שתף קטע נבחר

מריו ליביו לא מאמין באלוהים, רק בפיסיקה

האסטרופיסיקאי הבכיר וסופר המדע הפופולרי מריו ליביו נמצא בביקור בארץ לרגל פרסום ספרו החדש "האם אלוהים הוא מתימטיקאי" בעברית. הקהל הישראלי ביקש לשמוע האם הסופר מאמין באלוהים. התשובה שלילית, אבל מורכבת

"אני אומר שאני לא מאמין באלוהים אבל התשובה מדי קצרה ולא נותנת את רוח הדברים". כך בחר פרופ' מריו ליביו לענות לשאלה מהקהל בסיום הרצאה שנשא ביום חמישי האחרון באוניברסיטת תל אביב, המציגה את הסוגיות שבלב ספרו החדש "האם אלוהים הוא מתמטיקאי". השאלה הייתה - כמובן - האם אתה מאמין באלוהים?

 

"מה שאני וחברי המדענים עושים זה מנסים כל הזמן לדחוף את השאלות יותר ויותר רחוק. אנחנו יכולים לומר מה קרה ביקום במשך 13.7 מיליארד השנים האחרונות, איך היקום התחיל וכל מיני דברים על האופי שלו. אנחנו מנסים כל הזמן לאשר את התיאוריות שלנו, ודוחפים את הידע יותר ויותר אחורנית".

 

"אני בתור אדם לא מאמין מסתפק בזה שאני יודע שהיקום עובד לפי אותם חוקים פיסיקאליים שגיליתי. זה לא מפריע לאדם מאמין לשאול למה החוקים הפיסיקאלים הם כמו שהם ולהחליט שדרושה סיבה, ויש המון מדענים דתיים, בהם חברים שלי – גם נוצרים וגם יהודים שעוסקים במדע אך גם מאמינים בדת".

 

"אבל יש עוד שאלה שונה לחלוטין", המשיך ליביו. "אנשים מאמינים בדרך כלל זקוקים לאלוהים, לא אלוהים כזה שיצר את העולם לפני מספר כלשהו של שנים ואחר כך עזב את העולם לנפשו. אדם שבאמת מאמין זקוק לאלוהים שנמצא עבורו בכל יום, בכל שעה ובכל שניה, ומנחה את כל ההתנהגות המוסרית שלו. למדע אין בכלל מה לומר על סוג כזה של אלוהים. זה נמצא במישור שלעולם לא מתנגש עם המישור המדעי".

 

"אני מכבד כל אחד שחושב כך על מושג האלוהות, למרות שאני לא מרגיש את זה בחיים שלי", סיכם ליביו את תשובתו. "אני מסתפק בתגליות המדעיות, ולא חושב שנדרשת יד מכוונת".

 

עוד ב"הידען": בתוך ליבו האפל של העיט

 

מריו ליביו נחשב לאחד מסופרי המדע הפופולרי המצליחים ביותר בעולם, עיסוק שהתווסף לעבודתו המדעית בשלב מאוחר יותר של חייו. כאסטרופיסיקאי, כיהן מריו ליביו - שהוא אזרח ישראלי לשעבר - כפרופסור בטכניון, לפני שמונה למדען בכיר במכון המפעיל את טלסקופ החלל "האבל". לרגל ביקורו ביקשו הנוכחים לשמוע על מצבו של הטלסקופ המיתולוגי, שעבר שיפוצים בשנה האחרונה.

  

"שלומו מצויין", אומר ליביו. "היתה לנו משימת שירות במאי, הם שמו שני מכשירים חדשים שעובדים נפלא, הם תיקנו את המצלמה והספקטרוגרף הקודמים והם עובדים נפלא מה שעושה לנו צרות זה הלוח האלקטרוני שמחבר בין המחשב למכשירים. מדי פעם מסיבות לא לגמרי ברורות יש לו איזשהו כשלון אבל אז כשהוא מתרחש, כל מה שקורה זה שמאתחלים אותו מחדש".

 

עוד ב"הידען": הניסוי הקליני של פלוריסטם בתאי הגזע מהשלייה מתקדם

 

מה בדבר התגלית שפורסמה השבוע, של מדענים ישראלים שהשתתפת במחקר שלהם, שגילו עצם קטן בחגורת קויפר ?

 

"אני שותף למאמר הזה, עשיתי בו מעט מאוד, אנשים שעבדו על זה מאוד קשה היו אילקה, אבישי גל-ים, ראם סרי וערן אופק. זו תגלית של העצם הכי קטן בחגורת קויפר – פחות מחצי קילומטר. השיטה שבה זה התגלה היא פשוט מדהימה ביותר – וכל הכבוד לאנשים שחשבו על הרעיון הזה, זה להשתמש ב-fine guidance sensor – אחד המכשירים שעוזרים לכוון את הטלסקופ, שכל פעם ננעלים על כוכבים. ישנם כל הנתונים על הכוכבים הללו. הם ביקשו את הנתונים ואמרו אם נסתכל על כל הכוכבים באיזושהי פעם אוביקט מרצועת קויפר יעבור לפני הכוכב וכשזה יעבור הוא יעשה תופעה של עקיפה. הם חיפשו בנתונים של ארבע וחצי שנים וגילו את העצם הכי קטן".

 

"אני עזרתי בהשגת הנתונים, וקראתי כמובן את המאמר אבל התרומה שלי מצומצמת. עכשיו הם יקבלו את כל הנתונים מאז שהטלסקופ קיים (1990 א.ב.), אולי נגלה עוד כמה דברים כאלה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יונתן בלום
מריו ליביו
צילום: יונתן בלום
לאתר הידען
מומלצים