הבעיה העיקרית של ניצול אנרגיית השמש והרוח להפקת חשמל היא שלא תמיד השמש זורחת ולא תמיד הרוח נושבת. הפקת החשמל במצב כזה אינה סדירה ולכן לא יכולה לשמש מקור אנרגיה יציב ואמין. הדרך לייצב אספקת החשמל היא לאגור אותה ולשחרר אותה באופן מבוקר.
ביוטה, ארה"ב מנסים לעשות זאת על ידי שימוש בחללים תת-קרקעיים. חברה מקומית מתכננת לחפור חללים שכאלה במכרה מלח נטוש ולהפוך אותם למעין "מצברים" תת-קרקעיים.
איך זה עובד? אחרי שהחלל ייחפר, ולאחר שיוודאו שאין ממנו דליפות, ימלאו אותו באוויר דחוס. את האוויר ידחסו לתוך החלל האטום בעזרת חשמל שמופק מטורבינות רוח או חוות סולאריות בשעות השיא.
בשלב הבא, כאשר יש צורך באנרגיה שהטורבינות או הפאנלים הסולאריים לא יכולים לספק, ישחררו את האוויר הדחוס באופן מבוקר, כדי שיניע טורבינה. המומחים טוענים שהשיטה הזו זולה ויעילה יותר משיטות אחרות לאגירת אנרגיה.
כל חלל תת-קרקעי יכול להכיל כמות השקולה לנפחו של בניין האמפייר-סטייט בניו יורק - מיליארדים של מטרים מעוקבים. עד שטכנולוגית מצבר האוויר תבשיל ניתן למלא את החללים בגז טבעי או בדלק נוזלי. בהמשך ניתן להשתמש בחללים גם כדי להטמין פחמן דו-חמצני מתחת לאדמה - במקום לפלוט אותו לאטמוספירה.
אם היוזמה תעלה יפה, מדובר בפתרון שיעניין פרוייקטים של הפקת אנרגיה סולארית ברחבי העולם, שגם הם מתקשים לפתור את הבעיה של אגירת האנרגיה בעת שהמערכת אינה מייצרת חשמל.
