"הטרדתי אותה? אבל היא התחילה איתי"

בחופש הגדול הוזעקתי לבית הספר לישיבה דחופה. בישיבה השתתפו נציגי הפיקוח, ההנהלה, השירות הפסיכולוגי, שירותי הרווחה, היועצת הבכירה, פקידת הסעד והמחנכת. הסיבה: חשד לפגיעה מינית.

לדברי האב הנסער, הבת שלו במצב נורא. במשך כל השישי-שבת היא בכתה והם לא ידעו למי לפנות. "ניסינו לדובב אותה ולבסוף התברר לנו שהנער הזה ממש התעלל בה".

במסיבה לפני כולם

שירלי (כל השמות בדויים) הכירה את שרון על שפת הים. היא בגיל 13 וחצי ומפותחת פיזית לגילה. הוא בן 16. הוא סיפר לה שיש לו אופנוע וזה כבש אותה מיד. ביום שישי הוא הגיע לאסוף אותה לבילוי. היא לא סיפרה עליו להורים ואמרה להם שהיא יוצאת לבילוי בישוב בו הם גרים.

בהמשך הערב הם עוברים אצל החבר שלו, שותים קצת ואח"כ היא מוצאת את עצמה במסיבה תל אביבית. כשהוא מטושטש משתייה הוא מזמין אותה לרקוד ואז הכל קורה. אחרי שהיא מתאוששת קצת מהבושה הגדולה - היא רצה לשירותים. היא מטלפנת לאחיה הגדול, שמגיע לאסוף אותה מהמדרכה שמחוץ למסיבה. היא לא מספרת לו דבר. כשהיא מגיעה לביתה - היא נשברת ומספרת לחברה טובה שלה את מה שקרה. החברה מעודדת אותה לשתף את הוריה.

"איפה טעינו?" 

ההורים הרגישו חוסר אונים ורגשי אשמה כבדים. לדבריהם - "זה היה הסיוט הכי גדול שלנו. לא אחת היה דיבור בינינו על החשש שזה יקרה לבת שלנו. השתדלנו תמיד להיות עם יד על הדופק. לשאול שאלות, להתריע מפני הסכנה הזו. האירוע תפס אותנו במפתיע ואנחנו ממש מבוהלים. מה עלינו לעשות עכשיו? איפה טעינו?"

לאחר ששוחחנו עם תלמידים נוספים מהשכבה של שרון, הבנו שמקרה זה איננו ראשון וכי שרון מתייחס לנערות שהוא מזמין לדייט בצורה משפילה ודומה למקרה של שירלי. חשוב להוסיף ששרון היה מנהיג חברתי ובעל עמדה חזקה בשכבה. שרון הפגין הרבה ביטחון וזלזל בניסיון של ההנהלה להבהיר לו שחצה קווים אדומים. הוא הרגיש שהוא מקבל גיבוי מהמשפחה והתנהגותו נתפסת בסביבה הקרובה לו כנורמטיבית.

פסיכולוגים טוענים כיום כי ההתפתחות המינית של הילד מתעצבת על ידי נורמות תרבותיות ומסרים חברתיים, וכן על ידי ניסיון החיים שלו. הדחף המיני הוא מולד, אך ביטויי המיניות נלמדים. לכן התנהגות מינית חריגה - היא תוצר של הסביבה. "כאשר התנהגות מינית תוקפנית ובלתי נאותה לגילו של הילד משולבת בחיזוק חיובי מהסביבה, הילד עשוי ללמוד להתייחס להתנהגות זו כנאותה, נורמלית וראויה" (Burrton, 1997). לכן, הרבה פעמים, הנער הפוגע חושב שהתנהגותו מקובלת ולא מזיקה.

"הבן שלנו לא הטריד" 

הורי הנער הפוגע הכחישו מכל וכל את הטענות שבנם פגע מינית בנערה. ההורים טענו שבנם הוא קרבן לעלילה מצד הנערה. "הוא בסך הכול חיזר אחריה והיא הוציאה דברים מפרופורציה. היא ילדה פרובוקטיבית והבן שלנו אמר לנו שהיא זו שהתחילה איתו".

