדרכם לכפר מהחתונה כשאירע האסון. "כשהמופלת באה, המסיבה בדיוק נגמרה. שמעתי בום גדול של מפולת. רצתי החוצה וראיתי את העצים שנפלו", סיפר הנער. "פחדנו מאוד, מפולות החלו מכל הכיוונים. פשוט רצתי והמתנתי".

אחרי הרעש‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

עיסא סיפר כי ידוע לו על עשרה תושבים בלבד מכפרו ששרדו את הרעש והוא לא יודע מה עלה בגורלם של הוריו ואחיו. הכפרים הסמוכים, פולאו אייה, לובוק לאווה ולימו קוטו טימור - נהרסו כליל. ניצולים באזור אמרו כי לא קיבלו כל סיוע ממשלתי וגם צוותי חיפוש טרם הגיעו אליהם, אלא רק 20 שוטרים עם מכונת חפירה ושקיות לגופות.

"הבית הלך, הכל הלך"

המפולות ניתקו כבישי גישה והגישה לכפרים מסוימים אפשרית רק ברגל. תושבי הכפרים החלו לחפור בידיהם החשופות באיטיות ובזהירות כדי לחלץ את גופות יקיריהם מבין ההריסות. חלק מהגופות הושחתו באופן שמקשה מאוד על זיהוין. בעוד הגברים חופרים, נשות הכפרים בכו והכניסו את הגופות לשקיות, לקראת העברתן לקבורה.

"הבית שלנו הלך, הכל הלך", בכתה לילה, תושת כפר באזור אגאם, הקרוב לפדאנג. היא סיפרה כי מאות תושבים נותרו בלי מזון, בגדים ומים נקיים. היא אמרה שמסוק הפיל אתמול חבילות אטריות, "אך אנו זקוקקים מים נקיים כדי לבשל". לדבריה, אפילו מי הנהר המקומי הפכו למזוהמים מרוב אנשים שהשתמשו בהם לרחצה ולשטיפה.

בפדאנג, כוחות החילוץ כבר התייאשו מהסיכוי למצוא ניצולים מבין הריסות מלון בן 140 חדרים שנבנה עוד בימים שאינדונזיה הייתה מושבה הולנדית. כמאתיים איש היו בו כאשר קרס. צוותי החילוץ איתרו עד עתה 29 גופות, ולא מצאו ניצולים. יותר מ-83 אלף בתים, 200 מבני ציבור ו-285 בתי ספר נהרסו ועוד כ-100 אלף בתים ניזוקו. בלי אספקת חשמל רצופה, בלי דלק ועם שיבושים קשים בתקשורת, נמשך מבצע הסיוע והשיקום האדיר, בעלות של מאות מיליוני דולרים.