אין צורך להיבהל מהודעתו הדרמטית של אחמדינג'אד
על ההוראה שמסר למנהל תוכנית הגרעין שלו להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים.
אותה הוראה, אם וכאשר תיושם, אינה מקדמת בהרבה ובמהירות את איראן בדרכה לפצצה. אבל צריך גם צריך לקחת ברצינות את ההודעה שמסר באותה הנשימה כי ארצו מתכוונת ויכולה להעשיר אורניום באמצעות לייזר. איראן ניסתה כבר בעבר, אך לא הצליחה. תהליך ההעשרה בלייזר מהיר בהרבה מצנטריפוגות.
עם כמות של כ-8,000 צנטריפוגות פעילות בנתנז ייקח לאיראנים כשנה, אולי אפילו יותר, כדי להגיע לכמות משמעותית של אורניום בדרגת העשרה זו. ההכרזה אתמול היתה תעלול נוסף בנוסח הבזאר שמפעילה ההנהגה השמרנית כדי למשוך זמן, להפחיד את המערב ולסחוט ממנו ויתורים, לעכב את הטלת הסנקציות ולקושש תמיכה פטריוטית ברחוב האיראני. עם זאת, עצם נקיטת הצעד המתריס, מעידה על מידה לא מבוטלת ומדאיגה מבחינתנו, של ביטחון עצמי בקרב ראשי המשטר בטהרן.
הסבר: כידוע, המרכיב הקריטי בתכנית הגרעין האיראנית הוא השגת כמות מספקת של חומר בקיע, ובמילים אחרות - אורניום בדרגת העשרה גבוהה המכיל 90 אחוזים של איזוטופ U235. לפי המידע שבידי שרותי הביון המערביים ובידי הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם, הצליחה איראן עד כה לייצר כשני טונות של אורניום מועשר בדרגה נמוכה של 3.5 אחוזים.
| הסכם האורניום |
|
| איראן דורשת לקבוע את המכסה / רויטרס |
|
שר החוץ האיראני נפגש במינכן עם ראש הסוכנות לאנרגיה גרעינית, והציג בפניו את עמדת איראן להסכם העשרת האורניום. "ייתכן שנרצה פחות אורניום, אבל אולי קצת יותר", אמר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
כמות זו, אם תעבור תהליכי העשרה נוספים, תאפשר לאיראן להשיג בתוך כחצי שנה חומר בקיע המספיק לפצצה וחצי (כ-35 ק"ג). אך עד עתה, ככל הידוע במערב, נמנעת ההנהגה האיראנית מלקבל החלטה לחתור במהירות הישר לפצצה ולכן אינה ממשיכה בהעשרת כמות האורניום בדרגת העשרה נמוכה שצברה עד כה. הסיבה היא כי כך יכולה איראן לטעון כי אינה חותרת להשגת חומר בקיע המשמש לייצור נשק גרעיני - כפי שחושדים במערב, אלא רק מעשירה אורניום לדרגה נמוכה המשמש להזנת כורי מחקר ולייצור מוטות דלק לכורים אטומיים לייצור חשמל.
האוניברסיטה באיראן מפעילה בפיקוח סוכנות הגרעין של האו"ם כור קטן לצרכי מחקר, רובו רפואי העוסק באיזוטופים רדיואקטיביים. לפני כחצי שנה הודיעה איראן לסוכנות כי מוטות הדלק המשמשים בכור המחקר התכלו וכי היא מבקשת לרכוש בשוק העולמי מוטות דלק חדשים המכילים אורניום מועשר ברמה של 20 אחוזים.
בוושינגטון זיהו הזדמנות להרוג שתי ציפורים במכה אחת: להוכיח לאיראן כי המערב מוכן לסייע לה לפתח גרעין למטרות אזרחיות, ובה בשעה לעכב למשך שנה לפחות את פיתוח תוכנית הגרעין שלה. כך נולדה ההצעה שאיראן תעביר 75 אחוזים מהאורניום המועשר ברמה נמוכה שצברה (1200 ק"ג) להעשרה ברוסיה; משם לצרפת שבה ייוצרו מוטות הדלק, שבסופו של התהליך יוחזרו לאיראן לשימוש בכור המחקר.
