בפארקים, ביערות, בין ההרים והסלעים של אזור ירושלים, פזורים לא מעט שרידים של בתי בד, גתות ומתקנים חקלאיים שעושים לדמיון רק טוב. עדויות לחקלאות, שהייתה עיקר פרנסתם של תושבי הארץ בתקופת המקרא.
אם רק תרצו, תוכלו לראות איך מחיטה עשו פה לחם, איך הצאן והבהמות סיפקו את תצרוכת החלב, הצמר והעורות, איך מעצי הזית הפיקו שמן, איך הגפן פינקה את אבותינו ביין, ענבים וצימוקים, ואיך האדמה הניבה שפע של פירות וירקות.
מערבית לירושלים, בצדו המזרחי של הר איתן, נמצאים מעיינות הסטף. מדובר בגן עדן למטיילים, עולם קסום המשלב נופי יער הררי עוצרי נשימה, מעיינות נקבה, בריכות אגירה, אתרים ארכיאולוגיים, חקלאות הררית עתיקה, בוסתנים, טרסות ותעלות. פינת חמד שקק"ל משחזרת ומטפחת מאז 1985. מי המעיינות, שבוקעים מתוך נקבה בסלע, זורמים לבריכות אגירה ומהן לתעלות, לבוסתנים ולגינות הירק שבמקום.
עם השביל הירוק תגיעו לשני המעיינות, עין ביכורה ועין סטף. עם השביל האדום תוכלו לטייל בין מטעי זיתים, מבני שומרה, חלקות מעובדות, טרסות עתיקות ושרידי הכפר הנטוש סטף, שבו שרידים בני יותר מ-4,000 שנה להתיישבות חקלאית באזור.
הבריכה בסטף. פינת חמד שמטופחת מאז 1985 (צילום: אייל בר טוב, קק"ל)
גם היום עיבוד הקרקע במקום נעשה בשיטות מסורתיות, בהשקייה במי גשמים בלבד - חקלאות בעל. קק"ל מאפשרת למעוניינים לעבד גינות ירק קטנות בשיטת החקלאות האורגנית כתחביב.
מסלול ההליכה אורך כשעה. תפגשו בדרך גתות עתיקות - מעין בורות עם משטחי דריכה לענבים ולזיתים. תחת המשטח נבנתה תעלות שהובילו את מיץ הענבים והשמן לבורות איגום. פעולת הדריכה התבצעה ברגליים יחפות.
למרות האפקט ואולי דווקא בגללו, תעשיית היין פרחה באזור מאז ומתמיד והותירה שרידים של מאות גתות. מרביתן נהרסו עם הכיבוש הערבי, בגלל האיסור המוסלמי בשתיית יין.
תוכלו להגיע לכאן מכביש מספר 1 לירושלים. רדו במחלף הראל מערבה (ימינה) והמשיכו דרומה לכיוון מבשרת ציון עד לכיכר הסטף, לכביש מספר 3965. כביש מספר 395 מוביל מצומת אשתאול לכיוון עין כרם, עד צומת סטף.
סמוך לצומת נמצא מגרש החנייה העליון ובו תחנת מידע, מזנון ושירותים. מכאן ניתן ללכת ברגל על השביל הירוק או להמשיך ברכב למגרש החנייה התיכון הסמוך למעיינות.
דרך הנוף שפרצה קק"ל לאורך רכס שלמון-שורק, בין נחל שורק לנחל רפאים, היא מן היפות בארץ. הדרך עוברת ביער עמינדב, כ-7,000 דונם של חורש טבעי ויער נטע אדם, עם כמה מעיינות שכבה, טראסות ציוריות, שרידי בוסתנים, גתות, בתי בד וכבשני סיד, לצד חניונים, מתקני משחק ופיקניק.
את המסלול רצוי להתחיל ביד קנדי, אנדרטה מרשימה על הר בגובה 823 מטר, לזכר ג'ון פיצג'רלד קנדי,
נשיא ארצות הברית, שנרצח בנובמבר 1963. קק"ל מפעילה במקום תחנת מידע למטיילים. בהמשך, הדרך יורדת לחורבת סעדים.
יד-קנדי. במקום אנדרטה לנשיא האמריקני (צילומים: ארכיון הצילומים, קק"ל)
רצוי להחנות את הרכב ולצאת לטיול קצר ומשולט בעין חינדק, שמורת האלונים ובית הבד שבמערה. ממערב לחורבה, נמצא עין סעדים, שמימיו השקו בעבר את הטרסות החקלאיות תחתיו. עצי השקד, שבימים אלה מתחילים לפרוח, הם שריד לבוסתן שפרח כאן בעבר. שביל קצר יוליך אתכם במעלה המדרון אל חניון סעדים.
