מטר מטאורים עשיר מגיע לשיאו הלילה
ב-1466, ושוב ב-1533, חלף השביט טמפל-טאטל ליד השמש והותיר אחריו צביר של חלקיקי אבק. הלילה, בין 23:00 לחצות, יחתוך מסלולו של כדור הארץ את מסלולם של גרגירי האבק הללו ונוכל ליהנות ממטר של יותר מ-300 מטאורים בשעה
הלילה (בין יום ג' ליום ד') יגיע לשיאו אחד ממטרות המטאורים העשירים ביותר בשנים האחרונות והוא מטר המטאורים הלאונידים. המטר נקרא על שם קבוצת הכוכבים ליאו (אריה), שהמטאורים נראים יוצאים מתחומה (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).
מקור המטר בחלקיקי אבק שהותיר אחריו כוכב השביט המחזורי טמפל-טאטל במעברו סביב השמש. חלקיקי האבק מקיפים את השמש במסלול קרוב לזה של מסלול השביט, ומדי שנה, כשמסלולו של כדור הארץ חותך את מסלולם, חלק מהם נלכדים על ידי כבידת כדור הארץ. מרבית המטאורים הם חלקיקי אבק שמסתם אינה עולה על גרם אחד. מהירות כניסתם לאטמוספירה היא כ- 72 ק"מ בשניה והם נשרפים כליל בגובה של כמה עשרות ק"מ.
שביט טמפל-טאטל הוא בעל מחזור של 33 שנים בקירוב ומסיבה זו יש גם מחזוריות של שיאים עשירים מאוד במטר הלאונידים. בתקופת המעבר האחרון של השביט ליד השמש, בשנים 1998 ו-1999, נרשמו שיאים חדים מאוד במטר כאשר בשנת 1998 נצפו כדור אש רבים מאוד ובשנת 1999 נצפה קצב של אלפי מטאורים בשעה למשך כמה דקות, קצב שנצפה בעיקר מישראל ומירדן.
בשנים האחרונות נחלש המטר אולם השנה הוא אמור להיות עשיר שוב סביב שני שיאים. גם העובדה שהירח מצוי במולדו תעזור לנו לצפות ביעילות במטר, אלא אם כן ענני הגשם שאמורים לעבור מעל ארצנו הצחיחה בעת מטר המטאורים יפריעו לראותו. אפשר רק לבקש שאם יהיו עננים, לפחות שיביאו עמם גם גשמי ברכה.
בשיא הראשון של המטר, צפויים להראות כמה עשרות מטאורים בשעה. אולם שיא זה יחול בשעות היום (11 בבוקר לפי שעון ישראל), כך שתועלת רבה לא תצמח משיא זה לחובבי האסטרונומיה היושבים בציון.
מאידך, תיתכן עליה חדה וקצרה בין השעות 23:00 וחצות שבה יתכנו כ-300 מטאורים בשעה. שיא זה מקורו בשברים שהותיר השביט אחריו בשני מעברים סביב השמש בשנים 1466 ו-1533. חישוב המסלולים של חלקיקי האבק סביב השמש מאפשר לחשב בדיוק גבוה את שעת המפגש בין כדור הארץ לבינם.
אבל, חשוב לציין כי בשעת חצות נקודת המוצא של המטר תהיה סמוכה לאופק המזרחי לגבי צופה בישראל ולכן שיא זה, אם יתרחש, ייראה במיטבו רק ממרכז ומזרח אסיה, שם נקודת המוצא של המטר תהיה ברום השמים בעת שעת השיא.
היות ונקודת המוצא של המטר נמוכה מעל האופק בישראל בשעת השיא, תמנע מאתנו לראות את רוב המטאורים. גם משכו של השיא צפוי להיות קצר מאוד והוא לא יימשך יותר ממספר דקות, אך עדיין יש לצפות לקצב נאה לאחר זריחת קבוצת אריה מעל האופק המזרחי משעת חצות ואילך עד שעת הדמדומים.
אגב, ממש על גבולה המערבי של קבוצת אריה מצוי כוכב הלכת מאדים, הזורח בימים אלה בשעה 11 בערב לערך מעל האופק המזרחי וזו הזדמנות טובה לצפות בו שוב. קשה לטעות בגונו הכתום-אדום. הצלמים שביננו מוזמנים לכוון את המצלמות לכיוונו של מאדים ולקוות שאחד המטאורים יחלוף על פניו או סמוך לו בעת הצילום.
היכן לצפות?
ככל מטר מטאורים, המטר ייראה היטב מכל מקום חשוך, הרחק ממקום יישוב, אין צורך במשקפות או בטלסקופים. ככל שמיקום התצפית חשוך יותר, מספר המטאורים שייראו יגדל באופן דרמטי. (כמה עצות מועילות לצפייה במטרות מטאורים תוכלו למצוא במדריך לצפייה במטרות מטאורים).
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
