שתף קטע נבחר

הכירו את הבעלים החדש של בזק

יבוא פקסים, כניסה לשוק הסלולר והפריצה לשוקי האינטרנט והטלפוניה - כך בנה שאול אלוביץ' את דרכו להקמת אימפריית יורוקום. מקורב: "הוא הבין שאין גבול לצמיחת שוק התקשורת"

צפוף היה בביתן מספר 1 בגני התערוכה בבוקר של 14 בספטמבר האחרון: כנס השקת רשת ה־NGN החדשה של בזק משך למקום את כל בכירי עולם התקשורת והמדיה. בין האנשים שהסתובבו באולם היה גם שאול אלוביץ', הבעלים של קבוצת יורוקום.

 

זה היה זמן קצר אחרי שאלוביץ' הפסיד לאילן בן דב במכרז לרכישת פרטנר, אלא שאלוביץ' שם מאחוריו את ההפסד ההוא, וכבר הסתכל על היעד הבא שלו: רכישת בזק. מבחינתו, הוא הגיע באותו בוקר כדי להריח מקרוב את הסחורה. חיבוקים חמים עם יו"ר בזק, שלמה רודב, ועם חיים סבן, מבעלי השליטה, נקלטו היטב במצלמות.

 

כמה שבועות אחרי, ואפילו במקביל, ישב אלוביץ' עם אותו סבן ועם שותפיו לגרעין השליטה בבזק, קרן אייפקס ומורי ארקין, עד שבסוף השבוע הגיעו לסיכום לפיו אלוביץ' ירכוש את חלקם בחברה (30.7%) תמורת כ־7 מיליארד שקל.

 

בשוק מספרים שבליל חמישי ישבו הצדדים עד אמצע הלילה וגיבשו את המתווה לעסקה (שנכון לסוף השבוע טרם נסגרה סופית), אלא שאלוביץ' הרגיש שהחתימה על העיסקה קרובה כבר באותו בוקר בגני התערוכה: מהלך רכישת בזק החל ביום שבו הבין שאת אימפריית התקשורת, שעליה הוא מפנטז, הוא לא יקים באמצעות פרטנר.

 

מתרחק מאור הזרקורים

יעיד על כך הסיפור הבא: אלוביץ' ידוע כאיש עסקים שמתרחק מהתקשורת ומאור הזרקורים, לא מתראיין, לא מגיב לפרסומים ולא מסתמס עם עיתונאים. למרות זאת, במהלך הכנס ניגש אליו אדם מוכר בענף התקשורת, ולחץ את ידו. "שלום, מר אלוביץ', אשמח שנשב לפגישת היכרות על כוס קפה", אמר. אלוביץ' התחמק: "כרגע לא, אבל אולי כשכל הסיפור ייגמר". הרמז הזה הלך והפך בסוף השבוע לעובדה.

 

זה, כמובן, לא ישנה את הפרופיל הנמוך של אלוביץ'. "הוא טיפוס שונה מהאנשים שעמדו מאחורי עסקות ענק אחרות שהיו בתקופה האחרונה", אומרים גורמים המקורבים לאלוביץ'. "הוא פשוט לא אוהב את החשיפה".

 

ההתרחקות הזו מאור הזרקורים לא פגעה בתיאבון של אלוביץ' ובהישגיות שלו. "הוא הבין שישראל היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, כי כאן אתה יכול במינוף של אחד לחמש לרכוש כל חברה שאתה רוצה", אומר מקורב אחר. "הוא גם אומר שאין גבול להיקפי הצמיחה של שוק התקשורת בישראל".

 

"הוא תמיד יהיה עם יותר מאופציה אחת"

ממשרדיו הצנועים ברחוב דב פרידמן ברמת גן, אלוביץ' בנה בשקט, בהתמדה ובחריצות את קבוצת יורוקום, החולשת כיום על כל הסגמנטים בענף התקשורת: פרות המזומנים של העסק הן יורוקום־נוקיה, המייבאת לארץ את מוצרי נוקיה, ויורוקום דיגיטל, יבואנית מוצרי פנסוניק. 012 סמייל, שאלוביץ' מיזג מקווי זהב ומאינטרנט זהב, מספקת שירותי אינטרנט, שיחות בינלאומיות וטלפוניה פנים־ארצית. 012 מדיה מפעילה אתרי אינטרנט כמו אתר המסחר המקוונים 1000P ואתר Start.

