האם המדינה פטורה מחוק גילוי נאות?
חוק שעבר בכנסת הקודמת, מחייב כל מי שעוסק במכירת רכב משומש למסור טופס גילוי נאות, המפרט את עברו של הרכב. אלא שלדברי יו"ר איגוד סחר הרכב באיגוד לשכות המסחר, המדינה עצמה אינה מקיימת את החוק, ובמכרזים של גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות, נמכרים כלי רכב ללא גילוי נאות
האם המדינה אינה כפופה לחוקים שהיא עצמה אמורה לאכוף? יו"ר איגוד סחר הרכב באיגוד לשכות המסחר, אורי דגמי, פנה לאחרונה בתלונה לחשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, ולמנהל רשות האכיפה והגבייה ("ההוצאה לפועל"), דוד מדיוני, בתלונה על כך שהמדינה אינה ממלאה אחרי הוראות חוק מכירת רכב משומש, במכרזים שהיא מפרסמת למכירת כלי רכב שהיו בבעלותה. לטענתו, גם גופים ציבוריים אחרים המפרסמים מיכרזים כאלה אינם עומדים בהוראות החוק, שנכנס לתוקף בתחילת השנה.
על-פי החוק, אותו יזמו חברי הכנסת גלעד ארדן ואמנון כהן, כל מי שעוסק בסחר ברכב מחויב למסור בעת מכירת רכב משומש טופס גילוי נאות, ובו מידע מלא על עברו של הרכב. אלא שבמכרזים של גופים ציבוריים - ובהם מכרזים של ההוצאה לפועל, מינהל הרכב הממשלתי וחברת החשמל - מוצעים כלי רכב למכירה ללא אותו גילוי נאות על מצבו ועברו של הרכב.
יתרה מכך, במכרזים אלה לא יכולים הקונים הפוטנציאליים לקחת את הרכב לבדיקה, ואף אינם יכולים לפתוח את הרכב או להתניעו. כלי הרכב נמכרים כמו שהם - לעתים אפילו ללא מידע על הקילומטראז' שעברו - דבר המנוגד לחוק הסחר ברכב משומש. בפנייתו לחשב הכללי באוצר ומנהל ההוצאה לפועל, מבקש דגמי כי יורו לגופים הנמצאים תחת אחריותם לתקן את המצב לאלתר, ולהנחות את כל הגורמים המפרסמים מכרזים למכירת רכב משומש, לפעול בהתאם לחוק הגילוי הנאות.
דרישה: גילוי נאות על מצב כלי הרכב שמוכרת המדינה
צילום: יחידת אתגר, משטרת ישראל
