המאכער יסדר
כשנכנס שר העבודה, שלמה בניזרי, לתפקידו הוא הכריז כי יצמצם לאלתר את מספר העובדים הזרים. בפועל, מספרם רק גדל. המשטרה טוענת כי מתחת לאפו של השר מתנהלת תעשייה של זיוף אישורים להעסקת עובדים תמורת שוחד, או מסחר בעובדים שיובאו במרמה. גם משה סלע, חברו הטוב של בניזרי ובעל חברת כוח האדם "סלעד אינטרנשיונל", העסיק עובדים זרים ללא אשרה. משרד העבודה בתגובה: השר הקודם אחראי לגידול במספר העובדים, המשטרה אחראית לגירושם והיא לא עושה זאת
בסוף מארס השנה, כך מספר קבלן ותיק מתל-אביב, פנה אליו אדם בשם שמעון מאשקלון וביקש להיפגש איתו. הם נפגשו במסעדה בראשון-לציון. האיש היה חבוש כיפה והציג עצמו כחבר ש"ס. הוא אמר לבעל חברת כוח-האדם: "אני יודע
מחברים בלשכת התעסוקה שביקשת אישור להביא 40 עובדים זרים. אני אדאג שתקבל 80". הקבלן היה בהלם. המידע תאם את הנתונים שהופיעו בבקשה שהגיש ללשכת התעסוקה ואשר אמורה להיות מסמך חסוי.
"במה זה כרוך?" שאל הקבלן. "100 ירוק לכל ראש", ענה האיש. "ונגיד שאני מסכים?". "אני רוצה 50 אחוז מזה על החשבון לחצי שנה מראש", אמר האיש.
"בשנתיים האחרונות", אומר הקבלן, "קיבלתי תריסר פניות מאנשים שטענו כי יש להם קשרים במשרד העבודה ויכולים לספק לי עובדים זרים מעל הכמות שביקשתי באופן רשמי".
לדברי חגי הרצל, הממונה על פעולות האכיפה בנושא העובדים הזרים במשרד לביטחון פנים, התפתחה בארץ בנושא העובדים הזרים "תרבות שוחד, שקיבלה ממדים של מגיפה. עד היום קיבלנו עשרות תלונות מקבלנים, שפנו אליהם מאכערים והציעו להם לקבל אישורים, או לקדם הליכים, תמורת 1,500-500 דולר לראש. משרדנו העביר את כל התלונות בנושא לחקירת המשטרה, בתקווה שתימצא תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום".
(צילום: גיל יוחנן)
יותר היתרים, פחות פעילות
מאז כניסתו של שלמה בניזרי לתפקיד שר העבודה והרווחה במארס השנה, מספר העובדים הזרים רק עולה. זאת בניגוד להצהרותיו החוזרות ונשנות על כוונתו לצמצם את מספרם. השר לשעבר אלי ישי לא דיבר הרבה, אבל צמצם את מספר ההיתרים של העובדים החוקיים, שעמד ב-96' על 106 אלף עובדים, ל-70 אלף בשנת 2000 (מספר הלא-חוקיים באותה שנה היה 98 אלף). בתקופתו של בניזרי חזר המצב לקדמותו. כיום שוהים בארץ 106 אלף עובדים זרים ברשיון, ועוד 150 אלף לא חוקיים.
אפילו ראשי התאחדות הקבלנים - למרות הלחצים שהם מפעילים על שרי הממשלה להגדלת מצבת העובדים הזרים בגלל העדר עובדים פלסטינים - מודים כי מספר ההיתרים לעובדים זרים בענף הבנייה זינק מ-32 אלף בתקופתו של אלי ישי ל-45 אלף כעת. זאת כאשר הפעילות בענף הבנייה רק הולכת ופוחתת.
איך כל זה קרה? גם חגי הרצל רוצה לדעת. כבר יותר מחצי שנה שהוא מבקש ממשרד הפנים וממשרד העבודה לקבל את תוכנת המחשב המכילה את שמות המעסיקים שמקבלים היתרים, אבל נתקל בסירוב. "הפקידים שם כנראה לא מעוניינים שאנחנו כמשטרה נשלוט על המידע. השבוע העברתי את העניין לטיפולו של השר לביטחון פנים עוזי לנדאו", הוא אומר.
במשטרה טוענים שקיים פער בין מספר ההיתרים הרשום במחשב משרד העבודה, האחראי על הקצאת ההיתרים, לבין המספר הרשום במחשב של משרד הפנים, שנותן בפועל את האשרה. אולי זאת הסיבה לסירוב למסור את התוכנה.
