בניגוד לציפיות: המחירים בספטמבר ירדו ב-0.3%
לאחר שישה חודשים של עליות מחירים ניכרות, ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.3%. עיקר הירידה נרשמה בסעיף ההלבשה וההנעלה (5%) ובסעיף הירקות והפירות (4.1%)
סוף לרצף העליות במחירים. המחירים בספטמבר ירדו ב-0.3%, לאחר 6 חודשים של עליות מחירים ניכרות. כך פירסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התחזיות לעליית מדד המחירים לצרכן נעו בין עלייה של 0% לעלייה של 0.3%. גם המדדים הקרובים צפויים להיות נמוכים. מתחילת השנה עלה מדד המחירים ב-3.4% ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-2.8%.
המדד לחודש ספטמבר הושפע בעיקר מירידה עונתית של 5% במחירי ההלבשה וההנעלה ושל 4.1% במחירי הירקות והפירות. בתחום הדיור, עם זאת, נרשמה עליית מחירים. עלייה של 0.7% נרשמה בסעיף הדיור ושל 0.6% בסעיף אחזקת הדירה. בחודש שעברנחלש הדולר ב-1.4%, ומחיר הדלק התייקר ב-0.5%. בעוד היחלשות הדולר תומכת בירידת המדד, התייקרות הדלק תומכת בעלייתו.
הן מדד ספטמבר והן ההערכות למדדים נמוכים בחודשים הקרובים עשויים למנוע העלאת ריבית בסוף החודש. זאת, על אף שבהחלטת הריבית האחרונה תמכו רוב חברי הנהלת הבנק בהעלאה נוספת של הריבית.
נזכיר, כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לא שעה להמלצת ההנהלה והותיר את ריבית אוקטובר על כנה בשיעור של 0.75%. ייתכן שפישר ימתין להעלאות ריבית של בנקים מרכזיים נוספים בעולם טרם ימשיך להעלות את הריבית במטרה להתמודד עם האינפלציה.
הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות אי.בי.אי, איילת ניר, מצננת מעט את ההתלהבות מהמדד השלילי: "מדובר בהתמתנות עונתית בעליית המחירים. בחודשים ספטמבר-פברואר, באופן עונתי, האינפלציה שוככת ואף מתרחשת ירידת מחירים. כך לדוגמא, אנו מעריכים שגם באוקטובר-דצמבר, במצטבר, לא תהיה עליית מחירים".
ניר מסבירה מדוע תקופת החגים לא גרמה לנסיקה במדד: "מדובר בתקופה של מבצעים בהלבשה והנעלה, בקוסמטיקה, בהבראה ובנופש". עוד היא מציינת שבעוד שבספטמבר מחירי הנופש היו יקרים רק במהלך החג וחול המועד, בחודש המקביל, אוגוסט, המחירים היו גבוהים במשך כל החודש החותם את חופשת הקיץ.
ומה יהיה עם הריבית?
הציפיות הנגזרות משוק ההון הן כי המחירים יעלו ב-12 החודשים הקרובים ב-2.2%. עם זאת, הציפיות לשנה שלאחר מכן הן לאינפלציה של 3.2% - החורגת מטווח היעד של בנק ישראל. אמצעי התשלום (מזומנים וכסף בחשבון העו"ש) שבידי הציבור הגיעו באוגוסט ליותר מ-110 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של יותר מ-63% לעומת אוגוסט שעבר, הנובעת בעיקר מסביבת הריבית הנמוכה - המציעה תגמול נמוך על פקדונות ותוכניות חסכון ומעודדת צריכה.
ככל שבידי הציבור יותר כסף נזיל, כך גוברים הביקושים, גדלה הצריכה, ועולים המחירים - וכך נשחק ערך הכסף. העלאת ריבית בישראל מצמצמת ביקושים ואת האינפלציה. אך ללא העלאת ריבית מקבילה בדולר ובאירו, היא מגדילה את כוחו של השקל מול אותם מטבעות ופוגעת בייצואנים שיקבלו פחות שקלים על הכנסותיהם הדולריות. פגיעה כזו עשויה להביא גם להעלאת מחירים של מוצרים מיובאים ולנטרל את השפעתה של העלאת הריבית על האינפלציה.
כמו כן, סביבת ריבית נמוכה מסייעת למשק להתמודד עם השלכות המשבר ומעודדת את הפעילות הכלכלית המאיצה את התאוששותו.
"האבטלה הגבוהה וחוסר הודאות לגבי הפעילות הכלכלית מרסנת את האינפלציה והיא צפוייה להמשיך להיות סביב יעד המחירים (1% - 3%)", כך אמר אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ונשיא פרוטרום בתגובה לפרסום המדד. "לפיכך, תשומת הלב המשקית צריכה להיות לחיזוק התחרותיות של הייצוא והכלכלה הישראלית, תוך דאגה עמוקה משער החליפין".
בכך, קרא יהודאי לנגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית. גם עו"ד יהודה טלמון, נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים הקטנים בישראל), קרא לשמירה על ריבית נמוכה. "השארת הריבית הנמוכה על כנה הינה כורח המציאות למי שחפץ בהמשך היציבות ובהיחלצותו של המגזר העסקי מן המשבר", אמר טלמון. "עם זאת, אל לנו לנוח על זרי הדפנה נוכח המדד הנמוך, ויש להמשיך ביוזמות ממשלתיות להוזלת האשראי והגברת זמינותו, כמו גם חיזוקו ומיגונו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים החשופים יותר מהאחרים לתנודות השוק".
