שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהכוכב ועד הבמבה: הישראלים שעושים משחקים
    מלומדות פשוטות, דרך משחקי הרפתקאות, סימולטרים, אסטרטגיה, פעולה ועד משחקים בפייסבוק. לאורך השנים, ועל אף הפקפוק, צמחה כאן תעשיית משחקים ישראלית לתפארת - ואנחנו מצדיעים לה
    בשנות ה-80 המאוחרות של המאה הקודמת, היו קיימות בארץ מעט מאוד חברות אשר עסקו בפיתוח והפצה של משחקים. היו אמנם לא מעט לומדות (של חברות כגון א.ד.מ ובסט ז"ל), אך משחקים דרשו זמן פיתוח ארוך יותר ותקציבים שעליהם היה אפשר אז רק לחלום עליהם.

     

    השינוי החל כאשר חברות כמו מחשבת, מ.ט.ח ובאג (שאז עדיין שיווקה תוכנות וספרי מחשבים מקוריים בעברית) נכנסו לשוק הפיתוח והוציאו משחקים של ממש כמו סוחר הים, טיסה גורלית, המשחק הראשון שעסק בחיל האוויר הישראלי ואביש: החיפוש אחר היציאה. המשחקים האלו נועדו רובם ככולם לשוק המקומי, אך לעיתים תורגמו גם לאנגלית (אביש).

     

    חשוב להבהיר כי במקביל למשחקים אלו, תורגמו מספר להיטים ממדינות זרות לעברית, המפורסם שבהם היה האורגים (Loom), אחד ממשחקי ההרפתקאות הראשונים של לוקאס פילם גיימס (היום לוקאס ארטס). הניסיונות הראשונים לפנות ברצינות לשוק העולמי החלו באמצע שנות ה-90.

     

    חברת מחשבת פיתחה אז מספר משחקי הרפתקאות אשר הציגו גרפיקה ברזולוציה גבוהה, ונועדו לעבוד תחת מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט, Windows 95 – ביניהם גרניקס ושליט הממדים.

     

    משחקים אלו אמנם זכו להצלחה מסוימת, אך הכילו גם לא מעט באגים וסצנות ביזאריות ביותר שלפעמיים אף גרמו לשחקן להיתקע, דבר מאוד לא מקובל משחקי ההרפתקאות של אז.

     

    גם חברת GEO Interactive ניסתה לפתח משחק הרפתקאות בלשי בשם Superspy 1. במשחק זה אמנם לא היה כל כך הרבה באגים - אך ניתן היה לסיים אותו בפחות משעה.

     

     

    בתחום ההרפתקאות, היו עוד הצלחות שפנו בעיקר לשוק המקומי: אם מדובר בסדרת פיפוש הסופר מצחיקה של רנארד ורועי גלוזמן או הסאטירה "אושר בלי גבולות" של יונתן ילון ואורי וכטל, כולם משחקים אשר פותחו בצורה עצמאית, כמעט מחתרתית.

     

    כוכב כחול

    בערך באמצע שנות התשעים דעך הז'אנר, וכמעט שלא פותחו יותר משחקי הרפתקאות בארץ (זאת במקביל לירידת קרנו בעולם). המפתחים המקומיים פנו לז'אנרים אחרים אשר צברו תאוצה: סימולטורים, פעולה (בתלת ממד) ואפילו אסטרטגיה.

     

    כוכב כחול היה כנראה המשחק הישראלי הראשון אשר זכה להצלחה של ממש. בניגוד למשחקים אחרים, הוא פותח בשיתוף פעולה עם חברה בעלת ניסיון רב בתחום , Jane's Combat Simulations על ידי פיקסל מולטימדיה הישראלית והתבסס על תצלומי אוויר אמיתיים.

     

    לראיה, עד היום ישנה למשחק קהילה פעילה אשר ממשיכה לנהל טייסות וירטואליות ומשחקים קבוצתיים. פיקסל נותרה פעילה עד 2007 תחת המותג PixelPlay, אז נקנתה על ידי Oberon Media הישראלית (אליה נגיע בהמשך).

     

    אקשן ישראלי

    העשור החדש הביא עימנו כמה ניסיונות בז'אנרים חדשים : המפורסם ביותר היה "באלריום" של מג'ורם הישראלית – משחק אסטרטגיה בזמן אמת שפותח החל משנת 2001, והתעתד להציג עולם פנטזיה אמיתי מרובה משתתפים ושבעה גזעים שונים.

     

    פיתוח המשחק הופסק בשנת 2004 בשלב מתקדם, וחודש כשנה לאחר מכן תחת מפיצה חדשה (Interplay) עד שב-2008 הופסק סופית עם ירידת השרתים מהאוויר. המשחק זכה לחשיפה מרובה בארץ ובחו"ל ובסך הכול הושקעו בו מספר מיליוני דולרים (הדיווח האחרון מ-2005 דיבר על כשני מיליון במונחים של אז).

     

    לאחר הכישלון של באלריום, נעשו מעט מאוד ניסיונות נוספים לפתח כאן משחקים שאפתניים כל כך תחת תקציבי ענק. עם זאת, אי אפשר שלא להזכיר את Rising Eagle.