איראן, שחרבו של סבב רביעי של סנקציות חמורות הונחה על צווארה, הסכימה לכך באופן עקרוני. באוקטובר אשתקד, במהלך המפגש הראשון והאחרון לעת עתה של "הדיאלוג הדיפלומטי" שנפתח עימה בז'נבה, חתמו נציגיה על טיוטת הסכם לביצוע עסקת החלפת האורניום המועשר שצברה במוטות דלק לשימוש אזרחי.
בוושינגטון ובסוכנות הגרעין של האו"ם חגגו הישג, אבל אז החלו העניינים להסתבך, או ליתר דיוק: החלה הנהגת איראן לסבך אותם בכוונה תחילה - בין אם כדי להרוויח זמן להעשרת כמויות נוספות של אורניום ובין אם משום שהעסקה ספגה מטחי ביקורת קשים, הן מאגף השמרני של המשטר והן מהאופוזיציה הליבראלית. האחרונה, כמובן, שמחה לנגח את אחמדינג'אד ואת פטרונו חמינאי על כניעתם למערב.
כתוצאה מכך, דרשה איראן לשנות את תנאי העסקה ולבצע אותה לשיעורין, במנות קטנות ועל אדמתה שלה. דרישות אלה עיקרו את העסקה מהיתרון העיקרי שהעניקה למערב, כיוון שבתנאים החדשים שהציבה איראן, ביכולתה להמשיך בכל עת וללא עיכוב בתכנית הגרעין הצבאית שלה.
בעת שתתנהל העסקה, בכל רגע שמפקדי משמרות המהפכה וחמינאי יחליטו על כך, תוכל הרפובליקה האסלאמית להעשיר בתוך חודשים ספורים כמות משמעותית של אורניום לדרגת חומר בקיע המספיקה לייצור פצצה אחת ואולי שתיים.
מנהיגי המערב וראש סוכנות הגרעין של האו"ם, שבינתיים התחלף, הגיבו בלאו מוחלט על דרישות האיראנים - וממשל אובמה החל לגבש תמיכה בין לאומית בחבילת סנקציות חמורות שיתמקדו באינטרסים הכלכליים והשלטוניים של טהרן ושל הנהגת משמרות המהפכה.
ארצות-הברית, גרמניה, בריטניה וצרפת מעוניינות לקבל גושפנקא בינלאומית רשמית לחבילת הסנקציות במועצת הביטחון של האו"ם. אולם בלי תמיכתן של רוסיה וסין, אין סיכוי להעביר החלטה כזו, ולפי שעה ממשיכה רוסיה להסס ואילו סין מתנגדת נחרצות לסנקציות, והיא אף עלולה להטיל וטו על המהלך.
כדי להגביר את המבוכה ואת חילוקי הדעות בין המעצמות לא מסרה עדיין איראן את תשובתה הסופית לסוכנות הגרעין ביחס לעסקת החילופין. במקום תשובה מפריחים אחמדינג'אד ושר החוץ שלו לחלל התקשורת העולמית רמזים מרגיעים ואיומים לסירוגין. כך הם מאפשרים לסין לטעון כי המשא ומתן הדיפלומאטי עדיין לא מוצה וכי עדיין לא הגיעה שעתן של הסנקציות.
הודעת אחמדינג'אד נועדה להכניס עז חדשה לאכסניה המבולבלת והמסוכסכת של המעצמות.
החלטתו להעשיר אורניום לדרגה של 20 אחוזים היא אחד האיומים שכאמור אינו מציב סכנה מיידית להתגרענות צבאית איראנית, אך די בו כדי לשמש מנוף לחץ על המערב להסכים לעסקה על פי התנאים שהציבה איראן, ולסייע לסין במאמציה לחבל בתכנית הסנקציות.
לא פחות מכך נועד הצעד המתריס לצרכי פנים. באמצעותו מפגינים חמינאי, אחמדינג'אד ומפקדי ומשמרות המהפכה כי גם במצב של חוסר יציבות פוליטית פנימית, הם שולטים במצב ומתמודדים בהצלחה גם עם סנקציות בין לאומיות חמורות, אם אכן יוטלו עליהם. אפשר לצפות שברגע המתאים, כפי שכבר רמז אחמדינג'אד, תשלוף איראן גם את "עז 20 האחוזים", אחרי שתמצה את כל היתרונות שהיא יכולה להפיק מהכנסתה.