השביל השחור מקיף את הר שלמון ממערב ומצפון, ועולה לנקודה הגבוהה ביותר ברכס שורק - חניון הגתות. רצוי להחנות את הרכב ולעלות לראש הגבעה ברגל, דרך שלוש גתות עתיקות ובית בד, כנראה מהתקופה הישראלית הקדומה. השביל ממשיך לתצפית מרשימה מהפסגה ויורד חזרה לחניון חוות הגתות. מכאן אפשר להמשיך לחניון עמינדב, המשופע במתקני פיקניק, ספורט ומשחק.
אם אתם באים מתל אביב, פנו ימינה (מערבה) במחלף הראל בכביש מספר 1 תל אביב-ירושלים עד לכיכר הסטף ובהמשך לכיוון בית החולים הדסה עין כרם ולפנייה למושבים אורה ועמינדב. יד-קנדי נמצא במרחק כ-500 מטר ממערב לכביש הגישה לעמינדב.
חירבת סעדים. המים במקום השקו בעבר את הטרסות החקלאיות תחתיה
יער הנשיא, לזכרו של חיים ויצמן,
הנשיא הראשון של מדינת ישראל, משתרע על פני 11 אלף דונם, בין צומת שמשון לצומת נחשון. בלב היער, בגובה כ-400 מטר, ניצב רכס צרעה. על פי המסורת, כאן נולד השופט שמשון בן מנוח, הידוע יותר בכינוי שמשון הגיבור.
את היער חוצות מצפון לדרום שתי דרכי אורך משולטות, שמתאימות להליכה, לרכיבה ולנסיעה.
"דרך הפסלים" משתרכת לאורך כ-10 קילומטר. בתקופה זו מתחילה פריחת החורף. תוכלו לפגוש כאן נרקיסים, סתווניות וכרכומים. לדרך הפסלים תוכלו להגיע מכביש מספר 44, בין סימני ק"מ 1-2, או דרך מושב תרום, בין סימני ק"מ 4-3 (לא בשבת).
צרעה. את היער חוצות דרכים שמתאימות להליכה (צילום: אבי חיון, קק"ל)
ביער חניונים ושבילי הליכה. שביל נוף רכס צרעה, לאורך כקילומטר וחצי, מסתעף מ"דרך הפסלים" דרומה, מטפס לגב הרכס ועובר בין תצפיות נוף מקסימות לעבר עמק שורק, הרי יהודה ומרחבי השפלה.
בתל צרעה מערות, קברים, בורות מים וגתות עתיקות, שריד לתעשיית היין של צרעה הקדומה. קק"ל הכשירה שלושה שבילי הליכה אל פסגת התל. למרגלותיו הוקם חניון לפיקניקים ולישיבה קבוצתית (בשולחן ענק, עד 70 איש בשולחן אחד).
פארק קנדה-אילון משתרע על פני כ-7,000 דונם, מצפון לכביש ירושלים-תל אביב, הכניסה ממחלף לטרון. באזור שכנה בעבר העיר הרומית אמאוס. פנו ימינה בכניסה לפארק לדרך המסומנת אדום. הדרך חולפת על פני שרידי גת עתיקה וממשיכה לחורבת עקד.
פארק קנדה. בעבר שכנה פה העיר אמאוס (צילום: ארכיון הצילומים, קק"ל)
ניתן לעלות לתל עקד ולהביט לעבר עמק אילון מצפון ולאזור "הכפירה", ולנסות לדמיין את התנגדות המכבים ליוונים בקרב שביטא את התחכום והתעוזה של מיעוט המכבים כנגד היוונים. במקום שרידי מצודה, מחילת מסתור ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע.
הדרך ממשיכה צפונה, לכיוון חניון עמק המעיינות. גם כאן כדאי להחנות את הרכב ולצאת למסלול קצר, כקילומטר וחצי, בין שרידי מערכת המים של העיר אמאוס. בעמק המעיינות שפע של עצי בוסתן, מתקני עיבוד חקלאיים וחלקות קבר קדומות. המסלול מסתיים במעיין התמרים ובאגם שהכשירה קק"ל במקום. סביב האגם מדשאות.
מלבד קרקעות פוריות ומעיינות, לעמק איילון מיקום אסטרטגי, מה שמשך למקום לא מעט קרבות. כאן נלחם יהושע בן נון
בכנענים וקרא: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י' 12). מגיעים לכאן עם כביש מספר 3. במחלף לטרון, מצטלב כביש מספר 3 עם כביש מספר 1. פארק קנדה-איילון משתרע מימין ומשמאל לכביש מספר 3. ממערב לכביש הכשירה קק"ל את "חניון הזיתים".