     

    מדובר היה במשחק פעולה מגוף ראשון (FPS) המתרחש בעולם עתידני והוצע החל מתחילת שנת 2008 בתשלום, לאחר שפותח בדירה קטנה בחולון, אך כבר כעבור מספר חודשים הפך לחינמי ואף זכה לתוכן ושלבים נוספים (בין היתר כאלו המתרחשים בעזה).

     

    למרבה הפלא, למרות שהוא יועד בעיקר לחו"ל, המשחק זכה להצלחה לא קטנה בעיקר בארץ בחסות אתרי משחקים ישראליים אשר ניהל תחתיהם קהילה פעילה של אוהדי המשחק. בקהילות אלו גם הודיעו לראשונה המפתחים על הפסקת התמיכה במשחק עקב מחסור בכסף וכך נגדע עוד חלום גיימינג ישראלי.

     

    כיום משחק הפעולה הישראלי המפורסם ביותר הוא בכלל מוד (תוכן נוסף הנוצר על גבי משחק קיים) לCrysis בשם Combat Training בפיתוחו של רועי שפירא. בעתיד מתכנן שפירא לבנות משחק שלם על בסיס אותו המנוע, בשם Petrograd.

     

    ראוי להסביר כי מודים הם אמנם דרך זולה יותר לפתח משחקים, אך לא תמיד ניתן לבצע בהם שימוש מסחרי, מכיוון שהזכויות על המשחק המקורי נשמרות בידי המפתחת המקורית שלו ויש צורך ברישיון מאצלה.

     

     

    המשחקים הקטנים מצילים את המצב? בערך

    תחילת העשור הנוכחי עמדה בסימן של מהפכת המשחקים החברתיים ומשחקי הפנאי, המכונים גם קז'ואל. משחקים אלו הם כל אותם משחקים פשוטים שניתן ללמוד כיצד לשחק בהם תוך דקות ספורות, ובדרך כלל הם אינם דורשים חומרה חזקה, ורצים אפילו על טלפונים סלולריים או אפילו ממירים דיגיטליים.

     

    קטגוריה זו כוללת למעשה גם את רוב משחקי הפלאש ודווקא לשוק הזה הצליחו לא מעט חברות ומפתחים ישראליים להיכנס בהצלחה (גם אם חלק מהחברות הללו יושבות בחו"ל, הרי שהוקמו על ידי ישראלים).

     

    Oberon Media נחשבת לחברת המשחקים הישראלית הגדולה בעולם, ונוסדה על ידי שלושה ישראלים המתגוררים בארצות הברית: עופר ליידנר, תומר בן-קיקי וטל קרת. החברה זוכה להשקעה מצד גופים כגון גולדמן סאקס ומורגן סטנלי, ומציעה משחקים לכל פלטפורמה אפשרית ובהתאמה אישית עבור מותגים

    ספציפיים - בין היתר פיתחה את שולה המוקשים המעודכן עבור Windows Vista.

     

    לרשימת החברות אפשר להזכיר גם את Funtactix שיושבת כאן על חוף ימה של תל-אביב, ובעלת פלטפורמת ה – Moondo. הפלטפורמה מאפשרת להוריד משחקים אל המחשב ולשחק אותם נגד משתתפים אחרים. מדובר אמנם על משחקי קאז'ואל, אך הם מתהדרים בגרפיקה תלת ממדית ורמת גימור גבוהה יחסית.

     

    עידן הפייסבוק

    אסור גם לשכוח כמובן את מלכת המשחקים החברתיים, פייסבוק. בפייסבוק ישנן מאות אלפי מפתחות, חלקן ישראליות או לפחות ישראליות למחצה. לדוגמה, SparkyBee האחראית לשילוב מוצלח במיוחד בן שבץ נא לטטריס בשם Sparky Words. גם המשחק דמוי Heroes of Might and Magic שנקרא Kali's Portal פותח על ידי ישראלים.

     

    ולסיום החלק הזה, אי אפשר שלא להזכיר מספר מפתחים ישראלים נוספים: We Create Stuff בה פעיל עידו טל הישראלי שיצר בין היתר גרסת פלאש פופולארית להחריד למשחק פורטל, ואת Corbomite Games שפיתחה משחק המבוסס על פיצה מורגנה וטכנולוגיה המאפשרת ללהקות מוזיקליות לשלב את שיריהן במשחק הידוע רוק בנד. גם משחק הדפדפן הפופולרי Battle Dawn פותח למעשה על ידי מיכאל רוזן הישראלי.

     

    שוק הפרסום והמדיה המקומי עושה גם הוא שימוש במשחקים, כדוגמת משחקי במבה של המפתחת Playful Shark. מבשלת הבירה גולדסטאר פיתחה משחק פייסבוק מיוחד בשם Park Fight בו עליכם לחנות מהר יותר מהמין הנגדי. אך גם משחקי דפדפן ישראלים שנבנו מהייסוד כמו מאפיה הם כבר לא מחזה נדיר.

     

    לקהילת מפתחי המשחקים הישראלית יש עמוד פייסבוק ומרתון שנתי של פיתוח משחקים בשם Global Game Jam. מי שרוצה לעקוב אחרי התעשייה המתפתחת בזמן אמת, לא יכול למצוא מקורות מידע טובים יותר.

     

    סיוע בהכנת הכתבה: ניב ליליאן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מהכוכב ועד הבמבה: הישראלים שעושים משחקים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים