למה אנחנו שונאים? חוקרים מחפשים תשובה

מדוע הנאצים שנאו יהודים? למה בני ההוטו רצו לרצוח את שבט הטוטסי? שנאה היא רגש ידוע ומוכר, אבל יש חוקרים שסבורים שהשאלה הבסיסית ביותר - מה גורם לאדם לשנוא אדם אחר? - טרם זכתה לתשובה מספקת.

פרופ' ג'ים מוהר מאוניברסיטת גונזגה בארצות הברית מפתח בימים אלה תחום מחקר חדש המכונה "לימודי שנאה". מטרתו היא להסביר את התופעה שרודפת את האנושות מאז ומעולם. "מה מניע את השנאה?" שואל מוהר, העומד בראש המכון "פעולה נגד שנאה" באוניברסיטה. "איך אפשר למנוע את זה?"

אוניברסיטת גונזגה ייסדה את מכון חקר השנאה לפני עשרות שנים, אחרי שסטודנטים שחורים קיבלו מכתבי איומים על רקע גזעי. במרוצת השנים החל המכון לפרסם את כתב העת ללימודי שנאה ואירח כנסים רבים בנושא. השנה אף נפתח הקורס הראשון המוקדש באופן בלעדי לתופעה ולהשלכותיה. 

הפגנת ניאו-נאצים בסלובקיה, פברואר 2009 (צילום ארכיון: AFP)

קן שטרן, מהוועדה היהודית-אמריקנית בניו יורק, סיפר כי הארגון לוקח חלק פעיל בעבודתו של פרופ' מוהר בתקווה שאוניברסיטאות נוספות ירימו את הכפפה. "אנחנו רוצים לגשת לנושא השנאה בצורה נבונה יותר".

אחרי שנאבק באנטישמיות במשך יותר מ-20 שנה, סבור שטרן שיש צורך עמוק במיסוד תחום המחקר החדש באקדמיה. לדבריו, הצורך היה ברור לו כשניסה לפעול נגד תנועות ניאו-נאציות, מאחר שאיש לא ידע מה הדרך הטובה ביותר לעשות כן. "אין בנמצא תיאוריה שניתנת לבדיקה", אמר, "אין אפילו הגדרה טובה למושג השנאה עצמו".

גדולי הוגי דעות הציעו לאורך ההיסטוריה שלל הגדרות לשנאה. הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט אמר ששנאה היא דחף לסגת מדבר-מה שנתפס כרע. אלפיים שנה קודם לכן טען הפילוסוף היווני אריסטו ששנאה היא תשוקה בלתי נשלטת להשמיד אובייקט חיצוני לאדם. הסוגיה העסיקה גם את תחום המחקר המודרני של הפסיכולוגיה. זיגמונד פרויד אמר ששנאה היא מצב שבו האגו מעוניין להשמיד את המקור לאומללות שלו.

כולם מרגישים שנאה

גונזגה, אוניברסיטה קתולית, מציעה כיום קורס בנושא שנאה שבו מלמדים חמישה מרצים מתחומי מחקר שונים לגמרי. הסטודנטית קיילה דה לוס רייס, שנכחה בשיעורים, סיפרה כי הלימודים החרידו אותה ובאותה נשימה העניקו לה תקווה. "שנאה היא חלק ממנעד הרגשות האנושי. כולם מרגישים את זה בשלב זה או אחר - אבל חייבים ללמוד לשלוט בזה", אמרה.

פרופ' מוהר ועמיתיו מקווים לייסד תחום ידע חדש שיערב בין מגוון דיסציפלינות - היסטוריה, פסיכולוגיה, תיאולוגיה, אנתרופולוגיה ומדע המדינה - תוך התמקדות בשנאה. לדבריו, מדובר במאמץ דומה לזה שהביא לייסוד חוגים למגדר ולחקר התרבות האפרו-אמריקנית.

ניסיונות אקדמיים מסוג זה לעתים מעוררים מחלוקת קשה באקדמיה. "דברים כאלה נוטים להיות חד-ממדיים ומניחים שהאשם העיקרי הוא הגבר הלבן", אומר גלן ריקטס מאגודת המלומדים הלאומית בארה"ב.

ייתכן שיש משהו בדבריו של ריקטס. הסטודנטית דה לוס רייס אמרה כי אחד הנושאים המעניינים יותר בקורס השנאה עסק בשנאת הלבנים. רוב המאמרים בכתב העת ללימודי שנאה עוסקים בדיכוי של הומוסקסואלים, ניסויים שערכו הנאצים ביהודים ובמאבק האמריקני בתנועות הניאו-נאציות.

אפשר לשנות, צריך תקווה

אולם במכון "פעולה נגד שנאה" של גונזגה מסרבים לקבל את הטענות. עוזרת המחקר הת'ר וידר אמרה שלייסוד תחום הלימוד יש חשיבות מכרעת. "השנאה משגשגת בדיוק במקומות שבו אין חינוך ראוי".

שטרן, מצדו, חושב שקל מדי לומר ששנאה נובעת מבורות. הוא טוען שאנשים יכולים לדעת רבות על משהו ועדיין לשנוא אותו. לשיטתו, הבעיה מתעוררת

כשאדם או קבוצת אנשים יוצרים חיץ בין כלל האנושות לבין אדם אחר או קבוצה אחרת. "הם חושבים עליהם בתור ה'אחר'. הם שוללים מהם אנושיותם כדי להצדיק אלימות נגדם".

פרופ' מוהר אומר שאין תשובה פשוטה לשאלת השנאה. "זה יכול לנבוע מחמדנות, פחד או חיזוק קשרים שבטיים מול גורם חיצוני. אנשים שרוצים להשתייך לקבוצה ישנאו אחרים כדי להשתלב". מכיוון שאין תשובה חד-משמעית, אומר מוהר, חייבים למסד את לימודי השנאה כדי לדעת איך להיאבק בתופעה. "אנחנו יכולים לשנות, רק צריך תקווה".