מכה לשיחות בנושא הצלת יערות הגשם

יוזמה בינלאומית להצלת יערות הגשם העולמיים ספגה מכה קשה אמש (א') כשהנושא והנותנים בוועידה זנחו תוכנית לפעולה נחושה יותר בנושא זה משהתעורר החשש שהמדינות העשירות לא יסכימו לממן אותה.

הדיונים בקופנהגן מתמקדים בפליטות גזי חממה שמקורם בעיקר בשריפת פחם ונפט. אך גם הרס יערות הגשם - הגדיעה של העצים והשריפה שלהם - הוא תהליך שפולט לאטמוספירה כמויות עצומות של גזי חממה. למעשה מדובר בכ-20 אחוז מסך הפליטות העולמיות - שווה ערך לכל המכוניות, המשאיות, הרכבות, המטוסים והספינות גם יחד.

באזורים הטרופיים, כמו בברזיל ובאינדונזיה, הורסים את היערות בקצב מסחרר כדי לפנות מקום למטעים, שדות חקלאיים וחוות בקר רווחיים יותר. לכן מציאת פתרון להרס יערות הגשם היא מרכיב הכרחי בכל הסכם כלל-עולמי בנושא הפליטות שיתגבש בקופנהגן.

הרס יערות גשם באינדונזיה (צילום ארכיון: AP)

אמש, קריאה להפחית את הרס יערות הגשם ב-50 אחוז עד שנת 2020 נמחקה מטיוטת ההסכם. הניסוח שנותר מעורפל הרבה יותר, ומתייחס לסיוע בינלאומי בעניין זה, אך מבלי לנקוב בסכומי הכסף שיועברו למדינות אמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה למטרה זו.

מדינות אירופה רוצות להציב יעדים לטווח הקצר יותר, "והמדינות הרלוונטיות באזורים הטרופיים אומרות שהם ישמחו להציב כל מטרה לכל טווח - כל עוד היא מידתית ויש מימון מאחוריה... אך ההבטחה הזו אינה קיימת בטקסט", אמרה פדריקה ביאטה, בכירה בארגון המייצג את רוב המדינות שבשטחן יש יערות גשם.

בתחילת החודש, פעילי סביבה שיבחו את התקדמות השיחות בנושא היערות וקיוו שהדבר יסייע לקדם את ההסכם הכללי בנושא שינוי האקלים. אלא שכעת מתברר שגם השיחות בנושא היערות נקלעו לאותן מחלוקות בין מדינות עניות ועשירות שמעכבות את ההסכם הכללי בנושא הפליטות.