דובר משרד העבודה והרווחה, יורם מלכה, אומר בתגובה: "בעקבות פניית הרצל התקיימה פגישה בין המנכ"לים של שני המשרדים ובה הוחלט שאין מניעה למסירת התוכנה".
בעזרת מידע פנימי
כך זה עובד: בכל שנה, לקראת ספטמבר, מפרסם משרד העבודה בעיתונות הודעה לציבור המעסיקים והקבלנים להגיש את בקשותיהם להבאת עובדים זרים. האישור ניתן בהתאם ליכולת הבנייה: שבעה עובדים ל-1,000 מ"ר. זמן ההמתנה: כ-10 חודשים.
כאן נכנסים לתמונה המאכערים, אנשים שמחוברים לפקידים בלשכת התעסוקה ובמשרד העבודה. בעזרת מידע פנימי הם יוצרים קשר עם הקבלנים, ותמורת כסף מציעים להם לקצר את זמן ההמתנה, או לקבל יותר עובדים מכפי שביקשו. כך אפשר לייבא עובדים נוספים, שאותם "מוכרים" בשוק העבודה. כך הופכת חברת הבנייה לחברת כוח-אדם. לא חוקית, כמובן.
דרך אחרת: המאכערים הם ראשי חברות כוח-אדם שמקבלים מידע פנים, פונים אל הקבלנים ומציעים להם זירוז הליכים, בתמורה לכך שהעובדים יועברו דרך החברה שלהם.
לפעמים הקבלנים הם שיוצרים את הקשר עם המאכער. "אתה מתקשר למאכער", מספר קבלן ירושלמי שעשה זאת בעבר, "קובע פגישה, מגיע אליו למשרד ואומר: יש לי 2,000 מ"ר ואני צריך 12 עובדים. הוא אומר: 'יש לי קשרים בצמרת, אשיג לך 30'. אני מתחייב לו בחוזה שאני מקבל 30 עובדים. תחת השם של חברת הבנייה שלי הוא נותן לי 100 איש, כשמתוכם 70 עובדים הוא לוקח לעצמו ומפזר אותם באתרי בנייה. כששאלתי אותו: 'ומה יקרה בשנה הבאה?' הוא אמר: 'אל תדאג. אתה רק תדאג להעברת הכספים'".
חגי הרצל: "למאכער יש מידע מלא מבפנים, והוא אומר לקבלן 'אני אסדר לך עוד עובדים'. בחלק מהמקרים הוועדה ממילא מאשרת. בחלק אחר הוא אולי מצליח להזיז טיפה את העניינים".
למה מאכערים מעוניינים להעביר עובדים זרים דרך חברת כוח-האדם שלהם?
הרצל: "כי הכסף הגדול של חברות כוח-האדם הוא לא מהמעסיקים בארץ, אלא מחברות כוח-האדם בחו"ל, שמשלמות בשחור. יש לי עדויות תחת אזהרה של סינים ששילמו 10,000 דולר עבור הזכות לבוא לעבוד בישראל. הרומנים משלמים 3,000-1,000 דולר, והתאילנדים והפיליפינים 2,000-3,000 דולר. שליש מזה הולך לחברה בישראל".
המשטרה מתקשה ללכוד את מפירי החוק. במקום זה, טוענים במשטרה של בניזרי יש כלים חיצוניים וגם פנימיים לעקוב מקרוב אחרי זליגת המידע. "אותם מפירי חוק נשענים הרי על מידע פנימי מהוועדות ומשירות התעסוקה", אומרים במשטרה. "לאותו עובד מדינה שמשתכר5,000 שקל בחודש, הפיתוי לקבל שוחד הוא גדול", אומר הרצל.
דובר משרד העבודה והרווחה, יורם מלכה, בחר לא להגיב על הטענה הזאת.
הרישיון נשלל, החברה מתפקדת
דוגמה מובהקת לאוזלת ידה של מערכת האכיפה היא זו של חברת "פל" מרשפון. לפני חודש נשלל רשיונה, לאחר שפעלה - כך התברר - כלשכת עבודה פרטית ותיווכה בענייני עובדים זרים בניגוד לחוק. למרות זאת, בשתי שיחות טלפון שערכנו ל"פל", התברר כי החברה ממשיכה לעבוד בנושא זה כרגיל. איריס, רכזת כוח-האדם של החברה, הסבירה כי החברה מעסיקה אלף עובדים בתחום הבנייה, וכי היא מגייסת פועלים גם מסין ומרומניה: "תלוי מה מבקש הקבלן. הכול מתנהל בצינורות המקובלים".
