| |
פרויקט עם זנב: אורה למען הכלבים והחתולים
ארז ארליכמן התלווה לאורה קבבג'יאן, שפתחה את הלב ואת ביתה כדי להעניק סיכוי אחרון לעשרות כלבים וחתולים, לאחר שננטשו ברחובות, סבלו מהתעללות או הוצלו מהרדמה, בתקווה למצוא להם בית אוהב
ארז ארליכמן
שבע בבוקר. הפקקים באזור גוש דן מתגבשים באיטיות ליצור מתכתי רב זרועות וגלגלים. המכונית של רועי הצלם מגששת באיטיות את דרך העפר, לאחר שירדנו מהכביש המהיר מאחד המחלפים העמוסים במרכז, כדי למצוא את מקום המפלט של אורה והכלבים. בינתיים המקום משחק עימנו מחבואים ומצליח להסוות עצמו היטב בסביבה, בין העצים הגדולים והפיח שמוטח לכל עבר מהכביש הסואן.
"הלכתם לאיבוד?", אורה שואלת בדאגה בשיחת טלפון. "נראה לי שגנבו לך את הבית. אני לא מוצא אותך", אני מבשר לה. "רגע, אני יוצאת אל הכביש, אחרת לא תגיעו לכאן עד הערב", היא אומרת ונביחות הכלבים ברקע כבר מעלות חיוך קטן ובהיר. אלפי הנהגים שחולפים מדי יום בסמוך לביתה של אורה קבבג'יאן לא מדמיינים לעצמם שמספר מטרים משולי הכביש, עשרות כלבים וחתולים זוכים למקום מוגן.
שער כבד ומרובה מנעולים נפתח לרווחה. אנחנו מתגלגלים פנימה ואורה ממהרת לסגור את השער. "בוקר טוב", מחייכת אורה מבעד לחלון הרכב. תוך שבריר שנייה, חבורת כלבים במגוון גדלים, גילאים, זנבות ואופי, מקיפה את המכונית ודורשת תשומת לב. הדלתות נפתחות בזהירות, אפים לחים ולשונות סקרניות בודקים אותנו במהירות. אי אפשר שלא ללטף את הכלבים, הבעיה הבוערת היא את מי ללטף ראשון.
צילום: רועי גזית עריכה: צח גולדברגר | | כתב: ארז ארליכמן, צילום: רועי גזית, עריכה: צח גולדברגר |
מתחם המגורים של אורה שוקק חיים. למרות שהיא עדיין מסירה מעצמה קרומי שינה, אין זמן לנוח והיא מתחילה לפרוק שקי מזון כבדים ממכולה שמוצבת בכניסה. "הגעתם בזמן, בדיוק לארוחת בוקר", היא צוחקת. "אני מתנצלת על הבלגן, הילדים השתוללו בלילה ופירקו בשטח המון כריות. זה נראה כאילו ירד כאן שלג מצמר לבן".
בשטח החקלאי הקטן, עומד לו בית ישן ורזה. אורה מתגוררת כאן כבר יותר מחמישים שנה, מאז שהיתה ילדה קטנה. את האהבה לחיות היא נושאת עימה בכל צעד, אבל רק בשנים האחרונות, לאחר שאימצה שני כלבים נטושים והאכילה חתולי רחוב, היא עברה לטיפול והצלת חיות 24 שעות ביממה. פרויקט חיים עם זנב.
תוך שנים ספורות, החצר הגדולה של אורה העשירה בעצי פרי גדולים, הפכה לתחנת מעבר ומקלט זמני לעשרות כלבים, אך גם חתולים מתקבלים בברכה. אורה בשיתוף עם פעילים למען בעלי-חיים, מוציאים כלבים מהסגרים רשותיים ועירוניים, רגע לפני שהם מורדמים למוות, מקבלים גורים פצועים או כלבים שננטשו ברחובות ועברו התעללות, בתקווה למצוא להם בתים חדשים.
למרות הקשיים הכלכליים העצומים, אורה לא מוותרת. "אני לא מיליונרית ובקושי עומדת על הרגליים בסוף כל חודש, אבל כל מה שיש לי אני משקיעה בחיות", היא מגלה. כך למשל, קוצ'ה, כלבה בהירה בת שש וחצי שנים, שמתקשה בהליכה, חייבת את חייה לאורה, לאחר שבני נוער מאחד היישובים באזור, התעללו בה וגרמו לה לפגיעה קשה בגוף.
