נכון שאסור לקבוע את איכותו של ספר בהתאם לכריכתו, אולם עתה מדענים יהיו מסוגלים לקבוע את מצבו של הספר בהתאם לריח העולה ממנו. מאמר, שפורסם לאחרונה
בכתב-העת המדעי Analytical Chemistry, מתאר את פיתוחה של בדיקה חדשה המסוגלת לאמוד את קצב הפירוק של ספרים נושנים ומסמכים היסטוריים בעלי-ערך רב, על בסיס הניחוח העולה מהם.
בדיקת "ההרחה" הבלתי-הרסנית תוכל לסייע לספריות ולמוזיאונים לשמר וגם לקבוע את שנת הייצור של מגוון רחב של פריטים יקרים מבוססי-נייר, שחלקם מתפרקים במהירות בשל גילם הרב, מסבירים המדענים.
עוד ב"הידען": סטודנטים וחוקרים בטכניון בנו "רחפן"
המדענים מציינים במחקרם כי הניחוח המעופש של ספר נושן, המוכר כל כך לקוראים המדפדפים בין עמודיו, הינו התוצאה של מאות תרכובות המכונות "תרכובות אורגניות נדיפות" (או: volatile organic compounds, VOCs) המשתחררות לאוויר מהדפים.
"ריחו של ספר נושן מוכר לכל הלקוחות של ספריה מסורתית", מציין המאמר. "שילוב הריחות של עשב עם ניחוח חריף של חומצה ושמץ ווניל הינו חלק אופייני של הספר, בדיוק כמו תוכנו. הריח הינו התוצאה של מספר מאות של פרודות VOCs המשתחררות מדפים, ומעצמים שונים ככלל. תערובת הריח הפרטנית של התרכובות הינה התוצאה של מספר מסלולי פירוק והיא תלויה בהרכב הראשוני של החומרים, כולל סוג הנייר, הסביבה שבה הוא מצוי וסוג החיבורים שבין העמודים".
חומרים אלו טומנים בחובם רמזים למצבו של הנייר, מסבירים החוקרים. שיטות קיימות לבדיקת פריטי ארכיב וספריות כוללות לקיחת דגימות מהמסמך ואז בדיקתן באמצעות ציוד מעבדתי מתקדם. אולם, גישה זו גורמת לנזקים לפריטים עצמם.
ynet מדע: כל הכתבות על ציר הזמן
השיטה החדשה – גישה המכונה "material degradomics", מנתחת את הגזים הנפלטים מספרים וממסמכים נושנים מבלי להזיק לדפים עצמם. המדענים השתמשו בשיטה בכדי ל"הריח" 72 מסמכים היסטוריים מהמאות התשע-עשרה והעשרים. חלק מהמסמכים הכילו שרף אורן (חומר משמר) וסיבי עץ, שהינם סוגי הדפים המתפרקים במהירות הרבה ביותר בספרים נושנים. המדענים הצליחו לזהות 15 חומרים נדיפים מסוג VOCs הנראים כמועמדים טובים לשמש כסמנים למעקב אחר הפרוק של נייר וזאת לשם שיפור השימור שלהם.