בעלי החברה הוא עדי ליבוביץ', אחיו של ה"אופנובנק". הוא גם חברו הטוב של טובי פרץ, בעלי סוכנות מכוניות יוקרה בתל-אביב. ייתכן שהקשר בין השניים אינו מסתכם בחברות בלבד, שכן כשהתקשרנו ל"פל" אמרה לנו איריס כי בעלי החברה הם "ליבוביץ' ופרץ", כך בדיוק.
פרץ נידון ביולי '97 לשישה חודשי עבודות שירות, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 500 אלף שקל, לאחר שהורשע בייבוא כלי-רכב על שמות יבואנים פיקטיביים במסגרת חברת "טוב גל", תוך הונאה של רשויות המס. השבוע העביר חגי הרצל לחקירת המשטרה תלונה נגד פרץ, בחשד לכאורה כי הוא פועל כמאכער. הרצל מגלה שבעלי חברה קבלנית גדולה מאזור המרכז (השם שמור במערכת) התלונן בפניו כי פרץ, שאותו הוא אינו מכיר, התקשר אליו יום אחד, אמר לו שהוא יודע כי ביקש הקצאה לעובדים זרים, והציע לו עזרה בזירוז ההליכים. בתמורה ביקש שהעובדים יעברו דרך חברה של פרץ.
פרץ אומר בתגובה: "אין לי מושג על מה אתם מדברים. אני לא מאכער. לא פניתי, ולא הפניתי, ולא זירזתי, ואני מופתע מכל התלונה".
ליבוביץ' אומר בתגובה: "אני מנהל את חברת פל. אנחנו נותנים שירותים למגוון רחב של לקוחות. אם שללו לנו את הרישיון, לא שלחו לי מכתב ולא יידעו אותי. אנחנו לא מגייסים עובדים, לא מרומניה ולא מסין, אלא מטפלים כרגע בשירותי-קרקע לעובדים זרים".
רכזת כוח-האדם שלך מסרה לנו פרטים אחרים לגמרי.
"אני לא יודע למה היא אמרה את זה".
היא גם אמרה לנו שפרץ הוא בעלי החברה יחד איתך.
"אין לי מושג למה זה".
דובר משרד העבודה והרווחה, יורם מלכה, אומר בתגובה: "משרדנו אכן ביטל את רישיונה של חברת פל, שפעלה כלשכת עבודה פרטית ותיווכה עובדים זרים. החברה פועלת עתה כחברה לשירותי קרקע. פעילות זו אינה מהווה עבירה על החוק ואינה דורשת רישוי. אנו ממשיכים לעקוב אחרי פעולת החברה. אם יתברר שהחברה פועלת כלשכת עבודה, נדאג להעמידה לדין".
דוגמא נוספת: התקנה קובעת שדי בהיתר בנייה שיש לקבלן כדי שיהיה זכאי לבקש עובדים זרים. בידינו נמצאת עדות נגד חברת בנייה גדולה מאזור השרון, שלא בונה השנה כלל, אבל למרות זאת הגישה בקשה, וגם קיבלה עשרות עובדים. "בדרך הזאת", מסביר לנו קבלן, "החברה הופכת בעצמה להיות חברת כוח-אדם. היא מוכרת את העובדים לאתרי הבנייה ומרוויחה על כל אחד שני דולר לשעה. מי שמאשר את ההקצאה בשירות התעסוקה לא בודק מה נעשה איתה אחר-כך בפועל".
החברים של בניזרי
בין המשרד לביטחון פנים למשרד העבודה מתנהל ויכוח נוקב לגבי אסטרטגיית הטיפול בשהייה הבלתי-חוקית של עובדים זרים במדינה. "לשר בניזרי יש מנדט לאכוף את החוק על המעסיקים והוא לא משתמש בו", מאשים חגי הרצל. "המחוקק נתן לו את מלוא סמכות האכיפה בנושא - החל מהגשת כתב-אישום ובקשה לחצי שנת מאסר, או קנס של 77 אלף שקל על כל עובד לא חוקי שנמצא. במקום זה הם מסתפקים בקנסות מנהליים של 5,000 שקלים לעובד, שרק שליש מהם נגבה בפועל. התוצאה: אין הרתעה. בכל שנה מוגשים רק 100 כתבי-אישום לבית-הדין לעבודה וזה כלום".
לטענת הרצל, הסיבה היא הקשר בין בעלי ההון למקבלי ההחלטות: "המעסיקים מקורבים לבעלי האינטרסים, ויש להם השפעה אדירה על בית-המחוקקים. הייתם צריכים לראות איך הם התנגדו לקבלת חוק העובדים הזרים. הסיבה שלא תוקפים את הבעיה בצורה אפקטיבית היא החשש שזה יפגע בבעלי האינטרסים. כל פוליטיקאי מתחיל זקוק לתרומות".