ניתן לומר שדווקא היום, בתקופה של מתירנות מינית, מתקשה החברה לגבש לעצמה דעה מקובלת באשר להתנהגות מינית נורמטיבית של מתבגרים. לכן מבוגרים רבים (ולעיתים גם מתבגרים), נוטים לראות רק התנהגויות מיניות אכזריות מאוד כסוטות באמת וכדורשות התערבות רצינית.

ד"ר טליה אתגר במאמרה (בחינת היבט ההתמכרות בעבריינות מין בקרב מתבגרים), טוענת ש"התנסות מינית בגיל ההתבגרות נתפסת כחלק נורמאלי של ההתפתחות והפגנת 'כישורים מיניים' נתפסת בחלק גדול משכבות הציבור כ'פולחן גברי' מקובל. לכאן מתקשר גם המיתוס לגבי עבריינות מין של מתבגרים, המתרץ כל פגיעה מינית כחלק מגיל ההתבגרות, כאילו מדובר רק בהתנסות או 'במשחקי מין'. אולם, יש להבחין בין סקרנות נורמלית וטבעית, מעין התנסות, לבין התנהגות מינית החורגת מגבולות הנורמה".

העבודה הטיפולית

הוריה של שירלי פנו למשטרה והתלוננו על הנער. הטיפול בתיק זה הועבר לפקידת סעד לחוק נוער. התערבות השירות הפסיכולוגי באירוע זה התמקדה בשני רבדים: שיחות טיפוליות עם הנערה הנפגעת והוריה ושיחות טיפוליות עם הנער הפוגע והוריו.

יועצות בית הספר נערכו לסדנאות בכיתות בנושא פגיעות מיניות ובצורה ממוקדת - בעבודה קבוצתית עם התלמידים שהיו עדים לפגיעה.

במקביל, נערכו סדנאות עם צוות בית הספר להתמודדות עם האירוע על כל השלכותיו, לתמיכתם בתלמידים שיפנו אליהם לעזרה ולהנחייתם להתמודדות עם מקרים דומים בעתיד.

הגבולות המטושטשים שבין חיזור להטרדה מינית מאוד מבלבלים את הנוער. מתי החיזור נתפס כ'נכון' ומתי הוא הופך להיות 'מטרד' שמהווה עבירה על החוק?

חשוב שהמסר יהיה ברור וחד משמעי שכאשר מישהו אומר 'לא' הוא מתכוון/ת ברצינות לסירוב ובמקרה זה צריך לכבד את הבקשה. הגבולות צריכים לעבור אל הנוער בצורה חד-משמעית. נערים ונערות חייבים ללמוד כי אין לזלזל ולהטיל ספק בסירוב.

כאשר יש ספק – אין ספק! ישנם מקרים שהתייחסות מסוימת לבן/בת זוג נתפסת כמחמיאה ובמקרים אחרים כפוגעת. ההתייחסות הקובעת היא בהתאם לרצון בן/בת הזוג.

לנוכח המסרים המיניים המבלבלים שאנחנו מוצפים בהם כיום (דרך התקשורת והתרבות המתירנית) - המסר לנוער צריך להיות חד וברור: להתייחס בכבוד אחד לשני! הרגישות של כולנו לזכויות של כולנו, תשמור על החברה מפני התדרדרות מוסרית. וזו לא קלישאה.

סיפורם של שירלי ושרון הוביל לתקופה קשה בבית הספר. שרון הורחק לתקופה ולווה על ידי פקידת חוק נוער. למרות זאת, הוא לא הפנים את חומרת מעשיו ולהיפך, הוא התרברב בסיפור בפני חבריו וגם הוריו המשיכו לתמוך בו. בגלל ששרון היה בעמדה חברתית מובילה גם הנערים מסביב תמכו בו ואמרו: "מה הוא כבר עשה? אז הוא שתה קצת ודחף לה ידיים בזמן הריקוד? מה הסיפור?"

שירלי היתה מאוד בודדה בבית הספר והפכה למקור ללעג. שרון הצליח לרתום את כולם נגדה. לבסוף, החליטה משפחתו של שרון להעביר אותו לבית ספר אחר.    

• ד"ר רותי בן-זאב היא יועצת חינוכית.