 

 

בנוסף, אלוביץ' מחזיק ב־32% ממניות חברת הלוויין yes, ולאחרונה מכר לפטריק דרהי גם מניות ב־HOT. הוא מחזיק בחברות התקשורת הלווויינית חלל תקשורת, גילת סאטקום וסאטלינק, ושותף בתחנות הרדיו האזורי רדיוס ורדיו השפלה.

 

משקיע גם בנדל"ן ופיננסים

אלוביץ' פועל בענפים נוספים: הוא גם משקיע בנדל"ן, באמצעות יורוקום נדל"ן ו־EGRE, ובתחילת החודש, למשל, השקיע 40 מיליון דולר ברכישת מאות דירות וחנויות באטלנטה. הוא גם עוסק בפיננסים דרך יורוקום קפיטל פיננסים, ובאמצעות סהר אינווסטמנט העוסקת באיתור השקעות.

 

אבל בשוק יודעים שהאהבה הראשונה של אלוביץ' היא ענף התקשורת, שבו הוא פועל כבר שנים במטרה להקים קבוצה גדולה. "זה קצת אירוני, שכל השנים הוא ניסה להקים קבוצה שתתחרה בבזק, ועכשיו הוא קונה אותה", אומרים מקורבים לאלוביץ'. "כנראה שיורוקום הבינה שהיא טובה יותר בלקנות חברות מאשר להקים אותן. הוא גם הבין שבשוק של היום עדיף לו להשתלט על חברה גדולה ולמזג אותה עם העסקים שלו".

 

אלוביץ' תמיד דאג שהעסקים שהוא עושה יהיו בסינרגיה. "הוא מוכר מקטעי לוויין ל־yes באמצעות חלל לוויינים, ומוכר ל־yes ממירים שהוא מייבא באמצעות פנסוניק", אומר בכיר בענף. "הוא לא קונה סתם חברות, אלא ממוקד ביצירת ערך לעסקים שלו".

 

במאמץ להקמת קבוצת תקשורת, אלוביץ' גם תמיד נערך לכמה תסריטים; לכן הוא קנה לפני שנה מניות ב־HOT וגם ניגש לאחרונה למכרז לרכישת מירס. "הוא תמיד יהיה עם יותר מאופציה אחת, וכל מהלך שהוא עושה מייצר לו ערך למהלך הבא", מאבחן אחד ממקורביו. "נוקיה היתה פריצת הדרך שבנתה אותו; רכישת קווי זהב, המיזוג עם אינטרנט זהב והנפקת החברות העלו אותו לדרגת שחקן גדול מאוד; ועכשיו, באמצעות רכישת בזק הוא הופך לטייקון".

 

חנות משפחתית בתל אביב

המסלול העסקי של אלוביץ' (61), יליד פולין, מתחיל בהיכרות רומנטית: בגיל צעיר הוא התחתן עם מירה פרונאי, אשתו הראשונה (כיום הוא נשוי בשנית), שאביה אלכס היה בעל חברת ר.א.פ, שעסקה בהתקנת אינטרקומים ואנטנות טלוויזיה בבתים משותפים וביבוא טלפונים. ב־1968 הצטרף אלוביץ' לעסק של חותנו כשכיר, ויחד עם גיסו ניהל את החנות המשפחתית בתל אביב.

 

מי שהכיר אותו כבר אז, גם כספק של ר.א.פ וגם כחבר, הוא דוד בן־בסט, כיום שותף של אלוביץ' בתחנת הרדיו רדיוס ומנכ"ל התחנה. "זה כבוד גדול להיות שותף וחבר של שאול במשך 35 שנה", אומר בן־בסט ל"כלכליסט". "שאול הוא אחד האנשים המרשימים שישנם, איש ישר והגון. לא סתם כולם אוהבים אותו, כולל המתחרים שלו. הוא אדם שקט שמשרה אווירה שלווה, אף פעם לא ראיתי אותו מתלהם. אצלו העיקר בחיים זה עבודה ומשפחה, והיום המשפחה במקום הראשון. הוא נוהג באנשים בכבוד, והעובדים והשותפים שלו מעריצים אותו. אין לי ספק שהוא יעשה חיל בבזק ויזכה שם להערכה רבה".

