להכין שיעורים על הפלייסטישן: חינוך אחר

ילד בן 11 מקיש במהירות על מקשי מחשב נייד, ומפוצץ את כוחות האויב בשעה שהוא עובר במבוך. הם מחסלים אותו לפני שהוא מצליח להגיע לסוף – המשחק נגמר. מתוסכל, הוא פותח את חלון האיפיון של המשחק, מעדכן את מאפיין כוח הכבידה, והפעם מקפץ מעל הרעים. ניצחון!

משחקים בבית ספר

זה יכול להיות העתיד של החינוך האמריקאי, וזה לא בהכרח דבר רע. בית ספר Quest to Learn (השאיפה ללמוד) נפתח בחודש ספטמבר האחרון במנהטן, ובירך את המחזור הראשון של תלמידי כיתה ו' שילמדו כמעט לחלוטין באמצעות פעילויות בהשראת משחקי מחשב, אסטרטגיה חינוכית שמטרתה לשמור את הילדים מעורבים ולהכין אותם לקריירת היי-טק במאה ה-21.

@(copy_from_editor)@המשחק הוא העניין. מורים עוזרים לתלמידים לתכנת משחקים (באדיבות פופולר סיינס )

מאז המשחק Pong, משחקי וידאו מתפקדים טוב יותר מהמורים בנקודת מפתח אחת: הם מקבלים תשומת לב במשך שעות רצופות. "משחקים הם טובים במיוחד בשמירת מעורבות של ילדים", אומרת קייטי סאלן, המתכננת הראשית של Quest, מתכנתת משחקים ופרופ' לטכנולוגיה באוניברסיטת הניו סקול. "הם מכניסים את הילדים לבעיות מורכבות בהן הם נכשלים פעם אחר פעם, אבל הם מנסים שוב ושוב".

עם זאת היא יודעת, שכשילדים מתמודדים עם בעיות מורכבות בבית הספר, הם לפעמים פשוט נכנעים, וזה אחד הגורמים לכך שרק שליש מתלמידי כיתה ח' מקבלים טובים גבוהים במבחני הערכה ארציים.

עם המחשבה הזאת (ומימון של קרן מק'ארתור), הקימה סאלן את מכון המשחק לפני שלוש שנים, עמותה של מתכנתי משחקים ומומחי לימוד שמפתחים משחקי לימוד לבתי ספר. לאחר מבחן מוצלח בכיתות בבתי ספר עירוניים, עבדה הקבוצה עם מחלקת החינוך של עיריית ניו יורק כדי לפתוח את בית ספר Quest to Learn.

מחזור של השנה, שכולל 72 תלמידים מחולק לארבע קבוצות שלומדות חמישה מקצועות שונים במהלך היום: קודים עולמיים (מתמטיקה/אנגלית), קיום - חלל ומקום (חברה/אנגלית), כיצד דברים פועלים (מתמטיקה/מדע), ספורט למוח (תכנות משחקים), ובריאות (פעילות גופנית).

למידה בהתנסות

משחקים באמצעות שלטי תלת-מימד זוהרים או על מסך מחשב קונבנציונלי  (באדיבות פופולר סיינס )

במקום לעמול על סדרות של בעיות, לומדים התלמידים תוך שיתוף פעולה בפרויקטים קבוצתיים שדורשים הבנה של נושאים בתכנית הלימודים של מדינת ניו יורק.

המודל של בית הספר נשען על 30 שנות מחקר שמראים שאנשים לומדים טוב יותר כשהם נמצאים בהקשר חברתי שמשתמש בידע חדש. ילדים לומדים יותר על ידי, למשל, העמדת פנים שהם מרגלים ספרטנים שאוספים מודיעין על אתונה מאשר על ידי שינון עובדות על יוון העתיקה.

אנחנו לא מצפים מתלמידי כיתה ו' ללמוד מתמטיקה אינטגרלית, אבל ב-Quest, זהו המפתח למשחק פריצת-קוד. בכיתה אחרת, כשהיצורים הנקראים טרוגלים היו זקוקים לסיוע בהזזת אובייקטים כבדים, הכיתה הכינה סרטון וידאו שהנחה אותם איזה אורך רמפה הם צריכים לבנות כדי להוריד למינימום את הכוח שהם צריכים להשקיע.

"הם קולטים רעיונות לפחות כמו - אם לא יותר טוב, מבבתי ספר אחרים", אומר אמיר מורק, המורה למתמטיקה ולמדע ב-Quest. מעבר לדימיון, Quest הוא חטיבת הביניים הראשונה שמלמדת תכנות משחקי מחשב. סאלן אומרת שבניית משחקים מלמדת תלמידים על מערכות מורכבות, דבר שיכין אותם לתחומים מתפתחים כמו ביואינפורמטיקה.

תשוקה ללמידה

הכוונה היא שהמחזור הראשון ילמד ב-Quest עד סוף התיכון, ושבכל שנה תפתח כיתה ו' חדשה. על אף שהתלמידים צריכים לעבור את בחינות התקן השנתיות שכל מגזר החינוך הציבורי צריך לעבור, כדי שבית הספר יישאר פתוח, המחנכים מתרשמים מאוד עד כה. "אנחנו זקוקים לדרכים חדשות לעורר תשוקה ללמידה", אומר גרג בתאל, מנהל מחלקת החינוך של העיר ניו יורק, שעזר בתהליכי הרישוי של Quest. "התכנון היה מלא מחשבה. נראה היה שזהו סיכון ששווה לקחת".

לסאלן יש תוצאות טובות מכיתות ניסוי איתם היא ערכה מחקרי למידה, היכולות לגבות את הסיכון הזה; אבל היא לא תדע אם בית הספר מכין ילדים להצלחה בעולם האמיתי עד שהמחזור הראשון יסיים את לימודיו. אבל Quest כבר הוכיח את עצמו בתחום אחד: הילדים מתים על בית הספר. "זה כיף", אומרת התלמידה נאדין קלמנטס. החלק הכי פחות אהוב עליה בבית הספר? "כשהולכים הביתה".

נכתב ע"י לורן אהרונסון. הכתבה התפרסמה במקור בגליון ינואר של Popular Science ישראל. כתבו אלינו