חצי מהמנהלים חושבים: השכר שלנו גבוה מדי

האם אתם משתכרים יותר מדי? למרבית העובדים תשובה שלילית לשאלה זו נראית כמעט טבעית. אך מסתבר שיש כאלה שדעתם אינה נוחה מהשכר הגבוה שהם משתכרים. כך עולה מסקר שערכה קבוצת גיאוקרטוגרפיה עבור המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) לקראת כנס של המי"ל המתקיים מחרתיים. משתתפי הסקר נשאלו אם "השכר שמקבלים מנהלים בארץ הוא הולם, נמוך או גבוה מדי" - וכמחציתם הצהירו כי הוא גבוה מדי.

חשוב לזכור שהמנהלים הם אלה שקובעים את השכר של עצמם (במידה שבעלי המניות והוועדים, אינם כופים עליהם להוריד אותו), ושהתשובה המתבקשת עבורם הייתה ככל הנראה "הולם". ובכל זאת, 49% מהמנהלים שהשתתפו בסקר ענו כי השכר "גבוה מדי". רק 45% מהמנהלים סבורים שהשכר שהם גוזרים לעצמם הוא "הולם". 6% טענו ששכר המנהלים בארץ דווקא נמוך מדי.

"אני חושבת שלפני שנתיים התשובה לשאלה הזאת הייתה שונה לגמרי, אבל מאז קרו כמה דברים", אומרת פנינה שנהב, מנכ"ל המי"ל. "לתשובה לשאלה הזאת יש קשר הדוק לעובדה שהמנהלים מבינים את עוצמתה של התקשורת, כפי שחושפת התשובה שלהם לשאלה אחרת בסקר. נושא השכר היה מאוד בכותרות בשנים האחרונות. התקשורת פיתחה אג'נדה שאומרת 'שכר המנהלים הוא גבוה, לפעמים מוגזם, ולפעמים היא עושה מזה הרבה רעש' - בצדק. מנהלים חוששים יותר ויותר שהתקשורת תבייש אותם אם יתברר שהם מקבלים שכר מופלג, וזה משפיע על העמדה שלהם בנושא".

בעד הקשר בין הון ושלטון

בסקר השתתפו 300 מנכ"לים, סמנכ"לים ויושבי ראש של דירקטוריונים בחברות שונות. מהסקר עולה עוד כי מנהלי עסקים בישראל עדיין מרגישים שהשלטון מערים עליהם קשיים, ושהם צריכים "להגיע אליו" כדי להצליח. 59% מהמנהלים הבכירים סבורים שקשר בין להון לשלטון מקדם את האינטרסים של המגזר העסקי. 

מתוצאות הסקר עולה כי 26% מהנהלים נוטים לחשוב שהקשר עם השלטון מקדם את האינטרסים של המגזר העסקי, ו-33% מהם בטוחים בכך. רק 30% מהמנהלים שהשתתפו בסקר חושבים שהקשר עם השלטון אינו יכול לקדם אותם: 13% נוטים לחשוב כך ו-17% משוכנעים בכך.

שנהב סבורה שהסקר מראה עד כמה הקשר עם השלטון חשוב לקיומם של העסקים - ולכן, חיוני, לדעתה, לקיומה של כלכלה בריאה. "הסקר מוכיח שהמנהל הישראלי מכיר בכוח הקשר עם השלטון, ולכן הוא צריך לעבוד מולו למינוף עסקיו", אמרה שנהב ל-ynet. "הקשר בין ההון והשלטון נוצר בימים שבהם רוב ההון היה בידי הממשלה וגופים הקשורים אליה. כיום, כשההון נמצא ברובו בידיים פרטיות או ציבוריות-בורסאיות, זה לכאורה לא ברור מדוע עדיין יש צורך בקשר הזה. אבל השלטון הוא הרגולטור של ההון, וההחלטות שלו הן קריטיות להתנהלות העסקית. אני חושבת שהקשר הון-שלטון תואר בשנים האחרונות יותר מדי בהקשרים שליליים, תוך התעלמות מהעובדה שהוא חיוני לקיומם של עסקים, מהעובדה שהוא היה קיים תמיד וקיים כמעט בכל מקום ושהוא למעשה מחוייב המציאות".

הקשר הזה מבוסס לעתים קרובות על כך שרגולטורים ופוליטיקאים שמפקחים על ההון מתחשבים בו ואחר כך הולכים לעבוד אצלו. זה סוג מתוחכם של שוחד.