 

ב־1986 החליט אלוביץ' לצמוח: הוא נפרד מעסקי המשפחה ונכנס כשותף בחברת יורוקום ביחד עם תדיראן. הוא התמקד בשיווק מרכזיות רב־קוויות לעסקים ובמכירת מכשירי פקס וטלפונים של פנסוניק, והצליח לדחוק את ר.א.פ הצידה ולהפוך ליבואן העיקרי של מוצרי פנסוניק לישראל.

 

ב־1993 עשה אלוביץ' את הצעד המשמעותי הבא שלו, כאשר יצר קשר עם נוקיה, נפגש עם נציגיה בארץ, והחל לייבא את מכשירי החברה. בשנים הבאות הוא יצר שיתוף פעולה עם סלקום, שהניב לו רווחים עצומים. "יורוקום נוקיה היתה מכרה זהב בשבילו. נתח השוק שלה חסר תקדים בישראל", אומר גורם בשוק. "עד היום היא יצרנית מזומנים מטורפת בעבורו".

 

שיתוף הפעולה המוצלח הזה הניב גם חברויות אישיות. "הפגישה עם אלוביץ' היתה אחת הראשונות שקיימתי כשהתמניתי למנכ"ל סלקום במרץ 1995, ומאז אנחנו בקשר", משחזר יעקב פרי, כיום יו"ר בנק מזרחי טפחות, בשיחה עם "כלכליסט". "הוא איש מיוחד מאוד: מצד אחד, הוא מאנשי העסקים ההגונים, הנמרצים והיצירתיים ביותר, ומצד שני, הוא איש עסקים צנוע מאוד, אפילו נחבא אל הכלים. הוא מבין גדול במה שהוא עושה, אדם יסודי מאוד וגם איש משפחה למופת".

 

פרי, ששמע על מהלך רכישת בזק על ידי אלוביץ' ממקום חופשתו בתאילנד, מספר שלא הופתע: "שאול אף פעם לא הסתיר את שאיפתו להרחיב את עסקי התקשורת שלו. הוא לא אמר לי מפורשות, אבל ברקע הוא תמיד הסתכל על בזק. הרכישה תעשה טוב גם לו וגם לבזק, שהיא ללא ספק חברת התקשורת הטובה ביותר: הוא מבין גדול בתחום ואוהב אותו, ובעבורו זו השקעה אסטרטגית לטווח ארוך, ולא השקעה פיננסית כמו של הבעלים הנוכחיים".

  

ב־1997 פרשה תדיראן מהשותפות של אלוביץ' ביורוקום, ובמקומה נכנס כשותף תד אריסון. משפחת אריסון נשארה ביורוקום עד שב־2005 מכרה שרי אריסון את אחזקותיה בחברה. עובדי החברה מספרים שבין אלוביץ' לאריסון האב היתה כימיה מצוינת, וכי השניים ישבו ביחד לאכול פלאפל עם העובדים והמנהלים הבכירים.

  

"עסקת פרטנר הוכרעה בזכות קשרים, לא כסף"

ב־1999 עשה אלוביץ' את הניסיון הראשון שלו ביצירת קבוצת תקשורת, והקים את אופק, שקיבלה רישיון לאספקת טלפוניה ביתית קווית. החברה הוצגה אז כתקווה הגדולה שתשבור את המונופול של בזק, אבל הפרויקט נכשל: בשל מחלוקות העדיפה סלקום שלא להיכנס למיזם, וקשיים טכנולוגיים קברו את החברה סופית.

