בג"ץ הורה הבוקר (יום ב') לרבנות הראשית לישראל להסמיך בתוך 30 יום רב מטעמה שיעניק תעודת כשרות למסעדה בבעלות יהודיה משיחית באשדוד, במקום רב העיר יוסף שיינין, המסרב עקרונית להעניק את התעודה.
בכך דחו השופטים את טענת העותרים לביזיון בית המשפט מצידו של שיינין, שמאז שחוייב להעניק תעודה, לפני כחצי שנה, לא עשה זאת.
השופטים, ריבלין, ג'ובראן ופרוקצ'יה, קיבלו את עמדת רבה של אשדוד ולפיה הוא מוכן "להיתלות על עץ ובלבד שלא לחרוג מפסיקת השולחן-ערוך". שיינין, אינו שולל מתן תעודת כשרות לעסק שבעליו מוגדר בהלכה "מומר" אך הוא דורש להטיל עליו פיקוח הדוק יותר - דבר שנשלל על ידי בית המשפט.
בימים הקרובים צפויה פנינה קונפורטי, בעלת המסעדה, להגיש בקשה מסודרת להנפקת תעודת כשרות בתנאים רגילים והיא צפויה להידחות על ידי הרב והאחריות על מתן התעודה תועבר לרבנות הראשית.
פסיקה דומה ניתנה בבג"ץ לפני כשנתיים, כאשר רבנים מקומיים מחמירים
| הרבנות נגד בג"ץ |
|
| הרב עמאר לח"כים: עיצרו את בג"ץ / קובי נחשוני |
|
שופטי בג"ץ כפו על רבנים מקומיים להעניק תעודת כשרות לעסק של יהודיה משיחית. במכתב חריף, שהגיע לידי ynet, טוען הרב הראשי: הכשרות הפכה חוכא ואטלולה, צריך לעצור בחקיקה את התערבות בג"ץ |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
סירבו להעניק תעודת כשרות בשנת השמיטה על פי היתר-מכירה. גם אז קבעו השופטים כי הרבנות הראשית תסמיך במקומם רבנים אחרים, וכך נעשה. הפעם צפויה התנגדות מצד הרבנות הראשית - זאת משום כמעט שאין פוסקי הלכה המתירים מתן תעודת כשרות לאדם מומר, בתנאים רגילים. זאת בניגוד להיתר המכירה שאומץ על ידי פוסקים ידועים בדורות האחרונים.
בית המשפט העליון קיבל לפני כחצי שנה את עתירתה של פנינה קונפורטי שעתרה נגד הרבנות הראשית, רבנות גן יבנה והרבנות הראשית אשדוד בטענה כי בשל אמונתה הדתית כיהודה משיחית נלקחה ממנה תעודת הכשרות של העסק שלה והוחזרה לה בתנאים מסוימים.
מהעתירה עולה כי קונפורטי הינה בעלים של שתי קונדיטוריות "פנינה פאי" – אחת בגן יבנה והשנייה באשדוד. הקונדיטוריה בגן יבנה נפתחה בשנת 2001 והוענקה לה תעודת כשרות. כאשר נודע ברבים דבר אמונתה הדתית היא החלה לסבול מיחס
עוין מצד תושבי המקום ואף הופצו ביישוב מודעות וכרוזים שם נטען כי היא מקיימת פעילות מיסיונרית בתוך העסק. בשלב מסוים הודיע רב המועצה של גן יבנה כי הוא שולל לה את תעודת הכשרות.
באפריל 2006 פתחה קונפורטי את הקונדיטוריה באשדוד שם ניתנה לה תעודת כשרות מרב העיר. בעקבות קבלת תעודת הכשרות פנתה קונפורטי בשנית לרבנות גן יבנה וביקשה כי תושב לקונדיטוריה שלה שביישוב תעודת היישוב אולם בקשתה נענתה בשלילה והרבנות ביבנה אף פנתה לרבנות הראשית באשדוד ויידעה אותה בדבר אמונתה הדתית של קונפורטי. בעקבות זאת נשללה ממנה תעודת הכשרות גם מהקונדיטוריה שבאשדוד.
לאחר מכן נכתב בפסק הדין, נערך לקונפורטי שימוע שם
הובהר לה כי אם ברצונה להפיק תעודת כשרות יהיה עליה לעמוד בשני תנאים – הראשון העסקת משגיח כשרות צמוד מפתיחת העסק ועד לסגירתו והשני הפקדת מפתח הכניסה לעסק בידי משגיח הכשרות. בנוסף לאחר מכן קיימה מועצת הרבנות הראשית דיון בעניינה והציבו בפניה תנאים נוספים לקבלת תעודת כשרות.
בעקבות זאת עתרה קונפורטי לבג"ץ. קונפורטי טענה כי אמונתה הדתית היא בגדר שיקול פסול לשם מתן תעודת כשרות. לדבריה שלילת התעודה שניתנה לה והצבת התנאים להשבתה נעשו בחוסר סמכות ומתוך שיקולים זרים. לעומת זאת טענה מועצת הרבנות כי אין מדובר כאן בסירוב לתת תעודת כשרות אלא בקביעת תנאים לקבלתה. לדברי המועצה כיוון שקונפורטי נחשבת למומרת על פי ההלכה היא אינה יכולה להיות "נאמנה" מבחינה הלכתית ולכן הפיתרון בו בחרה הרבנות הינו פיתרון מאוזן.
שופטי בית המשפט העליון קיבלו את עתירתה של קונפורטי: "במקרה שלפנינו מעוררת התנהלותן של המועצה הרבנית והמועצה באשדוד תחושה קשה בלשון המעטה. מהתנהלות זו עולה כי ככל שהדבר תלוי בהן רק מי שהנו יהודי יזכה לקבל את תעודת הכשרות הנכספת. התנהלות זו היא בלתי סבירה ובלתי מידת ולא ניתן לתת לה יד".
