שינוי מדיניות: המדינה מעודדת בוררות
היועץ המשפטי לממשלה משנה את מדיניות המדינה שראתה עד-כה רק בבית המשפט כסמכות לפתרון סמכויותיה. בהנחיות חדשות שהוציא קובע מזוז כי ניתן יהיה לפנות לבוררות בסכסוכים אזרחיים עסקיים, שבהם קל יותר לקיים הליך שאינו פומבי
האם בוררות תקל על העומס בבתי המשפט? היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פרסם הבוקר (יום ב') הנחיות חדשות המאפשרות במקרים מסוימים ליישב באמצעות בוררות סכסוכים שהמדינה היא חלק מהם. זה שינוי של ממש במדיניות המערכת המשפטית, שלא הסכימה עד-כה ליישב סכסוכים אלא באמצעות בית משפט.
במסגרת ההנחיות החדשות רואה המדינה בבוררות כלי לגיטימי וראוי במקרים המתאימים. ההנחיות מגדירות את הצעדים הדרושים לשם אישור הליך הבוררות, כגון: תנאי הבוררות, הליכי ההפנייה להליך וכן ניסוח תנאי והסכם הבוררות. בהנחיות צויין גם כי ניתן יהיה לערער על החלטות הבוררות לבית משפט.
בהנחיות החדשות מתווה מזוז את הקווים לבחינת ההחלטה אם סכסוך שהמדינה מעורבת בו מתאים להליך בוררות. על-פי ההנחיות, הבוררות לא תוכל להתקיים במקרה של סכסוך שעניינו הפעלתה של סמכות שלטונית על-ידי המדינה, קיומה של שאלה משפטית עקרונית ותקדימית או כאשר הסכסוך שהכרעתו יכולה להשליך על ציבור רחב. לעומת זאת, ניתן יהיה לשקול הליך בוררות בסכסוכים אזרחיים עסקיים, שבהם קל יותר לקיים הליך שאינו פומבי.
לפני כשש שנים קבע היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, כי המדינה לא תיישב את סכסוכיה בבוררות אלא באמצעות בתי משפט.
ביסוד עמדה זו עמדו שיקולים שונים ובמרכזם חשיבות השקיפות והפומביות בעת ניהול סכסוכים הנוגעים לנכסי המדינה וכספי ציבור.
אולם, לצד שיקולים אלה קיימים שיקולים הפוכים לפיהם המדינה עצמה מעודדת מתדיינים אחרים לפעול ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, ולכן ראוי שתנהג באותו אופן. להליך הבוררות יש יתרונות גדולים נוספים: הוא מייעל את הדיון, מעניק שליטה בזהות הבורר ומגדיל את היצירתיות במתו פתרון לצרכי הצדדים המתדיינים.
לפנייה לכתב/ת 
