שתף קטע נבחר

הראשונים בבידור

מפני האבן של באסטר קיטון ועד החידודים של אבוט וקוסטלו, מהדרישות של בן טורפין ועד סרט הקאלט "הלזאפופין": מועדון הסרט המופרע מצדיע לחלוצי הקומדיה בספיישל שמח ומבדח

לכבוד חג פורים, מועדון הסרט המופרע מצדיע לאנשים שהמציאו את הקומדיה הקולנועית, אלה שהצליחו ואלה שקצת שכחנו (ולא שכחנו את צ'רלי צ'פלין - הוא יקבל בקרוב מועדון משלו).

 

הקומדיה הראשונה בעולם

הקומדיה הראשונה בהיסטוריה הקולנועית היא בדיחה מצולמת שיצרו האחים לואי ואוגוסט לומייר ב-1895. הסרט בן 49 השניות אוחז גם בתואר הסרט העלילתי הראשון בעולם (כן, הקומדיה נולדה לפני הדרמה). התסריט הוא כזה: גנן משקה את גינתו בצינור מים. ילד בא ודורך לו על הצינור. המים מפסיקים לזרום בצינור. הגנן מסתכל לתוך הצינור. את ההמשך - תראו בעצמכם.

 

באסטר קיטון והפעלולים

בשנה בה נולד הסרט העלילתי הראשון נולד גם הילד ששינה את פני הקומדיה - ג'וזף פרנסיס קיטון, שמוכר יותר בכינוי באסטר קיטון. כשהיה בן שלוש צרפו אותו הוריו למופע נודד. אמו מיירה היתה מנגנת על סקסופון וג'ו, האב, היה מבקש מבאסטר לעשות משהו. באסטר היה מסרב וג'ו היה מרים אותו ומשליך על התפאורה או על התזמורת.


קיטון. הכי מצחיק כשלא צוחקים (צילומים: Gettyimages imagebank)

 

באסטר כל כך נהנה מזה שהתחיל לצחוק אחרי שזרקו אותו מהבמה. אבל פעם אחת הוא שם לב שכשהוא לא צוחק, הקהל צוחק יותר. זה היה הרגע בו החליט לאמץ לעצמו את הפרצוף חסר ההבעה שהפך לסמל המסחרי שלו, "פני אבן". הסמל המסחרי השני שלו היה "שוטרי קיטון" - סצנות מדהימות ובהן מאות שוטרים רודפים אחרי קיטון חסר האונים.

 

קיטון היה אקרובט מיומן כל כך שלא היה משתמש בפעלולנים. כל מה שתראו בסרט קורה לו עצמו, ויש שם כמה דברים מדהימים גם בקנה מידה של ימינו. שימו

לב לפני האבן ולסצנות בהן כ-200 שוטרים רודפים אחרי קיטון ברחובות סן פרנסיסקו.

 

מרדפי קיטון לא נעלמו מהעולם - הם רק עברו לדור הבא. הקומיקאי הבולט שלקח את מרדפי השוטרים והפך אותם לסמל המסחרי שלו הוא בני היל, הקומיקאי הבריטי שלא סיים פרק בסדרה שלו בלי מרדף בהילוך מהיר, רצוי עם שוטרת.

 

לורל והארדי - "השמן והרזה"

סטן לורל (הרזה) היגר לארצות הברית מאנגליה והחל לשחק בסרטים אילמים. את אוליבר הארדי (השמן) הכיר על סט של סרט על שודד וקורבן ומאז לא נפרדו דרכיהם. הם עשו את המעבר המדהים מסרטים אילמים לסרטים מדברים והפתיעו את העולם בקולותיהם הנעימים.


לורל והארדי. המעריצים עלו לרגל, תרתי משמע

 

המנגנון הקומי היה פשוט ומהנה: לורל היה מנסה להיות המנהיג ותמיד הסתבך, ואילו הארדי היה חסר ביטחון ותלותי. השניים השתתפו יחד ב-106 סרטים קצרים וארוכים. סרטם "תיבת המוזיקה", שבו הם מנסים (לשווא) להוביל פסנתר במעלה המדרגות, זכה בפרס האוסקר, וגרם המדרגות המפורסם הפך לאתר עליה לרגל.

 

בן טורפין - הקומיקאי שפשוט ויתר

ב-1929 הגיע הקול לקולנוע. הרבה כוכבי קולנוע מימי הסרט האילם הרגישו חסרי בטחון לגבי עתידם המקצועי - בכל זאת, סרט מדבר דרש יכולות חדשות. אחד הכוכבים שהחליטו לוותר הוא בן טורפין, קומיקאי מצליח בעידן הסרט האילם, שהחליט לפרוש מעסקי השעשועים.


טורפין. אלף דולר ל-16 מילים

 

הוא לקח את כל חסכונותיו מהסרטים האילמים, השקיע אותם בנדל"ן והצליח בעסקיו. כששאלו אותו מפיקים אם ירצה להופיע לפחות בתפקיד אורח בסרטיהם, הפתיע טורפין בהודעה: "מהיום, הופעה שלי בכל סרט שהוא תעלה אלף דולר, ולא משנה אם זה תפקיד ראשי או הופעת אורח בת כמה שניות שכוללת פזילה אחת".

 

הוא השתתף ב"מלון קיסטון" מ-1935, פרויקט יוצא דופן שקיבץ את כל כוכבי הסרט האילם שרבים מהם כבר הפסיקו לעבוד. זו הייתה פגישת מחזור של כל הכוכבים הפורשים מאותה תקופה, שהסתיימה בסצנה מטורפת של קרב עוגות קצפת בפרצוף (הריצו ל-3:50), כיאה למסיבת סיום של תקופה שכולם התגעגעו אליה.