אם הטענה של הרצל נשמעת לכם מופשטת מדי, קחו לדוגמא את משה סלע, חברו הטוב של השר בניזרי ובעלי חברת כוח-אדם, המתמחה בגיוס עובדים זרים מבולגריה ומרומניה. הוא עוסק בתחום כבר 20 שנה, ומ-94' הוא עושה זאת באמצעות חברה בשם "סלעד אינטרנשיונל". החברה ממוקמת בדיוק מול משרדי ש"ס ברחוב יפו 241 בירושלים.
לסלע יש רקורד בעייתי בהעסקת עובדים זרים. בשנה האחרונה קיבל קנס מינהלי של 10,000 שקל בגין העסקת שני עובדים זרים בלי אשרה. ביולי השנה פורסמה תביעה שהגישו נגד סלע 13 עובדים סינים בלתי-חוקיים, אותם העסיק בתנאי מחיה גרועים ומבלי לשלם להם משכורת. סלע הגיב בזמנו: "הם התחילו לעבוד אצלי ב-2 באוגוסט וברחו ממני ב-10 בספטמבר. אני לא יודע למה. זה נכון שלא שילמתי להם. נתתי להם מפרעות. אנחנו נמצאים עכשיו בהליך של פשרה בתיק. אם מגיע להם, אני אשלם".
למרות הכול, החברה של סלע ממשיכה לעבוד כרגיל.
הקשר בין סלע לבניזרי התהדק בתקופה שבה שימש בניזרי סגן שר הבריאות. סלע, כך פורסם אז, הביא למען בניזרי עובדת זרה לא חוקית מרומניה, וגם סייע לו ברכישת דירה ובהשכרתה למשפחת בניזרי, שנהגה בה, למעשה, כבדירה שבבעלותה. כשמונה לשר הבריאות, מינה בניזרי את אשתו של סלע למנהלת לשכתו. סלע טען בזמנו כי בניזרי קנה ממנו מאז את הדירה, וכי אשתו מונתה לתפקיד בגלל כישוריה הטובים. הוא הכחיש שיש לו קשרים והשפעה במשרד העבודה ואמר: "בגלל שאני זהיר, כמעט הגעתי לסף פשיטת רגל השנה, כי אני לא רוצה להתקרב לבניזרי ולבקש ממנו דבר".
בכל זאת, זה לא מפריע לו לנסוע יחד עם בניזרי ועוזרו, איציק אבידני, לשמחות ולאירועים ברכב השרד של משרד העבודה, או במרצדס של סלע. פעם הם אפילו נתפסו כשנסעו במהירות של 140 קמ"ש.
בתגובה על ההאשמה של חגי הרצל אומר יורם מלכה: "משרד העבודה אוכף את הפעולות נגד חברות כוח-האדם בצעדים קיצוניים כגון התליית רישיונות והיתרים, ואף ביטולם. הממשלה החליטה שהמשרד יטפל בהענשת המעסיקים, והמשטרה תעסוק בגירוש הזרים. במציאות המעסיקים העדיפו לשלם קנסות והעובדים הזרים לא גורשו. השר בניזרי פנה לשר לביטחון-פנים וביקש את התערבותו. אך בפועל המשטרה מסרבת לשתף איתנו פעולה".
מלכה טוען כי לגידול במספר העובדים הזרים אחראי מישהו אחר: "הגידול המשמעותי בהיתרים לעובדים זרים היה בתקופת השר רענן כהן. השר בניזרי עצר כניסה של עובדים זרים לישראל".
לגבי חברת סלעד אומר מלכה: "באגף האכיפה לא התקבלו תלונות על חברת סלעד. אם נעשו עבירות כלשהן, הן נעשו טרם כניסתו של השר לתפקיד. אגף האכיפה בדק את החברה ב-5 באפריל 2000 במושב אחיסמך, ונמצאו שני עובדים זרים שהועסקו שלא כחוק. כנגד החברה הוטל קנס מינהלי בסך 10,000 שקל. החברה ערערה על מתן הקנס והמחלקה המשפטית דחתה את הערעור".
לגבי יתר הדברים המיוחסים לסלע אומר מלכה: "במחלקת האכיפה לא נתקבלו תלונות על כך". לגבי הקשרים בין סלע לבניזרי ולאבידני בחר מלכה שלא להגיב.
לפנייה לכתב/ת 