"אני לא אומרת שהכל תמיד תקין. יש שחיתות וצריך לטפל בה. אבל אני לא מדברת על תופעות שמתלוות אל הקשר, אלא על עצם קיומו. למגזר העסקי יש אינטרסים לגיטימיים, שהוא חייב להיות בקשר עם הרגולטורים כדי לקדם אותם".

האם הקשר הזה אינו בא על חשבון אנשים ממגזרים אחרים באוכלוסיה, שאין להם נגישות לשלטון? אם בעל המפעל שמזהם שכונה נפגש עם ראש הממשלה בקוקטייל, הוא יכול להשפיע עליו יותר מהתושב שסובל מהזיהום ואין לו גישה לשלטון, ואפילו מהארגונים שמייצגים את התושב הזה.

"זה נכון, ולכן אנחנו חייבים להשתפר. השלטון צריך להיות קשוב לכל מגזרי החברה. הקשר שלו עם ההון לא צריך לבוא על חשבון מגזרים אחרים - ולהיפך. בכל מקרה, לא צריך לעשות דמוניזציה של הקשר ולהציג אותו כאילו שזה שיש קשר אומר ש'כולם מושחתים'".

מהסקר עולה גם כי הרוב הגדול של המנהלים - 91% - מאמינים גם בקיומו של קשר "עיתון-שלטון": הקשר בין פרסומים בתקשורת ובין ההחלטות שמתקבלות במשרד האוצר ובבנק ישראל. 31% מהמנהלים שהשתתפו בסקר סבורים שלתקשורת יש השפעה על מקבלי החלטות במשק, ו-58% מהם בטוחים בכך. רק 6% אינם חושבים שלתקשורת יש השפעה כזאת.

התקשורת אשמה

שאלה נוספת שנשאלה בסקר, שקשורה אף היא בתקשורת, היא "האם התקשורת הגזימה בתיאור המשבר הכלכלי". 54% מהמנהלים שהשתתפו בסקר ענו שכן: 30% מהם סבורים כי התקשורת הגזימה בתיאור המשבר במידה בינונית, 20% סברו שהיא הגזימה במידה רבה ו-4% סברו שהיא הגזימה במידה רבה מאוד. 43% אינם סבורים שתיאור המשבר היה מוגזם. "אני מניחה שהתשובות מושפעות מהענף שבו אותם מנהלים פעילים", אומרת שנהב. "יש מגזרים שנפגעו מהמשבר מאוד, כמו ההייטק או הטקסטיל, ויש מגזרים אחרים, כמו הבנקים או מגזר השירותים, שכמעט לא נפגעו כלל. היו כאן כמה חודשים של עיתונות שחורה מאוד שהזהירה מפני משבר בסגנון 1929. מי שעבר את המשבר באופן קל יחסית, חושב בדיעבד שהתקשורת הגזימה".

ועוד בעניין המשבר: 72% מהנשאלים בסקר ענו כי ישראל נמצאת בשלבי התאוששות מהמשבר הכלכלי. 59% מהם נוטים לחשוב כך ו-13% מהם בטוחים שכן. רק 11% מהנשאלים סבורים שהמשבר עדיין כאן ואינו עומד להסתיים בקרוב. ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה אמרה בעניין זה כי "59% מהמנהלים הישראליים מאמינים שהמדינה יצאה מהמשבר, והאמונה - כבר בכוחה להצעיד אותנו אל מחוץ למשבר".

לפחות שתיים מהתשובות בסקר אינן צריכות להפתיע: 28% מהנשאלים חושבים שיש להמשיך במגמת ההפרטה, לעומת 26% בלבד, שחושבים שאין להמשיך בה (בין אם מתוך התנגדות להפרטה ובין אם בגלל שכבר מיצתה את עצמה). 81% מהנשאלים - שרובם הגדול, אם כי לא כולם, באים מהמגזר הפרטי, סבורים  שהניהול בחברות פרטיות טוב יותר מהניהול בחברות ממשלתיות. רק 4% סבורים שניהול בחברות פרטיות פחות טוב מאשר בחברות ממשלתיות, ואילו 15% סבורים שהניהול בשני המגזרים טוב באותה מידה.

75% מהמנהלים שהשתתפו בסקר הם בני 40 עד 65. 29% מהנשאלים הם בעלי תואר ראשון, 44% הם בעלי תואר שני, 7% הם בעלי דוקטור ואילו 20% הם חסרי השכלה אקדמית.