 

ב־2001 החברה נסגרה ועובדיה פוטרו, ואלוביץ' הפסיד כ־30 מיליון דולר. "זה היה כישלון גדול", מזכיר גורם בשוק. "שאול השקיע בחברה עשרות מיליוני שקלים. עכשיו, כשהוא קונה את בזק, זו סגירת מעגל".

  

כישלון נוסף שסוחב איתו אלוביץ' מהעבר היה ההפסד של יורוקום ב־1998 להאצ'יסון על ההתמודדות על הקמת הרשת הסלולרית השלישית. באוגוסט השנה אלוביץ' כמעט סגר מעגל כשהתמודד על רכישת פרטנר מידיה של האצ'יסון, אך הפסיד לאילן בן דב בקו הגמר.

 

"זה לא הוכרע על כסף", מספק מקורב לעסקה. "שאול הציע מחיר טיפה יותר גבוה, אבל הוא הבין שלאילן יש קשרים מצוינים עם הסינים, ושמבחינתו זה חסר טעם. לכן הוא נסוג".

  

הכישלונות לא הרתיעו את אלוביץ': כבר ב־2006 הוא עשה צעד חשוב, כשרכש מאליעזר פישמן את קווי זהב תמורת 140 מיליון דולר. המתחרה הגדול שלו בעסקה ההיא היה שלמה רודב - כיום יו"ר בזק כיום, ומי שעשוי להיות שכיר תחת אלוביץ'. רודב הוא חבר קרוב של פישמן, ובשוק מספרים שהעסקה בין פישמן לרודב ולשותפו רוני גת כמעט נסגרה - אלא שאז הגיע אלוביץ' ונתן הצעה משופרת.

 

השקעה אסטרטגית

"הוא רצה לקנות את כל ה־100% של קווי זהב", משחזר פישמן בשיחה עם "כלכליסט". "הוא בא, רצה לקנות וסיכם, בערך ביום. הוא אדם מאוד זהיר, אני מכיר אותו עשרות שנים, וכשהוא בא, הוא כבר ידע למה הוא בא, והכיר את החברה לפני ולפנים. כך גם עכשיו בבזק: הוא מכיר את בזק בעל פה. הוא רצה להתפתח בתחום התקשורת, ולקנות את בזק היה החלום שלו. הוא מגיע לשם כהשקעה אסטרטגית, לא בשביל למכור. הוא אדם שמכיר את הענף מצוין, שנעים לעשות איתו עסק, סחבק. גם אני מאוד נהניתי לעשות איתו את עסקת קווי זהב".

 

 

לשאלה אם הוא ורודב עשויים לעבוד עכשיו יחד, ואם עסקת קווי זהב לא הותירה ביניהם משקעים, הוא משיב: "לא. הוא לא לקח לשלמה ולרוני את קווי זהב מאחורי הגב: הכל היה בהסכמה, ולא הייתי מוכר לו אם זה לא היה בהסכמה. שאול פשוט נתן מחיר גבוה יותר, ולכן זה לא יצר בעיות בין הצדדים. לא היו שם שום הארד פילינגס".

  

מאבק נוסף בין אלוביץ' לרודב, הפעם בתפקידו כיו"ר בזק, נסב על השליטה ב־yes, שבה הן לבזק והן לאלוביץ' אחזקות. המאבק הזה נגמר באוגוסט, כשבית המשפט קבע שבזק לא תוכל להשתלט על yes. "המאבק הזה לא היה מלוכלך, משום שכולם הבינו שהם יכולים להיפגש בעתיד בנקודה מסוימת - ועכשיו זה קרה" אומרים גורמים המכירים את אלוביץ'.

 

האם רודב יישאר בתפקידו תחת אלוביץ'? עדיין קשה לדעת. "אני לא נכנס לפינה הזו כי אני לא יודע אם רודב רוצה להיות יו"ר של בזק", אומר פישמן. "גם ככה אני חושב שהוא לא היה נשאר עוד הרבה זמן. יש לו עסק פרטי גדול, והוא רצה לנהל חברה גדולה ולהצליח בה. הוא לא עשה את זה בשביל משכורת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ישראל הדרי
שאול אלוביץ
צילום: ישראל הדרי
מומלצים