מעשי יום-יום בבתי המשפט שלנו

ליאו-פ-רד שול-האור! - מסרס השמש קטן הקומה והעגלגל את השם, וקולו הצווחני בוקע בחלל מסדרוני בית המשפט, המהבילים מנשימתם של עשרות

אנשים צפופים ודוחקים.

- חיים ז-ג-גי!...

כבני מרון עוברים הם ליתן את הדין על עבירות שעברו, על סעיף... פסקה... של חוק העותומני עם התיקון לשנת...

רבים הם העבריינים ומכל המינים. הנה פועל שמיהר לעבודתו ולא שם לב לחוקי התנועה ונסע בכיוון הפוך; הנה הנער שמתוך "ספורט" התחכם לעבור על פניו של שוטר כשהוא רוכב על אופנים בלי מספר ופנסו אינו דלוק; והנה סוחר עשיר שאולי מפני רוב טרדות הסיע את מכוניתו במהירות האסורה לפי החוק. כולם שווים כאן. אין עשיר ואין עני בדין. וכולם מתייצבים בענווה לפני כבוד השופט, שומעים מוסר מפיו ומשלמים את הקנס. אולם לאחר שעזבו את אולם בית הדין הרי הם מתגבשים שוב לשכבות ומעמדות.

בצאתו זורק "חובב הספורט" מבט ניצחון על סביביו. 400 מיל! הוא רץ להתפאר בפני חבריו:

- שלמתי 400 מיל! השופט אמר לי שאני פרחח חצוף וישלחני למאסר אם אבוא לפניו בפעם שנייה. ואני אמרתי לו...

בפינה אחרת יושבים בצוותא "פושעים" מסוג אחר: רוכלים עניים שילדיהם הרעבים דחפום לעשות מעשה; קמו ומכרו כלי בית, משכנו חפצים ישנים ובפרוטות שקיבלו קנו, מי קצת ירקות, ומי דברי מתיקה או צעצועים. ממכר זה קיוו להוציא את פרנסתם בדוחק, אלמלא, הוי, אלמלא השוטרים הללו המגיחים מכל חור ומכל פינה: "רישיון?" אין.

אתה מובא זו הפעם השביעית. מה אעשה בך? אומר כב' השופט בקפדנות.

ומה אעשה אני, אדוני השופט? יש לי בבית חמישה ילדים רעבים ואשה חולה...

- חמשה גרושים.

אך לעתים אין בידי הרוכל לשלם אף את הקנס העלוב הזה...

ואז: חמשה ימי מאסר.

- ומי יפרנס את אשתי וילדי?

לשאלה זו, הנשמעת לעתים כה קרובות בתוך כתלי בית הדין, עדיין לא ניתנה תשובה...

אילו ניתן כוח הדיבור לכתלים קרים ולבנים אלו, כמה מעשיות איומות היו מספרים על עלובי החיים: על אלו שבמצוקתם שלחו ידם ברכוש לא להם, על אלו שבייאושם שלחו ידם בחייהם.

או מעשה באהבה לוהטת שמצאה סיומה בבקבוק חומצה ובתא הנאשמים...

ומעשה בבעל שנוכח בבגידת אשתו וחבל בה...

מעשה באשה שמעגבה ניסה לסחוט ממנה כסף באיומים...

מעשה באומללים שעברו שבעת מדורי גיהנום של מחנה הסגר נאצי, ענויי מנוסה, שטולטלו על אוניית מעפילים עד שהגיעו למטרה הנכספת...

מעשה במסיבה של בקבוק יין שנסתיימה בתקיעת סכין, מעשה במשחק קלפים שסופו: עשרים איש בבית חולים ועשרה בתא הכלא... מעשה באומללים שרעל האופיום והמורפיום אכל גופם. הם נכונים היו לעשות כל מעשה תועבה למען השג את תאוותם.

מעשה ב"אהבה פרופסיונלית" במחשכי בית מלון עלוב; מעשה במחוסר עבודה שנדון להיזרק לרחוב עם ילדו החולה ואשתו ההרה כי לא מצאה ידו לשלם שכר דירה...

כהנה וכהנה יכלו הכתלים לספר, אילו ניתן להם כוח הדיבור.

- אתה נאשם בנסיעה בכיוון הפוך... מודה?

- לא.

נשמעים העדים.

שלוש מאות מיל.

- אבל אדוני השופט...

- חמש מאות מיל!

- זהו עוול!...

- 750 מיל, ואם תפצה את פיך עוד פעם, אשלח אותך לבית הסוהר!...