"עד היום היא נותרה פצועה, לא רק באגן וברגליים, אלא גם בנפש", מספרת אורה ומעניקה לכלבה ליטוף אוהב. "הרופאים לא נתנו לה סיכוי, אבל נלחמתי על החיים שלה. גם אם מישהו יבקש לאמץ אותה, אני לא אסכים. כבר נקשרתי אליה".
לאחר האכלת כל הילדים השעירים, שעת הניקוי הגיעה. הכלבים ששיחקו בלילה בכריות ובשמיכות, קרעו אותן לגזרים והאדמה מכוסה בפגרי הבדים, אותם אוספת אורה ומשליכה לפח. "משעמם להם פה וצריך להעסיק אותם. זה כמו גן ילדים גדול. אני מעדיפה שהם ישחקו ויהנו. אני כבר רגילה להתרוצץ אחריהם ולנקות", היא אומרת וגורפת את הלכלוך לפח הגדול.
השטח מחולק למספר מכלאות, חלקן מרוצפות בבטון, אחרות חשופות ונטולות חיפוי מפני מזג האוויר. עננים אפורים בשמיים כבר זוממים לדברי החזאים מפגן גשום והדבר גורם לדאגה רבה לאורה.
"חורף זו תקופה קשה לכלבים ובגלל שאין לי תקציב כרגע לבנות גגות או רצפת בטון, הכלבים מוצאים מחסה בגשם בבית שלי, הם בכל מקום. בסלון, במקלחת ואפילו בחדר השינה", היא אומרת. בשבועות האחרונים, מתנדבים ואנשי מקצוע התגייסו כדי לעזור לאורה להכין את המקום לחורף, אך היא מספרת בביישנות שעדיין חסרים לה משאבים וציוד כדי להגן על הכלבים בעונה הקרה של השנה.
באחת המכלאות בה מתאוששים כלבים שסורסו לא מזמן, אורה ניגשת לכלב שחור ומבוהל. "הוא רק הגיע לפני יום יומיים ועדיין מפחד. זה לא פשוט לכלבים לחיות כאן אחד ליד השני ואני משתדלת להעניק לכל אחד יחס אישי וגם להיות האמא שעושה סדר כשהבנים שלה רבים".
כל הכלבים במתחם זוכים לבדיקה רפואית, טיפולים, חיסונים ושבבי זיהוי. אורה זוכה לסיוע מווטרינרים, עמותות ומתנדבים כדי להחזיק בכלבים ובחתולים, כדי להכשירם לאימוץ. את מאות השקלים שהיא גובה מהמאמצים, היא משקיעה ברכישת מזון וטיפולים רפואיים לשאר הכלבים במקום.
לקראת הצהריים, העננים הפכו לנחושים והחלו לשגר טיפות רבות אל האדמה. הטפטוף הפתאומי מבריח את החיות לחפש מחסה. אורה מדרבנת חלק מהכלבים להיכנס לביתה, אחרים מובלים אחר כבוד לכלובים בהם יש גג, עד יעבור הזעם הרטוב. בסופו של יום, אחרי עבודת ניקיונות מאומצת, טיפולים ואפילו קצת זמן למשחקים, אורה מוצאת כמה רגעים כדי לנוח. "ברור לי שאי אפשר יהיה להציל את כל הכלבים במדינה, אבל צריך לנסות לעזור למי שאפשר, לא?".
"פעם שאלו אותי אם הייתי רואה אדם וכלב שנדרסו בכביש, למי הייתי רצה? עניתי להם שהייתי רצה לטפל בכלב. כששאלו למה, אמרתי שכולם היו רצים לטפל באדם הפצוע ואף אחד לא היה ניגש לטפל בכלב. נוח להתעלם מהם. מדובר בחיות חסרות אונים, שתלויות בנו כדי להתקיים. נכון מתוקים שלי?", שואלת אורה בקול גדול ופורשת ידיים לרווחה, מוכנה לחיבוק גדול. "אתם הפשושים שלי!", היא צוחקת. עדת המעריצים שלה כבר מזנקת לעברה ומעניקה לה את הכוח ליום הבא.
-
לתרומות, ציוד, מזון, התנדבות ואימוץ כלבים - צרו קשר עם אורה בטלפון: 03-5333468, 054-4337905 - לאתר הכלביה של אורה
|