 

ההופעה הקולנועית האחרונה של טורפין היתה ב-1940, בתפקיד אורח בסרט "Saps at Sea" של לורל והארדי. הוא אמר בסך הכל 16 מילים, פזל את הפזילה המפורסמת שלו בפעם האחרונה, וקיבל על השתפותו בסרט בדיוק אלף דולר.

 

אבוט וקוסטלו - משחק המילים הארוך בעולם

צמד נוסף שמתהדר בתואר "השמן והרזה" הם באד אבוט ולו קוסטלו. השניים צמחו בשנות ה-40 בעסקי הרדיו, מה שהפך אותם, בניגוד לשאר המוזכרים ברשימה זו, לאמני המילה המדוברת. הם קודם השתמשו בקול, רק אחר כך בצילום.

אבוט וקוסטלו. קודם דיברו, אחרי זה הצטלמו

 

המערכון "מי בבסיס הראשון?" נותר מצחיק כמו ביום בו נכתב לפני 65 שנה וזכה לאינספור חיקויים, ביניהם בסרט "טיסה נעימה", בסדרה המצויירת "אנימניאקס" ואפילו אצלנו בישראל.

 

תוכנית המערכונים הראשונה

הראשון שעשה את זה בטלוויזיה היה סיד סיזר, שהחל להופיע בסוף שנות ה-40 ברשת NBC האמריקנית. האגדה מספרת שבאותה שנה לא הצליחו יצרני הטלוויזיה בארצות הברית לעמוד בביקוש למכשירים חדשים בגלל דמות האדמירל המטורף שגילם סיזר, וב-1950 הוא קיבל תכנית מערכונים משלו שצולמה מול קהל חי וצוחק.


סיזר. אפילו אצלנו נתנו כבוד

 

עבודתו הראשונה של מל ברוקס הצעיר בעסקי השעשועים היתה ככותב בצוות של סיזר. כעבור כמה שנים הצטרף לצוות הכותבים בחור מוכשר נוסף בשם וודי אלן. המערכונים הפכו לקלאסיקה אמריקנית וגם ישראלית. המערכון המפורסם של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי "זהירות נהגת" הוא למעשה רימייק למערכון של סיזר בכבודו ובעצמו. ומה איתו היום? עדיין מצחיק, כפי שניתן לראות בתוכנית "של מי השורה הזו".

 

"הלזאפופין" - סרט בתוך סרט

אחד הסרטים החלוציים והמקוריים ביותר בתחום הקומדיות הוא "הלזאפופין" (1941), שיוקרן השבוע במועדון הסרט המופרע. זהו למעשה סרט על סרט: במהלך הסיפור מבקשות הדמויות על המסך מהמקרין להריץ את הפילם אחורנית ומסבכות את העניינים.


מתוך "הלזאפופין". אבי הפרודיה הקולנועית

 

יש שמגדירים אותו כאבי סרטי הפרודיה, וכהשראה הגדולה לסרטי "טיסה נעימה" ו"האקדח מת מצחוק". מדובר בסרט חסר מעצורים, עמוס בבדיחות. הסרט הפך ללהיט פולחן לא מעט בזכות ריקוד הלינדי-הופ הקצבי (כיום ניתן למצוא תחרויות לינדי הופ בכל העולם).

 

לסיום: האם הסרט האילם היה אילם?

אם התשובה היתה כן, הרי לא היינו שואלים את השאלה הזו. זה לא נכון רק לגבי קומדיות, אבל מספיק מרתק כדי ליישר קו אחת ולתמיד: הסרטים אף פעם לא היו אילמים. כדי להבין את חוויית הצפייה הקולנועית בתחילת המאה העשרים, דמיינו לעצמכם אולם קולנוע גדול, כשלצד המסך יושבת תזמורת, או לכל הפחות פסנתר.

לידם עומד עוד אדם בין ארגזים מלאים בחפצים שונים. זהו איש ה"סאונד אפקטס". הוא ידע להפיק אפקט קולי של רוח ממשפך, של רעמים מפח ושל זכוכית נשברת מבקבוקים מרוסקים.

 

קומדיות דרשו ארגז משודרג עם צפצפות, משרוקיות ואפילו סירנה בשביל ניידת המשטרה שהייתה רודפת אחרי באסטר קיטון. הקולנוע האילם, אם כן, היה רועש למדי. הסרט הראשון שהציג בראינוע "עדן" המיתולוגי ברחוב לילנבלום בתל אביב הוא "ימי פומפיאה האחרונים" בלוויית פסנתר וכינור. כבר אז הציע ביאליק לקרוא לסרטים האילמים "קול-נוע", בגלל הרעש והמוסיקה הנילווים. לבסוף התקבלה הצעתו של אליעזר בן יהודה, "ראי-נוע". רק ב-1932, עם הופעת הסרט המדבר הראשון בתל אביב (המחזמר "סאלי בוי"), הוחלט לקבל את הצעתו של ביאליק.

 

ספיישל פורים של מועדון הסרט המופרע יערך ביום א', 28 בפברואר, בשעה 13:00 בסינמטק תל אביב ובשעה 21:30 בסינמטק ירושלים , ובמהלכו יוקרן הסרט "הלזאפופין". הקרנה מיוחדת של הקומדיה "המוסד הסגור" תיערך בשישי בחצות בסינמטק ת"א. מפגש "האחים צוקר" עם הקרנת הסרט "טיסה נעימה" ייערך בשבת, 27 בפברואר, בזיכרון יעקב . מפגש מל ברוקס עם הסרט "אוכפים לוהטים" ייערך ביום א', 7 במארס, בסינמטק שדרות .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קיטון. עסק משפחתי
צילום: Getty Images imagebank
לאתר ההטבות
מומלצים